הזעם בא באושר: בוב דילן הוציא שיר חדש
בוב דילן שיחרר השבוע במפתיע, אחרי שמונה שנות שתיקה, שיר חדש, ארוך ורווי תוכחה. אך עצם יציאתו משמחת ומעוררת סערת רגשות אצל מיליוני המעריצים
בזמן שהעולם נלחם בקורונה, יש נקודת אור אחת של נחמה: בוב דילן הוציא שיר חדש, לראשונה מזה שמונה שנים. ביום שישי האחרון יצא במפתיע הסינגל "Murder Most Foul" בן 17 הדקות. כפי שאפשר לנחש, לא מדובר בהימנון שההמונים ישירו במרפסות או בשיר תקווה שנוכל להיאחז בו. דילן בוחר לקחת אותנו בחזרה בזמן ל־1963, אל הרצח של נשיא ארצות הברית ג'ון קנדי. זה השיר המקורי הראשון שדילן מוציא מאז אלבומו האחרון מ־2012. כנראה שצריך מגיפה גלובלית כדי לגרום לו להוציא חומרים "חדשים", או אפילו לשחרר לנו כמה שאריות ישנות.
- תעשיית המוזיקה - אקורד סיום
- בגלל הקורונה: כוכבי הרוק מבטלים את מסעות ההופעות שלהם
- טיפקס עם שריר תזמורתי: 25 שנה לאלבום "החיים שלך בלאפה"
"זה שיר שמעולם לא ראה אור שהקלטנו לפני כמה שנים", כתב דילן בטוויטר ביום שישי, מבלי לבאר את הסיבות לבחירה. כי אם הוא יסביר — הוא לא יהיה דילן. בעת שבה המוזיקאים הגדולים בעולם בוחרים ליצור מופעי לייב כשהם יושבים בפיג'מה בסלון שלהם, דילן שולף שיר מהמגירה ונותן לנו להיכנס לאובססיה סביבו.
בו בזמן, הוא יוצר מעין "אירוע". מדיסון בלום כתבה באתר המוזיקה פיצ'פורק על ההתרגשות שחוותה בזמן שהאזינה לשיר לראשונה, צמודה ללפטופ יחד עם עוד מיליונים ברחבי העולם. בעצם הוצאת השיר עצמו יש מסר של תקווה, ואמונה שמוזיקה יכולה להעניק לנו נחמה בזמנים קשים.
בתקופה של חוסר ודאות, השיר של דילן מספק בדיוק את האסקפיזם שאנחנו צריכים. "Murder Most Foul" הוא כמו שיעור בכתיבה, בו דילן מדגים כיצד לפרוש כ־100 הקשרים שונים מעולם התרבות האמריקאי, מבלי להיות פומפוזי או עמוס. זה שיר שמבקש ממך לעצור הכל ולהקשיב לו, להתמסר לסיפור שהוא מביא. בהאזנה ראשונה לשיר יש אפקט מסחרר: דילן מנווט בין רפרנסים מסרטי קולנוע לאירועים היסטוריים, וכולל לא פחות מ־70 מוזיקאים, שהוא מציין בשמם: בילי ג'ואל, סטיבי ניקס, קווין, לצד הביטלס ודון הנלי. אלו רק חלק מהשמות המוזכרים לאורך חמישה בתים ארוכים שנגמרים מהר מדי.
השיר עמוס כאמור בציטוטים, ושם השיר עצמו הוא ציטוט מתוך "המלט" מאת שייקספיר. במחזה, אומר הרוח: "רצח נתעב! נכון, כל רצח הוא נתעב — אבל זה מתועב מכל, מושחת ומפלצתי" (תרגום: דורי פרנס). דילן מתאר את ההתנקשות בקנדי כמזימה של מישהו מהממסד עצמו, אבל תולה את האשמה בנו: "ביום שבו פוצצו את המוח של המלך / אלפים הסתכלו ואף אחד לא ראה דבר". אף שזה שיר זעם, הבחירה של דילן להביא לנו אותו עכשיו מוכיחה שלמוזיקה יש כוח לאחד אותנו, גם אם רק ל 17 דקות, ותוך שמירה על מרחק של 2 מטר.