"אסור היה להפסיק לפתח חיסון לסארס"

נשיא האוניברסיטה העברית פרופ' אשר כהן למוד ניסיון. המשבר הכלכלי רק מתחיל, והוא כבר יוצא באזהרות חמורות מפני אפשרות של קיצוץ קשה במחקר ובאקדמיה אחרי הקורונה. "החשש שלי הוא שהעשור האבוד של תחילת שנות האלפיים יכול לחזור ואיתו משמעויות מאוד קשות. זה יהיה לא פחות מאסון", אומר כהן בראיון ל"כלכליסט".

כהן מזכיר כי "בעשור הראשון של שנות האלפיים הזניחו בישראל את המדע וההשכלה הגבוהה. ב־2003 הפסיקו את המימון למחקרים בנושא הסארס, בעולם ובישראל, ולכן לא נמצא חיסון לסארס. אילו היינו מפתחים חיסון לסארס, היינו הרבה יותר קרובים כעת לחיסון מהיר לנגיף הקורונה".

לא מוקדם מדי להתריע?

"כרגע כולם מוכנים לתת יד למאמץ המדעי, אבל אז ימצאו פתרונות והמשבר ייגמר ושוב יזניחו את ההשקעה במדע. עכשיו הזמן להגיד בקול רם: חברים, אנא זכרו שההשקעה המדעית היא המפתח לפתרון של כל המשברים האזרחיים. יש המון משברים שיגיעו. חלקם ידועים. לא צריך לספר שיהיה משבר אקלים וסביבה. גם שם הפתרונות הם מדעיים".

"אנחנו בזמן מאוד ייחודי", אומר כהן, "כי לכולם ברור לגמרי שבמשבר הנוכחי כל הפתרונות באים דרך המדע. צריך בדיקות משוכללות הרבה יותר מהבדיקות שקיימות היום, צריך לפתח חיסון, צריך ליצור שיטות לעודד את המערכת החיסונית להתמודד עם הנגיף, צריך לייצר מסכות יותר יעילות. ויש לנו באוניברסיטה מדענים מתחום הננו שעובדים על זה".

פרופ' אשר כהן צילום: אוהד צויגנברג

יש עוד פעולות של האוניברסיטה בתחום הקורונה?

"יש יותר מ־50 קבוצות מחקר נפרדות שעוסקות בדבר הזה רק באוניברסיטה העברית. אין לי ספק שבכל אוניברסיטאות המחקר בישראל יש פעילות דומה. יש אלפי מעבדות ברחבי העולם שעסוקות בכל הנושאים שדיברתי עליהם. אתה לא יכול לדעת איזו מעבדה תמצא פתרון. זה לוקח זמן והרבה מעבדות יגיעו למבוי סתום. אבל בקרב אלפי המעבדות שעובדות על זה אין ספק שיימצא פתרון לכל אחת מהבעיות — והוא יימצא יחסית במהירות".

אתה יכול לתת דוגמאות בולטות למה שעושים אצלכם באוניברסיטה העברית?

"קבוצת מחקר אחת מנסה לייעל את תהליך הבדיקה של נשאים. כיום ניתן לבצע רק כמה מאות בדיקות ביום בכל מעבדה. אחת מקבוצות המחקר שלנו מנסה ליישם שיטת חישוב חדשנית שתאפשר לבצע עשרות אלפי בדיקות בכל מעבדה ותפתור את צוואר הבקבוק. קבוצה גדולה של חוקרים בפקולטה לרפואה מנסה לזהות את התאים המייצרים את הנוגדנים לנגיף, בתקווה שזה יאפשר לייצר חיסון המוני יעיל וגם לאתר נשאים שאין להם תסמינים".

ולמה לא להניח שהמסקנה מהמשבר תהיה הבנה של חשיבות המדע?

"אני תמיד חוזר למה שקרא עם הסארס ב־2003. הנגיף הנוכחי הוא בעצם בן משפחה של הסארס, כולם ממשפחת הקורונה. הסארס היה יותר קטלני אבל למזלנו הרבה פחות מידבק. הוא גרם לשיעור תמותה גבוה, ויצר בהלה גדולה. ישר כולם התגייסו והתחילו לנסות לפתח חיסון ואז הנגיף הודבר בגלל שיעור ההדבקה הנמוך. אבל האפידמיולוגים חזרו ואמרו באותה תקופה שזו לא הפעם האחרונה. מישהו מהמשפחה יצוץ שוב וזה בלתי נמנע. אף על פי כן ב־2003 הופסק המימון למחקרים האלה ולא פיתחו חיסון לסארס. אילו היינו מפתחים חיסון לסארס, היינו היום הרבה יותר קרובים לחיסון מהיר לנגיף הנוכחי".

"היחס למדע בארץ לא מצוין אבל סביר"

עדיין מזניחים את המדע בישראל?

"למזלנו בעשר השנים האחרונות, אולי 13, המצב השתנה. ישראל כן התייחסה בכבוד לידע ולמדע. המצב רחוק מלהיות מצוין, אבל הוא סביר. ההתייחסות הממשלתית עדיין לא טובה כמו בסין ובאירופה אבל באגף התקציבים באוצר בשנים האחרונות היה עם מי לדבר. אבל אתה רואה במקומות אחרים בעולם טרנד של זלזול במדע ויש אפילו מנהיג חשוב שלועג למדע. הסכנה שקיימת היא ברגע שמשבר הנגיף ייגמר ויתחיל המשבר הכלכלי. אז יצטרכו לקצץ והסכנה הגדולה היא שינסו לקצץ בהשקעה במדע שהוא העתיד והתקווה".

כמה זמן ייקח לפתח חיסון או תרופה?

"יש אי ודאות אבל אני אופטימי יותר מאחרים. יש כאלה שמדברים על שנה וחצי. אני חושב שזה יגיע יותר מוקדם. אני מאמין שתרופות יגיעו די מהר. כל כך הרבה מעבדות עובדות על כל כך הרבה דברים. אני לא חושב שיש למאמץ הזה תקדים. לכן זה כמעט בלתי נמנע שימצאו פתרנות בפרק זמן קצר יחסית".

בינתיים, תצליחו לסיים סמסטר במקוון?

"אין ספק שנסיים סמסטר. מה שקורה מדהים, הדרך שבה הצלחנו, אנחנו וכל האוניברסיטאות, לעבור להוראה מקוונת בצורה ממש סבירה".

לא היו תקלות?

"ברור שהיו בעיות. אתה לא קופץ מ־30 קורסים מקוונים ל־3,000 בלי בעיות. רוב הבעיות היו מקומיות, כמו עומס יתר באינטרנט שמנע מאנשים להתחבר, או אי הבנה של הטכנולוגיה. אבל הקמנו מערך תמיכה גדול שפתר את הבעיות".

30 קורסים זה לא אומר שהייתם שמרניים מדי?

"יכול להיות שהיינו שמרנים מדי. לשמחתנו כאשר שעת המבחן הגיעה היינו מסוגלים לעבור להוראה סינכרונית מלאה בשידור חי. האם היו שמרנים מדי? זו לא תהיה הפעם הראשונה שבה נפלנו בפח השמרנות".

"תהיה לנו בעיה תקציבית משמעותית"

איך המצב פוגע בהכנסות של האוניברסיטה?

"תהיה לנו בעיה תקציבית משמעותית בשנה הבאה כתוצאה מהעובדה שיש לנו קרנות שמניבות כספים שאנחנו משתמשים בהם בתקציב השוטף והן לא יניבו השנה את מה שהניבו בעבר. נצטרך למצוא דרכים יצירתיות להתמודד עם המצב".

יש תרומות שנעצרו?

"אין תרומות שנעצרו, אבל אנחנו חוששים שיגיעו פחות תרומות חדשות. בגלל אי הוודאות יש הרבה אנשים שלא במצב מנטלי לתרום, גם אם יש להם. למרות זאת אנחנו פונים עכשיו לתורמים להקים קרן עזרה לסטודנטים שהוצאו לחופשה ללא תשלום או פוטרו. אני מקווה שניענה בחיוב כי חלק מהסטודנטים במצב לא טוב".