מפרקי אגרקסקו תובעים 150 מיליון שקל ממשרד רו"ח קוסט פורר גבאי את קסירר

מפרקי חברת אגרקסקו הגישו היום (ב') לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה בסך 150 מיליון שקל נגד משרד רואי החשבון מהגדולים בישראל - קוסט פורר גבאי את קסירר (Ernst & Young); זאת, בטענה לרשלנות ומחדלים של משרד רואי החשבון במילוי תפקידו כרואה החשבון המבקר של החברה.

התביעה הוגשה על ידי רו"ח אלי שפלר וד"ר שלמה נס, מפרקי חברת אגרקסקו - חברה לייצוא חקלאי (בפירוק). אגרקסקו הוקמה בשנת 1956, ובמשך למעלה מיובל שנים עסקה בייצוא ובשיווק תוצרת חקלאית ישראלית לחו"ל. משך כל שנות קיומה נשלטה אגרקסקו על ידי מדינת ישראל, ופעלה באופן מוצהר לקידום מטרותיה הלאומיות של המדינה, לרבות סיוע לאוכלוסיות מגדלי התוצרת החקלאית.

המפרק, עו"ד שלמה נס צילום: אוראל כהן

במסגרת התביעה נטען כי במחצית שנת 2011, כשבועיים בלבד לאחר פרסום דוחותיה הכספיים השנתיים המבוקרים ליום 31.12.2010, הוגשה מטעם אגרקסקו בקשה דחופה למתן צו להקפאת הליכים, שסופה בקריסתה של אגרקסקו תוך הותרת חובות שאין כנגדם נכסים לסילוקם בהיקף של מאות מיליוני שקלים.

הנתבע, משרד רואי החשבון קוסט פורר גבאי את קסירר, הוא הסניף הישראלי של פירמת רואי החשבון הבינלאומית ארנסט אנד יאנג (Ernst & Young). במסגרת התביעה נטען כי בשנת 2006 מונה משרד רו"ח הנתבע לתפקיד רואה החשבון המבקר של החברה (בשנה זו - במשותף עם משרד רואי חשבון נוסף, ל.ד), והחל משנת 2007 ועד לקריסת החברה במחצית 2011 שימש הנתבע כרואה החשבון המבקר היחיד של החברה.

מפרקי אגרקסקו טוענים בתביעה כי עניינה הוא במעשיו ובמחדליו של הנתבע במילוי תפקידו כרואה החשבון המבקר של החברה. "מעשים ומחדלים אלו התבטאו בין היתר בעריכת הדוחות הכספיים של החברה ובעריכת הביקורת על דוחות אלו, תוך מתן חוות דעת חיובית ובלתי מסתייגת לגביהם. הנתבע ערך ביקורת רשלנית (למצער), לקויה ובלתי אחראית על דוחותיה הכספיים של אגרקסקו. יתרה מכך, על אף שהנתבע ידע, על פי הודאתו, על קיומן של עובדות ועסקאות מהותיות שלא באו לידי ביטוי בדוחות הכספיים (אשר נערכו על ידו), הרי שבאופן רשלני בעליל ומנוגד לחובותיו, הנתבע מסר הצהרות נוגדות לכך בחוות דעתו, ואף הצהיר כי הדוחות הכספיים משקפים נכונה את מצב החברה. כעולה מחקירת המפרקים, בדוחותיה הכספיים של אגרקסקו הוסתרו הפסדים בסך עשרות מיליוני שקלים שנגרמו לחברה במסגרת פעילותה לייצוא תוצרת חקלאית. הסתרתם של הפסדים אלה אפשרה לחברה להמשיך ולפעול במשך מספר שנים נוספות עד לחשיפתם ולקריסתה. בעקבות חילופי תפקידים בהנהלת החברה, גילה המנכ"ל החדש את ההפסדים בשנת 2011, הוביל לדיווחם בדירקטוריון והם הוצגו לראשונה בדוחות הכספיים לשנת 2010 שפורסמו במחצית שנת 2011", נטען.

המפרקים טוענים בתביעה כי כשנשאל המשרד הנתבע לפשר הדבר, "הודה כי גילה על קיומם של ההפסדים עוד בעת שערך את הביקורת על הדוחות הכספיים לשנת 2007, אלא שלטענתו, ההפסדים הנ"ל נרשמו כנכסים בדוחות הכספיים בהתאם ל"מדיניות חשבונאית" שהייתה נהוגה בחברה במשך שנים, אותה בחן ומצא כסבירה". המפרקטים טוענים כי בין "טענת הנתבע לבין המציאות והסבירות מרחק של שמיים וארץ, מה גם שאף לו היה מדובר ב'מדיניות חשבונאית' סבירה, מותרת והגיונית (ולא היא), ממילא לא ניתן לה כל גילוי או ביטוי בדוחות הכספיים שערך הנתבע, דבר המהווה כשלעצמו הפרה ברורה של כללי חשבונאות מקובלים. במילים אחרות – לא רק ההפסדים הוסתרו, אלא גם ה"מדיניות החשבונאית" שמכוחה הדבר נעשה כביכול".

במסגרת התביעה נטען עוד כי "הפסדי החברה בעסקאות הייצוא לא נרשמו ולא הוצגו כלל בדוחות הכספיים, אלא קוזזו כנגד התחייבויות החברה במטרה להסתירם, תוך הפרת כללי חשבונאות מקובלים, ומבלי שניתן על כך כל גילוי במסגרת הדוחות הכספיים. הנתבע ידע היטב על קיומם של ההפסדים הנ"ל ועל הצורך להציגם כהווייתם בפועל (הפסדים), ופעולותיו הובילו, בסופו של יום, ליצירת מצג מטעה בפני נושי החברה ולהמשך פעילותה במשך מספר שנים בהן צברה הפסדי עתק נוספים, אשר היו נמנעים מהחברה ומנושיה אלמלא רשלנותו הקשה של הנתבע".

המפרקים אף טוענים במסגרת התביעה, באמצעות עו"ד שלמה נס, עו"ד יאיר ליבוביץ ועו"ד ליאור בוק ממשרד ב. לוינבוק, כי קיומם של ההפסדים לא היה ידוע לכל הגורמים בחברה, "ובניגוד גמור לטענת הנתבע, הטיפול החשבונאי בהפסדים לא נעשה בהתאם למדיניות חשבונאית שהייתה ידועה בחברה". לטענת המפרקים, כתוצאה ממעשיו וממחדליו של הנתבע המשיכה אגרקסקו לפעול, להפסיד ולצבור חובות במשך שלוש שנים נוספות. טרם הוגש כתב הגנה.