"הוצאתי מייל לעובדי מובילאיי: אין חל"ת, לא מפטרים, והמשכורת מלאה"

"דרושה אסטרטגית יציאה אמיצה מן המגיפה. הכי קל להיות טהרן. פיתחתי כלי מדעי לקבל החלטה כזו. הציבור יכול לתת לרה"מ רוח גבית להחלטה אמיצה". במאמר עליו חתום פרופ' אמנון שעשוע (ממייסדי מובילאי ואורקם) – הוא קורא לקבלת החלטה על אסטרטגיית יציאה מהסגר שמספקת אופק יציאה מהמשבר.

במאמרו הוא כותב כי החלטה כזו חיונית: "מעטות המדינות היכולות לשאת את מחיר השיתוק הכלכלי לתקופה כה ארוכה, בעוד שהתוצאה עשויה להיות בלתי הפיכה. יתרה מזאת, טרם ברור מה היא אסטרטגיית היציאה משיטה זו, באופן שימנע "גל שני" של התפרצות, כפי שמתרחש כעת בדרום קוריאה, טאיוואן ובחלקים מסוימים של סין.

מתחם בדיקת הקורונה בתל אביב קורונה מתחם בדיקה ב תל אביב

פרסמת מאמר שמציע אסטרגיית יציאה מהסגר לפני יממה. מה עומד מאחוריו?

שחררנו את זה כדי לקבל חשיפה מהירה בקרב מדענים, שנוכל לעבור על הנוסחאות שלנו ולודא שלא עשינו טעות כי בכל זאת , מדובר פה בחיי אדם. הם מצאו לנו כל מיני חורים, תקנו, העלנו ורסיה מתוקנת. וזה היה מהיר מאוד עד הוורסיה המתוקנת - עברו 4 ימים.

מה הטריגר?

"הוצאתי מייל לעובדי מובילאיי והבהרתי: אין חל"ת, לא מפטרים אף אחד, אתה עובד במשכורת מלאה, תיתן עבודה מלאה, פריון מקסימלי. עם דגש על עבודה מהבית ועל עסקים כרגיל. מובילאיי חברה חזקה. להפתעתי קיבלתי ריקושטים שאנשים בכל זאת מפחדים על מקום העבודה שלהם, מפחדים שיפטרו אותם".

אמנון שעשוע צילום: Walden Kirsch/Intel Corporation

אם הם חוששים אבל זה לא קורה – מה הבעיה?

יש חכמת המונים שאנחנו מזלזלים בה. לא משנה כמה אני המנכ"ל מרגיע את העובדים, כשהם חשים זה לא הולך להיגמר טוב העסק הזה, המנכל עצמו לא יודע איך יסתיים העסק הזה, וזה מכניס אנשים לחרדה – גם בחברה שהיא בין החזקות במשק. ואז אמרתי: אם אנשים מרגישים כך בחברה מהחזקות במשק כמו מובילאיי, שהיא חברת בת של חברה חזקה יותר, אינטל (שהמשבר לא אמור לפגוע בעסקים שלה כי אנשים שעובדים מהבית צריכים עוד יותר מחשוב) אז אם אנשים מפחדים על מקום העבודה שלהם - מה קורה בשאר המשק?

זה היה הטריגר לרצון שלי לחשוב על הנושא יותר לעומק ולא להישאר רק צופה מן הצד. להשתמש בכישורים המדעיים שלי כדי לראות איך להשפיע לחיוב על המצב לחיוב ולא להיות בעמדה פסיבית ולחכות עד שהכול יסתיים. אז ניסיתי להיות סוכן אקטיבי ולעשות משהו.

אתה חושב שהמשבר מנוהל ללא אסטרטגיה?

אם יש מקום מקום על הפלנטה שאפשר לברוח אליו כדי לצאת מהמשבר הזה זה בישראל. אני סומך על מקבלי ההחלטות, על החברה הישראלית. היינו הראשונים לסגור את השמיים. המטרה הפה היא לא ביקורת אלא לתת כלים למקבלי ההחלטות לחשוב בצורה יצירתית. השטחת העקומה – זה טקטיקה. זה לא אסטרטגיה. אי אפשר לעשות רק את זה, כי זה כמו לרכב על גב הנמר, בדקות הראשונות אתה מרגיש שאתה שולט בו, אבל אז הוא מעיף אותך. החיסון, שמעריכים שיהיה בעוד שנה וחצי וגם אז לא נהיה בראש התור. אז שנה וחצי שנתיים נשטח עקומה? אמרתי: בואו נעשה ניסוי מחשבתי. יש חשיבה לעשות בידוד סלקטיבי. לחלק את האוכלוסייה ל-2 קבוצות סיכון נמוך וסיכון גבוה זו יכולה להיות דרך מתמטית לנהל את התהליך הזה.

מה זה אומר?

"צריך להעריך ולבדוק מה אחוז הנשאים באוכלוסייה שאנחנו רוצים להתמקד בה: בסיכון נמוך. ואז לבדוק מה כמות המשאבים שיש לי במערכת – לצורך העניין: מספר מכונות ההנשמה. מזה אני בונה נוסחא שבה אדע האם מספר מכונות ההנשמה שיש לי עבורם - יכולות להכיל את האירוע.

כרגע אנחנו יודעים שיש בישראל יותר מ-3000 חולים מאומתים ו-50 מונשמים.

"צריך לשאול כמה מן המונשמים שייכים לקבוצת הסיכון הנמוכה (לפי חסם גיל, ומחלות רקע). לדעת על כל המונשמים התפלגות גילאים ומחלות רקע (סכרת, אוביסיטי, עישון, וכו' – ולפי הנתונים האלה להגדיר מהי קבוצת הסיכון הגבוה והנמוכה מקרבם). המאמר מגדיר מה מספר המיטות שצריך כדי להכיל את האירוע לצורך תכנון אסטרטגית יציאה.

ואז יש לי נוסחה בכמה מיטות צריך להערך. את האוכלוסייה בסיכון גבוה נשאיר בבית (גם כך עכשיו הם בבית, אז את מצבם אתה לא מרע), האוכלוסייה בסיכון נמוך תוכל לטפל בהם, לדאוג לאוכל במפתן הבית וכו'. זה אומר שהאוכלוסייה בסיכון נמוך משלב מסויים שיוגדר מראש, נניח 3 חודשים - תוכל לצאת לעבודה בכללי בטיחות מסויימים. המטרה היא שהאוכלוסיה בסיכון נמוך תדביק זו את זה ובסוף תגיע לחיסון עדרי. רק לאחר מכן אפשר יהיה לשחרר את האוכלוסייה בסיכון גבוה כי האוכלוסייה בסיכון נמוך כבר מחוסנת. כל מי שמרגיש שהוא בסיכון (לא רק מבוגרים) יישאר בבית. זה נותן לך אסטרטגיה יציאה שבסופה כל האוכלוסייה מחוסנת לפני שנגיע לחיסון שיגיע אלינו רק בעוד שנתיים. אני מציע כלים מדעיים שיעזרו לקבל החלטה על אסטרטגית יציאה כזו. הרבה מאוד מדענים כבר ראו, ויש לנו ודאות גבוהה שהנוסחאות נכונות".

ההצעה שלך מזכירה את המודל האנגלי של נסיון להגיע לחיסון עדרי. האנגלים חזרו בהם, ואחוז הנדבקים גבוה מאוד.

"הדבר היחיד שדומה להצעה האנגלית - זה המושג חיסון עדרי. הם לא החליטו על קבוצת סיכון גבוה ונמוכה, כל מה שאמרו זה למבוגרים תשארו בבית. ואז כל האוכלוסייה מדביקה אחד את השני, סיכון גבוה ונמוך והמערכת לא יכולה להכיל את זה. יותר מידי חולים, יותר מידי מונשמים, יותר מידי מתים על ההתחלה והמערכת מתמוטטת. זה מודל אנגלי אבל משופר. הפרדת אוכלוסיות כשאתה מגדיר כמה מיטות צריך עבור אוכלוסית הסיכון הנמוך כך שהמערכת לא תקרוס.

העברת חסידי חב"ד חולים למלון בירושלים

במה שונה ההצעה שלך מבידוד מבוגרים? האסטרטגיה שאנגליה החלה בה ונטשה אותה?

"זה לא רק בידוד מבוגרים. בידוד רק שלהם זה רעיון שיוצר מראש אנטגוניזם באוכלוסייה. קבוצת סיכון גבוהה היא לא רק מבוגרים, אלא גם בעלי סוג של מחלות רקע. אפשר לקבל מידע מ-50 המונשמים כיום כדי ללמוד מהי קבוצת הסיכון הגבוה. ההנחה היא שלרובם יש מחלות רקע".

שיתוק הכלכלה מפחיד ברמות שאין לתאר.

"האוכלוסייה יכולה לעמוד במצבים קשים, אבל צריך לדבר אליה בגובה הענינים ולתת לה אסטרטגית יציאה. היום אין אסטרטגית יציאה. האם אנחנו עומדים לשטח את העקומה מעכשיו ועד שיגיע חיסון? לאתר חולים, לבודד אותם, את מי שהיה קרוב אליהם – אם כן. תגיד את זה. אבל אין לזה סוף. לעומת זאת אם תגיד יהיו לנו 3 חודשים קשים, המדינה תתן מענקים כדי שהמשק לא יקרוס – אבל לאחריהם זה נגמר, והינה האסטרטגיה שבה זה נגמר – אנשים יכילו את זה. כרגע החשש הוא שלא מבינים. הם יודעים שצריך לעשות סגר – אבל מה אחר כך? יגמר הסגר ואז מה?"

עד שאין חיסון עולמי, ומכיוון שהעולם בסירה אחת ברגע שפותחים את השמיים, או אם יש גל הדבקה פנים ישראלי נוסף – נמשיך להיות חשופים. 

"מסמסתובב עכשיו ברשתות הסיפור של ה"סופר -מפיצה" מדרום קוריאה, קתולית שהפיצה את הווירוס בכנסיות. היא אדם אחד בלבד שאחראי ל-60% מההדבקות. נניח שהצלחת להכחיד עד הקיץ – אדם אחד יכול להצית את הכל מחדש, כי מתישהו יצטרכו לפתוח את הגבולות. לכן צריך אסטרטגית יציאה. להגיד אנשוך שפתיים שלושה חודשים ואז אני גומר עם זה – להגיד הינה המתמטיקה שבעזרתה נכיל את זה".

העולם בסירה אחת. נדמה שכל עוד העולם לא יתגבר - זה לא יגמר בשום מקום.

"כתבתי את המאמר באנגלית בדיוק בגלל זה. חייבים לפתור את הבעיה לכולנו, לא רק לישראל. הדבר הראשון שעשיתי הוא לשלוח את המאמר לקולגות שלי ב-MIT. וביום שלישי אני נותן הרצאה (בזום) על העבודה הזו. וגם יצרתי קשר עם יועצים פוליטיים של מושל ניו יורק. אני מנסה לראות איך אפשר לתת כלים, ולא רק לישראל, אלא בכל מקום. אנחנו כלכלה מוטת יצוא. אנחנו לא משק אוטרכי. אם הכלכלה שלנו תעבוד אבל המשק האירופאי או האמריקאי יהיה מרוסק – גם אנחנו נהיה מרוסקים. המטרה היא לתת כלים לכל מקבלי ההחלטות אסטרטגית יציאה מהמצב פה".

פתיחת שמים – תדליק את המגיפה בישראל מחדש. 

אם נגיע לחיסון עדרי אין בעיה לפתוח את השמיים. אם נגיע לחיסון עדרי כולנו נהיה מחוסנים. צריך לחשוב גם למי לייצא – אם הכלכלה של האמריקאים תהיה בסגר ותקרוס, למי תמכור סחורות? ידע? גם ההייטק שלנו מאוד תלוי בשוק האמריקאי. לכן חשוב למצוא דרך שבה מקבלי ההחלטות בכל העולם יחשבו בכיוון הזה".

כל החלטה מנהיגותית פה קשה. לחשוף קבוצת סיכון נמוכה למחלה היא החלטה של חיים ומוות - מצד שני שיתוק כלכלי הוא גם הרסני. 

להחליט על אסטרטגיית יציאה כזאת דורש אומץ. הכי קל להיות טהרן. לומר: משרד הבריאות אומר לי תסגור את המדינה - אני סוגר את המדינה. אם יהיו מתים - הם לא על המצפון שלי. זה שהכלכלה נהרסה - אף אחד לא יגיד לי, כי הצלחתי חיים. זה די דומה לכך שמשרד התחבורה יגיד – כדי להציל חיים אסור לנסוע במכוניות פרטיות כי יש 300 הרוגים בשנה מתאונות. לעשות החלטה שיש בה אסטרטגית יציאה שיש בה טרייד אוף - דורש אומץ. המטרה של שחרור המאמר הוא לעורר שיח. לא הייתי רוצה להיות המנהיג שצריך לקבל החלטות, הרבה יותר קל להיות טהרן. להגיד נסגור ונסגור ונסגור עד שיגיע החיסון בעוד שנתיים ואף אחד לא יבוא אלי בטענות שבמשמרת שלי מתו אנשים. שיח ברשתות שתומך בכיוון כזה יקל על מנהיג לקבל החלטה כזו. ויש כאן מודל מתמטי שמראה שיש דרך שבה אפשר לעשות כאן משהו, אפשר להכיל את זה".

טרמפ למרות חומרת המצב בארה"ב שעקפה את ווהאן במספרים - נקב במועד שבו כולם חוזרים לשגרה כדי להמשיך להניע את גלגלי הכלכלה.

בלי מודל מחושב מערכת הבריאות תקרוס. המודל כפי שמוצג כרגע, בנוי בצורה מדעית כך שלא תקריס את המערכת. אם המדינות המערביות יאמצו את המודל הזה לדעתי תוך 4 חודשים נגמור עם זה.

משחקים קלפים משני צידי הגדר בין שוויץ וגרמניה צילום: רויטרס

אתה מתלונן בעצם שאין אסטרטגיה?

אני לא דויד גרוסמן, או יובל נח הררי שמספרים כמה הכול פה לא טוב. זה לא המקום שלי להגיד הבית בוער. אנשים עושים פה עבודת קודש. המערכת הפוליטית והמקצועית. המדינה נפלאה, עושה את כל מה שצריך. המטרה של המאמר שלי לתת כלים גם לציבור כדי לעזור למנהיג לקבל החלטה. קשה לקבל החלטה לבד שתעלה את מספר החולים קשה. הציבור יכול לעזור למנהיג להיות פחות טהרן, אבל המטרה כאן היא לתת כלים. להבנה. אם המנהיג שלנו יהיה טהרן כולנו נפסיד, כולל המשק שלנו".

אתה מייעץ לרה"מ?

"אני לא רוצה לענות על זה. אין לי תפקיד פורמלי, מידי פעם מקשיבים לי. אנשים זקוקים לראות אופק. כשאין זה מכניס אנשים לאי ודאות מאוד מדאיג".

עד מתי הכלכלה הישראלית תוכל לסחוב את זה?

יש מיליון אנשים בחל"ת? סביר שכאשר זה יגמר עשרות אחוזים לא יחזרו למעגל העבודה. בינתיים בתקופה הזאת המשכורת היא 70% ועד 10 אלף שקל. כשיש רבים גם מעל הרמה הזאת. מדובר על מכה מאוד קשה שכשלא יודעים מתי תסתיים זה מכניס את החברה לחרדות מאוד גדולות. אנחנו בהאטה, אבל צריך לעשות הכל כדי לא להגיע למיתון כי אז ייקח לצאת מזה שנים.

ההצעה שלך נועדה למנוע מדינה פושטת רגל או במיתון? 

עד היום ניסו לשטח את העקומה. התחילו במניעת התקהלות של 100 איש וכו'.. זה לא עזר. נכנסים למצב של ממש סגר כדי לעצור את הדברים ולהרוויח זמן. אבל תמיד אדם אחד חולה יכול לגרום לניצוץ שידליק את הכל. אם אתה נכנס ויוצא מסגרים ובידוד משך שנה וחצי – תכנס למיתון. אם זו אסטרטגית היציאה – כדאי להגיד. לפחות סביב זה נבנה מודלים של הערכות. אני מאמין שבאסטרטגיה שהצעתי - תוך חודשים שלושה נסיים עם זה.