יהודה בן אסאייג: "היום יותר מתמיד מבינים את חשיבות האג"ח המיועדות בפנסיה"
מנכ"ל מנורה מבטחים מסכם דוחות שיא רגע לפני פרוץ משבר הקורונה. הוא מזהיר מגירעון גבוה ומעריך כי אם המשק יחזור לעבודה אחרי פסח, הפגיעה בחברות הביטוח תהיה זניחה
בזמן שחברות הביטוח מגדל וכלל מציגות תחזיות שחורות לרבעון הראשון של 2019 במנורה מבטחים, חברת הביטוח השלישית בגודלה בענף, בניהולו של יהודה בן אסאייג מפרסמים תוצאות שיא ל-2019 ומציגים השפעה יחסית נמוכה למשבר הקורונה בגלל תיק נוסטרו וביטוחי מנהלים קטן יחסית.
- הפניקס ומנורה ישקיעו 48 מיליון יורו בפרויקט רוח של אנלייט בספרד
- מנורה מחסלת התמריץ של הסוכנים לשווק ביטוח מנהלים
- אלטשולר שחם עובר לשליטה מלאה בחברת הקרנות - רוכש את חלקה של מנורה
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
החברה מדווחת על רווח כולל של 537 מיליון שקל ב-2019, רווח שיא בתולדותיה ותשואה להון של 14.3%. הרווח הכולל ב-2018 עמד על 180 מיליון שקל. ברבעון הרביעי הסתכם הרווח ב-186 מיליון שקל למול הפסד כולל של 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
יהודה בן אסייאג, מנכ"ל מנורה מבטחים צילום: אוראל כהן
מנורה מחזיקה בפעילות הפנסיה הגדולה בישראל ובתיק ביטוח כללי גדול, שאמנם מושפעים מהירידות בשווקים אך הרבה פחות מתיק ביטוחי החיים. מנורה חושפת כי ההפסד הצפוי לה בתיק הנוסטרו שבו מנוהלים 20 מיליארד שקלים עומד על כ-400 מיליון שקל אחרי מס, ירידה של כ-3%. תיקי הנוסטרו של כלל ומגדל שגדולים משמעותית הציגו הפסדים של כ-2% אלא שאלו לא מתמחרים עדיין את הירידה בהיקף ההשקעות הלא סחירות (נדל"ן וקרנות השקעה) בעוד במנורה התיק הלא סחיר קטן יותר, כך שההפסדים שכלל ומגדל הציגו עלולים להיות גבוהים יותר.
מנורה חושפת כי היקף הנכסים המנוהלים שלה ירד בכ-9.3% לכ-200 מיליארד שקל בעקבות הירידות בשווקים, דבר שכמובן ישפיע לרעה על דמי הניהול הנגזרים מהיקף הנכסים המנוהל.
תיק ביטוחי המנהלים המשתתף ברווחים הקטן של מנורה מציג "בור" בדמי הניהול של כ-200 מיליון שקל בלבד, כך שההפסדים שנוצרו לחוסכים בפוליסות אלה מונעים ממנורה לגבות דמי ניהול משתנים (15% מהתשואה המושגת בתיק) עד שהשוק יתקן. לשם השוואה במגדל ה"בור" עומד על 1.3 מיליארד שקלים, מה שרק מחזק את הדפנסיביות היחסית של הפעילות העסקית של מנורה והרגישות הנמוכה יותר לשווקי ההון.
יהודה בן אסאייג, איך אתם נכנסתם למשבר הנוכחי?
קרן הפנסיה שלנו, הגדולה בארץ מושפעת הרבה פחות מתיקי ביטוחי החיים הגדולים של המתחרים, יש לנו תיק ביטוח כללי גדול שגם פחות נפגע.
אבל גם הביטוח הכללי ייפגע בטווח הארוך, פחות אנשים יקנו רכבים, פחות עסקים יידרשו לרכוש ביטוחים.
ההשפעה תלויה מאד ברמת ירידת הפעילות הכלכלית אחרי האירוע, כמה זמן הוא יימשך. אם המשבר יחלוף מייד לאחר פסח הטלטלה הכלכלית נסבלת ואם לא אז בהחלט יישאר כאן חותם שיהיה קשה למחות אותו. אנחנו נהיה קורלטיבים למשק, ככל שהמשק יצמח פחות גם אנחנו.
כאשר חברות ביטוח מפסידות בשוק ההון הן נוהגות לפצות את עצמן דרך ייקור תעריפים. אתה צופה ייקור תעריפים בביטוחי רכב למשל?
לא בהכרח. כשיש ירידה ברמת הפעילות כמו עכשו, יש גם פחות תביעות. כשכולם בבית אין פריצות, כשהרכב בחניה אין נזקים לרכב. זה שוב תלוי כמה האירוע הזה יתגלגל. אם זה אירוע לתקופה קצרה, ההשפעה תהיה אפסית.
בכל זאת, הרבה אנשים מובטלים, יש יותר רגישות למחיר. אולי זה יביא לחיזוק של חברות הביטוח החדשות והדיגיטליות שמציעות תעריפים נמוכים?
אם יכולת ההישרדות שלהם תהיה מספיק טובה אז בהחלט כן, התחרות תימשך. צריך אורך נשימה וכיסים עמוקים כדי לעבור משבר כזה. חברות ביטוח שעובדות מול ציי רכב גדולים ומספקות להם ביטוחים ייפגעו מאוד.
כמה פורשים בקרן הפנסיה יש לכם השנה?
כמה עשרות אלפי פורשים השנה.
ומה אתה ממליץ להם לעשות בימים אלו?
השאלה אם הם יכולים להקפיא את הפרישה אם מקווים שהשוק יתאושש. הפגיעה בחיסכון עד כה הייתה יחסית קטנה אבל מי שיש לו אפשרות לדחות את גיל הפרישה ומעדיף לחכות עד שהשוק יתקן הוא יכול לפדות חלק מכספי הפיצויים בפטור ממס או לקחת קצבה מופחתת בשלב זה. בכל מקרה אין לנו כרגע גל גדול שפורשים. בשבועיים האחרונים הגיעו אלינו פניות בודדות לפרישה. בנוסף צריך לזכור שמי שכבר פרש לפנסיה כמעט ובכלל לא נפגע כי הכסף שלו מושקע ב-60% אג"ח מיועדות והשאר באג"ח צמודי מדד.
אתם מציגים רווחי שיא ובכל זאת הוצאתם חלק מהעובדים לחופשה ללא תשלום. למה?
אין עבודה. אמיתי. אני כרגע במשרד. 11% מהעובדים נמצא כרגע במשרדים בכל מוקדי החברה. כמות הפניות ירדה מאד. מוקד קשרי הלקוחות עובד על 60% מהתפוקה השוטפת. פגישות מכירה וייעוץ אי אפשר לעשות, רמת הפעילות יורדת. הייתי מאושר להעסיק את כולם. אנחנו נותנים לעובדים את כל שכר מרץ. גם אלה שלא יצאו לחלת. ניתן להם את מה שצריכים כדי לחיות. לא פוגעים בהפרשות הסוציאליות.
תחזירו את כל העובדים לעבודה אחרי המשבר?
כרגע מעריך שנחזיר את כולם אלא אם כן יהיה אסון כלכלי.
כיצד ישפיע המשבר הזה על ההתחייבות של המדינה להקצות 30% אג"ח מיועדות לקרנות הפנסיה בתשואה מובטחת של 4.86%?
השאלה הגדולה היא איך מדינת ישראל תצא כמדינה מהסיפור הזה. מדינה מוחלשת כלכלית שצריכה לעמוד מאחורי התחייבות של אג"ח מיועדות זה לא דבר טוב. איך היית מדרגת את האג"ח המיועדות הללו אם הגירעון של מדינת ישראל יזנק? מדינה שלא תצליח להשתקם כלכלית, זה בעיה. תראי איך הורידו את דירוג החוב של אנגליה בגלל ההתחייבויות שלקחה על עצמה. כל ההבטחות הללו לשפוך כסף, מישהו ישלם עליהן בעתיד, ואלו יהיו משלמי המיסים.
לכן יש חשיבות מאד גדולה לניהול הכלכלי של אחרי המשבר. ישראל נכנסה למשבר אולי במצב הכי טוב שיכולה הייתה לקוות לו. השאלה היא כמובן ההתנהלות העתידית, עם אחריות ובניית מנגנונים לצמיחה חוזרת שתאפשר למדינה לקבל חזרה את כל מה שמתכננת לתת לאזרחים. גם הנתינה צריכה להיות אחראית.
לפני המשבר היה רצון להמיר את האג"ח המיועדות בכרית ביטחון שהמדינה תעניק לפורשים. אתה תומך במודל כזה?
השאלה איך זה מעוגן בחקיקה. אם הרשת ביטחון תהיה מספיק חזקה כמו ההבטחה של המיועדות, זה היינו הך.
איך תשפיע תחלואה ותמותה נרחבת מנגיף הקורונה על קרנות הפנסיה?
אם חלילה וחס שיעורי התמותה יגדלו, דווקא הגירעונות האקטוארים יפחתו. יהיו פחות התחייבויות לפנסיונרים, שיעורי התמותה מיוחסים כרגע לשכבות המבוגרות.
מה אתה אומר על הנפילות החדות של מניות חברות הביטוח?
במצבי משבר יש את מה שנקרא תופעת העדר. כשמוכרים אין אבחנה בין טוב לפחות טוב. בקרנות הנאמנות הכל נשפך. כעת המשקיעים מלקטים את מה שנראה להם כלכלית שווה יותר. היה פה אובר שוטינג של מניות חברות הביטוח. רכבת ההרים הזו תמשיך ללוות אותנו עד שנראה את האור בקצה המנהרה שיבוא לידי ביטוי במספר הנדבקים והמאושפזים ואז שוק ההון יתקן את עצמו מהר. השוק מחפש ניצוצות על כך שהמצב משתפר לטובה, אני אופטימי בהקשר הזה. זה המשבר הרביעי שעובר בחיי כמנהל, השוק יעלה חזרה. ב-2008 ברגעים מסויימים היה נדמה שזה סוף העולם הכלכלי. המותגים הכי גדולים בעולם הפיננסי קרסו. זה לא המצב כעת. הנכסים הריאלים נשארים עומדים ורק מחכים לאנשים שיתחילו לעבוד והעסק יחזור לעבוד, אני מבטיח לך.
