המגיפה הכלכלית!

 מוגש מטעם DUN'S 100

תוכנית משרד האוצר להתמודדות עם ההשלכות הכלכליות של משבר הקורונה כוללת כידוע שלושה אפיקי סיוע עיקריים:

א. הנחות ישירות לבעלי עסקים.

ב. סיוע תזרימי, דהיינו דחייה של תשלומים בהם חבים בעלי העסקים.

ג. סיוע מימוני, דהיינו, הלוואות בערבות מדינה.

להלן דוגמאות:

החזרי מקדמות מס: יוחזרו לעוסקים על ידי רשות המיסים. מקדמות אלו ככל הנראה ממילא היו מוחזרות בשל הקיפאון הכלכלי והשלכותיו על גובה המחזור וההכנסה החייבת (או הפסד) השנתי. מדובר בסכום של כ-3 מיליארד ₪.

החזר זה אכן מהווה סיוע תזרימי, אולם הוא אינו בגדר "פיצוי" או הקלה במס עקב המשבר. עסקינן בהחזר מקדמת מס ששולמו ע"פ דין ע"י כל בעלי העסקים בישראל עובר למגפה, והיו בכל מקרה לחזור כאמור לבעלי עסקים עקב הקיפאון הכלכלי, ואף לשאת ריבית של 4% הפטורה ממס, כלומר הקדמת ההחזר אף מהווה חסכון מסוים למדינה ונראה כי ההנאה הינה הדדית.

הנחה או פטור מארנונה: במימון המדינה דרך הרשויות המקומיות. בעניין זה לא ברור עדיין כיצד תינתן ההנחה ומהם התנאים לקבלת ההטבה. למותר לציין כי ממילא מרבית העסקים סגורים ולכן לא מקבלים כל שירות מהרשויות בימים אלה.

מענקים דו חודשיים בסך של אלפי שקלים בודדים לעצמאיים קטנים: עסקינן באלפי שקלים בודדים שיכולים לעזור לעסקים זעירים בלבד. מענק זה, במרבית המקרים, לא משקף ולו 5% מאובדן הרווחים ו/או הנזקים ו/או ההוצאות הקבועות של העסק. עסקינן במענק השקול, עם כל הכבוד, ללעג לרש ולא מעבר לכך.

עיון ברשימת הקריטריונים בהם צריך לעמוד על מנת לקבל את ה"מענקים" עלולה להפוך את המענק לכזה אשר ייהנו ממנו אך מעטים. יתר על כן, נדמה כי היקף המענק לו יהיה זכאי כל עוסק, הנו נמוך ביותר ולפיכך לא יאפשר לעוסקים לצלוח את תקופת המשבר.

צילום: יח"צ

דחייה של תשלומי מע"מ, חשמל, מים ואגרות, הקדמת תשלומי המדינה לספקיה נציין, כי גם כאן - מדובר בדחייה בלבד, כך שבסופו של יום העוסק יצטרך למצוא מקורות כספיים לטובת תשלום הסכומים. יוצא שגם כאן, אין בנמצא כל מרכיב אמיתי וממשי של "פיצוי" או השתתפות בנזק, אלא יש כאן, לכל היותר, משום הגדלת התחייבויות העסק בדרך של דחיית תשלומים, לא שקל אחד של פיצוי ולא שום דבר מעבר.

נראה כי אין בתכנית כל בשורה ממשית לגופים מהמגזר השלישי שנפגע מאד מהמשבר הנוכחי, והקומה קרן סיוע לטובת ארגונים הנתמכים ע"י המדינה, בגובה של 200 מיליון ₪. גם כאן, אין זה ברור כיצד מהלך ייצא לפועל והאם בכוחו לייצב את הגופים החשובים הללו.

מבחינת המאקרו, לדעתנו אין די במתן הלוואות בערבות המדינה במצב של אי הוודאות השוררת במשק, שכן בדרך זו מתעלמים מהפגיעה הישירה בעסקים בעקבות צעדים שנקטה הממשלה, וחרף מתן סיוע אמיתי שיאפשר לעבור את הקושי הזמני נאלצים העסקים להעמיס על כתפיהם התחייבויות והלוואות נוספות, בעת שאין הם יודעים מתי ואם בכלל המצב המשק ישוב לקדמותו.

יתרה מזאת, הממשלה גוררת רגליים ומקימה ועדות לבחינת סוגיות נוספות כגון ההכרה במשבר הנוכחי ככוח עליון, וכפועל יותר במציאות נותרה אי וודאות בנושאים רבים ומהותיים לבעלי עסקים, לדוגמא- תשלום דמי שכירות, זכויות עובדים אשר שכרם הופחת על ידי המעסיק עקב הנסיבות, וכיו"ב. מן הראוי היה לייצר וודאות בדרך של ניסוח חוקים או נהלים ברורים , במסגרת הוראת שעה או בחקיקת משנה.

ובתוך כך, ראוי לקבוע כי שוכרים שאינם יכולים לעשות שימוש בנכס לא יידרשו לשלם בגינו, ולמעשה האם משבר הקורונה מהווה אירוע של סיכול.

כאמור, התוכנית מתעלמת מכך שהותרת סוגיות לא פתורות תוביל למבול של תביעות משפטיות מיד לאחר שיסתיים המשבר, ואף במהלכו, אשר עלולות להימשך שנים, מבלי שאיש יכול לשער כעת מה יהיו תוצאותיהם. עובדה זו מהווה אפקט מצנן לכל עסק, גדול כקטן, השוקל לקחת אשראי מהמדינה, ועלולה לסכל את המרצת המשק, אליו שואפים מנסחי התוכנית. יצוין, כי ההבנה בצורך בוודאות משפטית, הובילה כאמור את משרד המשפטים להקים צוות שנועד לנסח פתרונות חקיקה לשאלת תשלומי השכירות, שהיא הסוגיה המידית והבוערת ביותר. פעולה מהירה של צוות זה, כמו גם הקמתם של צוותים נוספים להסדרת הסוגיות המשפטיות שהוזכרו ונוספות שעוד יצוצו בתקופה הקרובה ללא ספק, תואיל להקטנת אי הוודאות הנוכחית.

מעבר לצורך עליו עמדנו של הפחתת אי הוודאות ומתן הקלה אמיתית לעסקים שתאפשר להם לצלוח את המשבר, המרכיב המהותי והפתרון הממשי אשר לגישתנו נעדר מהתוכנית הכלכלית הינו מנגנון פיצוי של ממש בגין אובדן רווחים, דוגמת זה הקבוע בחוק מס רכוש. עסקינן בכלי ממשי אשר ניתן לעשות בו ובאמצעות צוותו המיומן של אגף רשות המיסים - שימוש אמיתי, יעיל ומתחייב.

המדינה, עד כה, בהישען על צרכי המדינה ואזרחיה עד לפרוץ המגיפה, בחרה לעשות בכלי זה שימוש בשעת מלחמה אל מול צבאות האויב ובשעת בצורת בלבד. עתה, למרות שאנו נתונים בסוג של "מלחמה" בריאותית "בלבד", הממשלה בחרה שלא להשתמש בכלי זה.

הפעלת חוק מס רכוש לטובת פיצוי בעלי העסקים לפי הנזק הכלכלי שנגרם להם בשל המצב, כפי שזה פועל בימי מלחמה או בשעת בצורת, הוא המענה האמיתי והנכון לעסקים בישראל, הוא רשת הביטחון לה העסקים מייחלים, הוא המענה היחיד והאמיתי לכל מאות אלפי העסקים ששנים ע"ג שנים משלמים לקופת המדינה מיסים בהיקף של מיליארדי שקלים ועתה מייחלים לישוע מהריבון, המדינה. זהו, לגישתנו, המנגנון הממשי היחיד שעשוי לשמר את העסקים ולהבטיח כי בעתיד לבוא יהיה מי שירוויחו וישלמו מס למדינה בגין רווחיהם. מנגנון מוכח זה הוא נכון בהרבה ממנגנון ההלוואות המכביד ותוספת ההתחייבויות אותו הקימה המדינה. ראוי שהמדינה, אשר נקטה בצעדי מנע קיצוניים (ומוצדקים) למיגור המגיפה, לא תטיל את מלוא הנטל על המגזר הפרטי, שנאלץ להפסיק ולפעול כמעט לחלוטין בשל החלטותיה. לדעתנו, המשבר הנוכחי הינו חריג והשפעתו הכלכלית הינה מיידית וקיצונית, באופן חמור ורחב, ובהתאם לכך גם הנזקים שנגרמים לבעלי עסקים ואין מקום לנהוג בדרך שונה מזו המיושמת בעת מלחמות ו/או מבצעים צבאיים אחרים.

לסיכום, התוכנית הכלכלית של משרד האוצר רוויה קשיים, מציעה הגדלת התחייבויות ואשראיים בתקופה של מלחמת קיום כלכלית, ובפועל אינה נותנת מענה לפער בין ההוצאות הקבועות מחד לבין הירידה המיידית והדרסטית בהכנסות מאידך . בסיטואציה זו נדרש פיצוי אמיתי בגין אובדן רווחים ולא מסלול של נטילת התחייבויות ו/או דחייה של התחייבויות. מדיניות זו מפספסת את מטרתה ועלולה להוביל לקריסה של עסקים רבים בישראל.

עו"ד ליאורה ביין אלון עו"ד ורו"ח יפתח שמחוני, משרד פרופ' ביין ושות' עורכי דין