הזכות לפרטיות בעידן הקורונה
שמירה על פרטיות בימים אלה איננה גחמה אלא חשיבה על היום שאחרי הקורונה והתנהלות הממשלה במשבר הבא
מוגש מטעם DUN'S 100
במסגרת המאמץ לצמצום התפשטות נגיף הקורונה אישרה הממשלה חקיקה אשר השלכותיה על הפרטיות מרחיקת לכת. כך, ביום 16.3.20 אישרה הממשלה את תקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף- 2020 ("תקנות השב"כ") אשר מסמיכות את שירות הביטחון הכללי לקבל, לאסוף ולעבד מידע טכנולוגי לשם מעקב אחר המסלול שעשה החולה במשך 14 ימים שלפני אבחונו ועד כניסתו לבידוד או לאשפוז לצורך איתורם של האנשים שנמצאו בטווח הידבקות. אותם אנשים אשר נמצאו בטווח ההידבקות יעודכנו ישירות למכשיר הטלפון, כי נחשפו למחלה.
במקביל, אישרה הממשלה גם את תקנות שעת חירום (נתוני מיקום), התש"ף- 2020 המתקנות את חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - נתוני תקשורת), אשר מסמיכות קצין משטרה לקבל, ללא צו, נתוני מיקום של חולה ואף מי שיש חשד שהוא חולה, אשר מצויים במאגר המידע של בעל רישיון בזק לצורך אזהרת הציבור או אדם מסוים, כדי למנוע או לצמצם את התפשטות נגיף הקורונה. בכלל האמור ניתן לקבל גם נתוני מיקום של אדם החייב בבידוד, לשם פיקוח על קיום הוראות הבידוד.
ביום 23.3.20 ובעקבות צו זמני שניתן על ידי בג"ץ בעתירות אשר הוגשו בדרישה לבטל את התקנות, החלו לפעול בכנסת ועדות זמניות לרבות ועדת חוץ וביטחון אשר, בין היתר, יפקחו על יישום תקנות שעת חירום האמורות.
זוהי הפעם הראשונה בה נעשה שימוש במכשיר טכנולוגי של מעקב דיגיטאלי שנועד להגן על אזרחים מפני איומי טרור, לצורך מטרות שאינן ביטחוניות כגון שמירה על בריאות הציבור והתמודדות עם נגיף הקורונה.
המידע שנאסף בחסות תקנות השב"כ ואגב המעקב הדיגיטאלי, יכול לתת אינדיקציה לגבי המקומות בהם שהה אדם חולה הקורונה וכן אדם שיש לגביו חשש שהוא חולה קורונה, לרבות מקומות שייתכן שאותו אדם אינו מעוניין לחשוף, לחשוף את הקשרים החברתיים של אדם, לחשוף פגישות שהאדם השתתף בהן ומידע רגיש נוסף. דומה שאין ולא יכולה להיות מחלוקת כי אגב המעקב כאמור נפגעת הזכות לפרטיות, הן של חולה קורונה והן של כל מי שהיה עמו במגע.
למותר לציין, כי הכלים הדיגיטאליים הקיימים כיום מאפשרים ללא מאמץ רב ליצור מידע חדש על אדם וזאת באמצעות הצלבה של מידע קיים שהתקבל אגב המעקב כאמור עם מידע ששמור במאגרים אחרים והסיכונים הנלווים לכך ברורים.
כידוע הזכות לפרטיות היא זכות יסוד חוקתית אשר נקבעה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. סעיף 7 לחוק היסוד קובע, בין השאר, כי "כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו". נוסף על מעמדה של הזכות לפרטיות כזכות יסוד חוקתית, נהנתה הזכות עוד לפני חקיקת חוק היסוד, להגנה מפורשת ונרחבת בחוק הגנת הפרטיות התשמ"א - 1981. עם זאת, הזכות לפרטיות אינה זכות מוחלטת ויש לאזנה עם זכויות אחרות ובמקרה שלנו עם השמירה על בריאות הציבור והצורך במעקב דיגיטאלי אישי לשם כך.
אמנם תקנות השב"כ מנסות לתת מענה, חלקי יש לומר, להיבטי הגנה על פרטיות האזרחים. כך למשל, נקבעו הוראות לפיהן, השימוש במידע ייעשה רק למטרה לשמה הותקנו התקנות, קרי, התמודדות עם נגיף הקורונה בלבד, ייאסף מידע שכולל נתוני מיקום ונתיב תנועה של החולה ולא ייאסף מידע מהמכשירים הניידים עצמם, וכי מידע מזהה יימחק עם פקיעתן של התקנות (אם כי כלל לא ברור מועד פקיעתן) ועוד.
עם זאת, לאור רגישות הנושא, הפגיעה המהותית בזכות הפרטיות של אזרחים והסיכונים הכרוכים בכך, ראוי היה שייקבע - בין אם בתקנות ובין אם במנגנונים המבטיחים שקיפות לאזרחים - סט הוראות שלם ומקיף המבטא איזון ראוי בין הפגיעה בפרטיות לבין המעקב הדיגיטאלי ובין היתר פירוט בנוגע לאיזה מידע נאסף, מהם האמצעים הטכנולוגיים שיופעלו לשם המעקב, לאיזה צורך, מתי ימחק המידע, מי יפקח על המחיקה, מהם מנגנוני הפיקוח שמופעלים כדי להבטיח שהמידע שייאסף ישמש אך ורק לצורך ההתמודדות עם הנגיף, כיצד מאובטח המידע, ועוד.
נציין כי אמנם השימוש בטכנולוגיות מעקב בימים אלה יכול להיות מוצדק ואף הכרחי כדי לנסות ולמנוע את התפשטות נגיף הקורונה, אך הוא צריך להיות מלווה בפיקוח ובשקיפות כלפי האזרחים. כמו כן, הפיקוח צריך להיות אפקטיבי וכזה שיאפשר לוודא ההוראות לעניין איסוף, עיבוד שימוש במידע ומחיקתו - מיושמות.
לסיום נציין כי שמירה על זכויות האדם נבחנת דווקא בעתות משבר ובמציאות שלנו נגיף הקורונה הוא מקרה מבחן קלאסי אשר בוחן את ההתנהגות האנושית, האמון של האזרחים בממשלה והציות להוראותיה והנחיותיה והתנהלות הממשלה בניסיון להתמודד עם עתות משבר.
שמירה על פרטיות בימים אלה איננה גחמה אלא חשיבה על היום שאחרי הקורונה והתנהלות הממשלה במשבר הבא. אנו תקווה שבמשבר הבא, בין אם משבר אפידמיולוגי ובין אם משבר אחר, יישקלו כלל השיקולים ויאוזנו כלל הזכויות כך שאנו האזרחים נוכל להיות בטוחים שהזכויות שלנו עומדות לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות ומקבלות את המשקל הראוי להן.
מאת עו"ד אלן יוסף משרד מ. פירון ושות'