הגירעון הענק בביטוח לאומי דוחף למאבק על הקצבאות

משבר הקורונה מביא את המוסד לביטוח לאומי לרגע המבחן שלו. מסמך שפרסם אתמול מנהל המחקר של הביטוח הלאומי מגלה שגירעון הקצבאות הביטוחיות של המוסד צפוי להגיע ל־34 מיליארד שקל על פי תרחיש אופטימי של חזרה מהירה לשגרה, ול־52 מיליארד שקל על פי תרחיש פסימי. זאת בשל העלייה העצומה הצפויה בתשלום דמי אבטלה. התוספת הצפויה לתשלומים אלה בחודש יוני הקרוב עומדת, על פי שני התרחישים, על 6.5 מיליארד שקל.

באופן תיאורטי לא צריכה להיות בעיה לממן את הההוצאה. לאוצר חוב של 250 מיליארד שקל לביטוח הלאומי, שמעביר אליו בקביעות את העתודות שלו, שנועדו בדיוק לשם המטרה הנוכחית. אלא שכל כספי העתודות משמשים למימון תקציב המדינה. המשמעות של העברת הסכומים האלה לביטוח הלאומי היא הגדלה דרמטית של גירעון המדינה.

עומס בביטוח לאומי בעקבות משבר הקורונה. ביטחון סוציאלי מצומצם צילום: יריב כץ

בשנתיים האחרונות נערך עימות קשה בין הביטוח הלאומי לאוצר על רקע זה. שר העבודה והרווחה לשעבר חיים כץ והביטוח הלאומי דרשו שהאוצר יתחיל להחזיר את העתודות מחשש שבבוא משבר לא יהיה כסף וכתוצאה מכך יקוצצו הקצבאות. זה היה נראה ויכוח על תרחיש רחוק שעלול להתרחש אולי ב־2037. כעת מגיע רגע המבחן מוקדם מהצפוי, ומי שחושב שהאוצר יוותר על 34 עד 52 מיליארד שקל בלי לקצץ משמעותית בקצבאות עלול להתבדות.

אפשר להעריך, למשל, בסבירות מאוד גבוהה, שחוק ההסדרים הבא יכלול דחייה של הפעימה השלישית של העלאת קצבאות הנכים. אלא שזה יחסוך מיליארד שקל בלבד והאוצר צריך לחסוך הרבה יותר כסף.

לקצץ בקצבאות אחרות יהיה מאוד לא פשוט. קצבת האבטלה כל כך מרוטה גם ככה ויהיה קשה עד בלתי אפשרי לפגוע במובטלים. גם קצבאות הזקנה נשחקה בשנים האחרונות עד לרמה מביכה. אפשר להניח שקצבת הילדים תהיה מטרה מרכזית בשל האפשרות לחסוך סכומי כסף גבוהים. המפלגות החרדיות צפויות להתנגד למהלך כזה.

היה זה ראש הממשלה בנימין נתניהו שביצע ב־2003 כשר אוצר קיצוצים דרמטיים בקצבאות הביטוח הלאומי. הוא גם הביא להצמדתן למדד במקום לשכר הממוצע ובכך גרם לכך שנשחקו עוד יותר במשך השנים. התוצאה היתה צמצום דרמטי של הביטחון הסוציאלי בישראל. עכשיו נותר לראות האם נתניהו ישלים את המלאכה ויקצץ עוד יותר במה שנשאר ממדינת הרווחה הישראלית.