מנכ"ל מיי הריטג': "למדינת ישראל לא יהיו 30 אלף בדיקות ביום כפי שהבטיחה"

מדינת ישראל הבטיחה ב-27 למרץ שב-10 לאפריל יהיו לישראל 30 אלף בדיקות ליום. ההבטחה היתה על בסיס מזכר ההבנות אותו חתמה עם חברת מיי הריטג' להקמת מעבדה לבדיקות קורונה שתבצע עשרת אלפים בדיקות ביום מרגע הפעלתה ב-9 באפריל.

זמן קצר לאחר חתימת ההסכם קיבלה החברה הודעה קצרה ולקונית שבה מודיע משרד הבריאות שהוא מבטל את ההסכם. "ב-30 במרץ קיבלנו הודעה לקונית מאיתמר גרוטו שצריך לעצור את הפרויקט ללא כל נימוק והסבר. המכתב שקיבלנו היה מאוד מפתיע ומעליב. 'איננו רואים טעם להתקדם עם ההצעה שלכם'. היינו בשיא המרץ, לראייתנו מפרים איתנו חוזה. אחרי כמה זמן הבנו שהיבואן של BGI (ענקית הגנטיקה הסינית שאמורה היתה לספק את הציוד הנדרש לפרויקט, מ.א) בישראל התלונן שלא נעשה מכרז ודרש שיעשה מכרז כי הוא רוצה להיות זה שמוכר ציוד", אומר גלעד יפת, מנכ"ל חברת מיי הריטג' בשיחה עם כלכליסט. 

גלעד יפת צילום: מיי הריטג'

יפת, אשר השקיע את כל זמנו בשבועות האחרונים בנושא, נסער מאוד מההתנהלות של משרד הבריאות. "לנו חשוב שיהיה בדיקות והרבה. תרמנו בשמחה למדינת ישראל 66 אלף מטושים שלמעשה הצילו את המדינה ומילאו את החוסרים שהיו לה. התרומה הזו עלתה לנו במיליוני דולרים רבים של ערכות DNA אבל תרמנו את זה בשמחה", אומר יפת, "עכשיו אנחנו מחכים לבחירה של משרד הבריאות ביננו לבין היבואן. מדינת ישראל עדיין לא קיבלה החלטה במי מהשניים לבחור.‎ כל מה שחשוב לי הוא שיהיו במדינת ישראל כמה שיותר בדיקות וכמה שיותר מהר, ולא משנה לי מי עושה אותן, שיעזרו בכל אחד שאפשר ויוותרו על הריכוזיות. תנו להייטק לעזור, בארצות הברית 2,000 מעבדות פרטיות עושות בדיקות מעבדה". 

לפי יפת, "מערכת היחסים החמה שלנו עם BGI היתה הבסיס להקמת המעבדה בישראל. היא פיתחה את מעבדת הקורונה בסין והיא מביאה רק כח אדם להקמת המעבדה, כפי שעשו באבו דאבי, שם פועלת כבר כיום מעבדה של חברת BGI עם שותף מקומי במלא התפוקה. נכנסנו מוקדם בתור אחרי אבו דאבי בלבד. ידענו את מה לבקש ובזמן הנכון והיתה לנו ראיית נולד של המצב. הרעיון היה להקים מיזם משותף שהוא מעבדה משותפת לנו ולענק הסיני. מדינת ישראל לא היתה צריכה להשקיע שקל. כל צד משקיע את הכסף ומדינת ישראל היתה צריכה להתחייב על רכישה במיליוני דולרים ספורים של בדיקות. המיזם היה אמור להגיע לעשרת אלפים בדיקות ביום ומהר מאוד להעלות את כמות הבדיקות לעשרים אלף. אם המעבדה היתה מצליחה לייצר בדיקות מעבר לצרכי ישראל, ניתן היה גם למכור בדיקות גם למדינות מעבר לים".

לפי יפת, "אנחנו לא רצינו כל רווח לנו וכל מטרתנו היתה הומניטרית בנושא. לנו יש היסטוריה של תרומות כמו מאגר DNA עבור ילדי תימן שתרמנו במאות אלפי דולרים. ההצעה להקמת המעבדה עברה ב-22 במרץ לכל מקבלי ההחלטות במדינה דרך המשל"ט. ב-27 למרץ משרד הבריאות חתם על הסכם להקמת מעבדה. הסכם מלא היה יכול לקחת הרבה חודשים, לכן נחתם מזכר כוונות שבו נכתב שאין להטיל על החברות קנסות אם לא יעמדו בזמנים ומצד שני לא אוזכרה אפשרות ביטול של המזכר. על סמך המכתב היה מוסכם שאנחנו יכולים לצאת לדרך בהשקעה של מיליוני דולרים.

"משרד הבריאות ככל הנראה לא ראה בזה הסכם מחייב וקיבלנו את חתימת המזכר. הסתערנו על המשימה, שכרנו מבנה בעלות של שני מיליון דולר שאותו בחנו כבר לפני החתימה. הסינים בנו תוכניות אדריכליות למעבדה על בסיס המבנה ששכרנו, שהיה מתאים ביותר לצרכי המעבדה. פירסמנו קול קורא לגיוס כח שהתקבל בהתלהבות אדירה עם אלפי מועמדים, עם סוללה של מועמדים חזקים מאוד שרובם אנשים שלא עובדים כיום במעבדה או שעבדו בעבר, ואחרים שהם בוגרי תארים מתאימים. חילקנו את כל העובדים שלנו לצוותי עבודה על הנושא של הקמת המעבדה, שהיתה צריכה לעבוד מהרגע הראשון במאה קמש", אומר יפת.

יפת מאוד פסימי לגבי היכולת של משרד הבריאות להרים בזמן קצר מעבדה אשר תספק עשרות אלפי בדיקות. "היתה צריכה להיות לנו מעבדה כבר ב-9 באפריל. הם צריכים עכשיו לשכור 160 עובדים שיתפעלו את המעבדה. משרד הבריאות בחר לבטל אותנו ולקחת את הרעיון שלנו להביא מעבדה של BGI ולבצע את זה לבד. אשמח לקבל תשובה שלילית או חיובית, אבל אנחנו חייבים שמדינת ישראל תחליט מתי יהיו לה בדיקות. אם לא היו עוצרים אותנו היתה מעבדה ב-9 לאפריל . מדינת ישראל לא תעמוד ביעד שהיא הציבה של 30 אלף בדיקות. מדינת ישראל חייב לצאת לבדיקות של כל הסגל הרפואי לפני קריסתו, בדיקות של בתי האבות בארץ ועוד".