סגר כולל הוא לא הפתרון: הצעדים הנכונים מול הקורונה

המדיניות הנוכחית שננקטת בישראל במגיפת הקורונה גורמת להרס הכלכלה ולא תפתור את הבעיה של התפשטות הווירוס. ממשלת ישראל היתה מהראשונות לזהות את הסכנה בהתפשטות הקורונה, פעלה מהר בהתחלה, אבל מאז היא איבדה את הדרך ואת היתרון ההתחלתי. ישראל כעת לא עומדת במקום טוב בהשוואה עולמית ביחס לגודל האוכלוסייה שלה. למעשה, מדינות אסיה שהתחילו בפיגור (סין, יפן, קוריאה, סינגפור, הונג־קונג, טייוואן) הצליחו יותר באופן יחסי, נכון לעכשיו.

מקבלי ההחלטות צריכים לשאול את עצמם מה המטרה של כל הפעולות שהם עושים. האם המטרה היא "השטחת העקומה" ועצירת התפשטות המגיפה בלבד? הרי הסגר מאט את התפשטות הקורונה אבל לא מחסל אותו. מה יקרה כשהסגר יוסר והנגיף יחזור להתפשט? האם נפתח ונסגור את המשק לסירוגין במשך שנים?

שוק מחנה יהודה בירושלים. אסור לחסל את המשק צילום: יואב דודקביץ

צריך למצוא דרך חכמה לשלב בין פעולות ממוקדות ויעילות נגד הקורונה לבין שמירה על משק עובד ומתפקד. מדינות כמו סינגפור, הונג־קונג וטייוואן בעלות הניסיון ממגפות קודמות יישמו בהצלחה חלק מתוכנית הפעולה המתוארת בהמשך. הסגר הכללי מביא לריסוק כלכלי, אבטלה המונית, פגיעה במערכת הבריאות, ובסופו של דבר ליותר חולים ומתים ממחלות אחרות, מעוני ומנזקים עקיפים. דחיית בדיקות, ניתוחים וטיפולים למחלות אחרות בגלל הקורונה כבר גורמת ליותר מקרי מוות מהקורונה עצמה.

בהסתכלות כוללת על ההשלכות, אני סבור ששלושה עקרונות צריכים להוביל את תוכנית הפעולה: הראשון הוא חיזוק מיידי של מערכת הבריאות לטיפול בהיקף חולים רחב. השני הוא יצירת אמצעי פיקוח, בקרה ושליטה יעילים להקטנת התפשטות הווירוס, אך ללא סגר. והעיקרון השלישי הוא החזרה לשגרה של רוב הפעילות של המשק. לאור שלושת העקרונות הללו, אלה הצעדים הקונקרטיים שצריכים להיעשות באופן מיידי:

1. יש צורך מיידי בציוד רפואי נוסף. על הממשלה להתמקד בהקמת קווי ייצור המוניים לערכות טיפול, מכונות הנשמה וציוד תומך להתמודדות עם המגיפה. קווי ייצור אלה ניתנים להקמה במפעלים רבים ברחבי הארץ. במקביל, יש לנסות לרכוש את הציוד בכל דרך אפשרית, גם אם במחירים יקרים. זהו כסף קטן בהשוואה לעלות המטורפת של השבתת המשק. ציוד זה יוריד משמעותית את מקרי המוות הפוטנציאליים.

2. כפתרון למחסור בעובדי רפואה תומכים, על הממשלה לגייס בתשלום סטודנטים לרפואה ועשרות אלפי אנשים נוספים שיסייעו למערך הרפואי כשיהיו חולים רבים (עשויים להגיע למאות אלפים). צריך להקים מיידית מרכזי הכשרת מזורזת לעובדים ולתת את התמיכה נדרשת. מאות אלפי עובדים שאיבדו את מקום עבודתם זמינים לכך. זה גם יחזיר אנשים לעבודה ויפתור את המחסור החמור בעובדים בבתי חולים ובמערך הדרוש כדי לבצע בדיקות המוניות.

3. ערכות לבדיקת חולים/נשאים של הנגיף: יש לייצר או לייבא מיליוני ערכות לגילוי מהיר של חולים קיימים אשר מפיצים את הווירוס ללא ידיעתם. הנשאים צריכים ללכת לבידוד מיידי מלא. היכולת לקבל מידע מדויק כמו גם מעקב אחר הנשאים היא קריטית.

4. בדיקות המוניות לגילוי של המחלימים (מחוסנים) מקורונה: יש לייצר או לייבא מיליוני ערכות לגילוי נוגדנים, ולבדוק את כלל האוכלוסייה. אנשים רבים חלו (ללא תסמינים) והחלימו מהנגיף ללא ידיעתם. כל האנשים שיתברר שהחלימו (מה שאומר שהם גם מחוסנים וגם לא מדבקים) יכולים לחזור מיידית לעבודה. זה יכול לשחרר לפעילות רגילה חלק גדול מהאוכלוסייה שכיום נמצא בבידוד מיותר.

5. בקרת אוכלוסייה: לאחר ביצוע בדיקות מהירות למרבית האוכלוסיה, יש לבודד באופן מיידי בבתי מלון שהוסבו למטרה זו (ולא בבידוד ביתי), את האנשים שנתגלו כחולים/נשאים ולהשתמש באמצעים הטכנולוגיים על מנת לזהות מפירי בידוד המסכנים אחרים.

6. בידוד עצמי וסגרים דיפרנציאליים לאנשים בסיכון גבוה: בני 70 ומעלה או עם בעיות רקע, ייכנסו לבידוד מגן בחודשים הקרובים. מדובר ב־%15—20% מהאוכלוסייה אך בפחות מ־5% מכוח העבודה הפעיל שלה. בנוסף, סגר מלא יוטל רק על אזורים ספציפיים שבהם אותרה התפשטות נרחבת של הנגיף כדוגמת בני ברק.

7. הכשרת מתקנים נוספים: יש להסב מייד בתי מלון ומבנים פנויים אחרים למתקנים שבהם ישוכנו חולי קורונה או מבודדים. זה יפתור את מצוקת הקיבולת בבתי החולים, ימנע מצב של בידוד ביתי שהוכח כמסוכן וגם יתמוך בענף התיירות שנפגע קשה.

8 . יצור/יבוא של מיליוני מודדי חום מהירים ובדיקות חום חובה בכניסה לכל המקומות הציבוריים (מסעדות, מלונות, משרדים, בתי חולים, חנויות וכו'). אסטרטגיה זו מבוצעת כבר בסינגפור ובהונג־קונג בהצלחה רבה. אם מתגלים סימפטומים של הנגיף, יש לבצע בדיקת קורונה מיידית, ואם התוצאה תהיה חיובית החולים ייכנסו לבידוד מיידי באחד ממתקני הבידוד.

9. איסור על אירועים של מעל 20 אנשים בתקופה הקרובה, ריחוק חברתי, שמירה על מרווחים גדולים בעמידה בתורים, מסעדות, מקומות ציבוריים, מעליות ומקומות סגורים.

10. ייצור/יבוא של מיליוני ערכות אלכוג'ל. חובת אלכוג׳ל בכל מקום וכל פינה: כל קופה וכל דלפק בחנות או סניף שבו יש קבלת קהל, מלונות (בכל חדר), מסעדות (כל שולחן), בכל קומה בבניין, בכל מעלית ובכל משרד, וכן בכניסות וביציאות של בנייני משרדים ובנייני מגורים.

11. ייצור המוני וממושך של מסכות פנים וחובת חבישת מסכות בכל אזור ציבורי – זה כבר נדרש בחלק מהמדינות.

12. תקציב מחקר גדולים לחיסון וריפוי ומסלולים עוקפי בירוקרטיה הנדרשים כדי לאפשר למצוא במהירות תרופות ואף חיסון לנגיף.

13. להפסיק את הסגר והמצור על המשק ולפתוח אותו מחדש כמעט כרגיל. יהיו מאות אלפי נדבקים, אבל רובם הגדול יהיו מהאוכלוסייה החזקה ויתגברו על הווירוס ללא אשפוז. נקיטת שאר הצעדים שלעיל תאפשר את הציוד והמקומות (בתי חולים ובתי מלון) וצוות שיטפל באלה שבכל זאת יאושפזו. שיטת הסגר הורסת את המשק ולא מנצחת את הנגיף לאורך זמן, ולמעשה מגדילה את הסיכון הכולל שלו חשופה האוכלוסייה החלשה.

14. בסופו של דבר הניצחון על הנגיף הוא על ידי חיסון העדר, מציאת חיסון או תרופה, או שילוב בין שני הדברים. אנשים שמתאוששים יהיו חסינים וייצרו חיסון עדר, ויוכלו לחזור לחיים רגילים. האנשים שבסיכון יהיו מוגנים יותר ככל שיהיו יותר מחוסנים בחברה. רק חיסון העדר של האוכלוסייה החזקה יאפשר את ההגנה הטובה ביותר לאוכלוסייה בסיכון עם השתחררותה מהבידוד. הדרך שבה הממשלה פועלת כעת (ולא רק בישראל) תוביל לכך שגם נפסיד במאבק במגיפה וגם נאבד את הכלכלה, מה שיגרום להרבה יותר מוות, חולי ועוני כתוצאה מהסגר.

יש בישראל את טובי המוחות, אנשים יצירתיים, יכולת הסתגלות לשינויים מהטובות בעולם ולכן תמוה שהוחלט על כליאה של כל האוכלוסייה בבתים. זהו צעד מיותר שנועד לכישלון. מיד עם פתיחתו המחודשת של המשק הווירוס יתפשט מחדש. הדבר הרצוי הוא לחזור לתפקוד כמעט מלא, אבל במקביל לחזק את המערכות התומכות ואת ההגנה על האוכלוסייה שבסיכון. הפעולות המשולבות המוצעות הללו יקטינו את כמות הקורבנות הכוללת וגם ימנעו את קריסת המשק הישראלי שתביא לאבטלה המונית ועוני.