צעדים שנויים במחלוקת: ביטולי מס, מענקים וסיוע לעסקים גדולים

הממשלה ניסתה לגבש בשבועות האחרונים צעדי סיוע כספיים, בהיקף של 80 מיליארד שקל, לאוכלוסיות שנפגעו כלכלית ממשבר הקורונה, אולם ככל שעובר הזמן, יורד האמון של המגזר העסקי בממשלה. לדברי גורמים בממשלה, הסיבה העיקרית לעיכובים הרבים ולחוסר הסדר בתוכנית היא הכאוס השורר בתקופה הזו במשרד ראש הממשלה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו נוטה כעת יותר מתמיד לריכוזיות בקבלת ההחלטות, אולם קשה לומר שיש לו מעטפת שמסייעת לו לעשות זאת במשרדו. מנכ"ל המשרד (ממלא מקום כמעט שנה) רונן פרץ, נטול הניסיון והידע המקצועי, שהיה אמור לתכלל את כל האירוע הבינמשרדי לא באמת מצליח אפילו לרכז אותו, כך לפי מספר גורמים בממשלה; ויו"ר המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון, שבעבר היה דמות כלכלית מוערכת ומקצועית, מעלה רעיונות שהוגדרו על ידי גורמים אחרים כ"הזויים".

מספר גורמים בממשלה ציינו כי היעדר מנהיגות בולט בעת זו, והוא מביא מצד אחד להחלטות נמהרות והיסטריות לדבריהם ומצד שני לחוסר החלטיות בנוגע לסיוע הכלכלי.

נתניהו, אומרים בממשלה, מקדיש לנושא הכלכלי זמן מועט יחסית, אך בכל מקרה דורש לקבל את ההחלטות בעצמו. הדוגמה הטובה ביותר אולי להתנהלות זו היא הדיון שהתנהל ביום חמישי שבסופו דרש ראש הממשלה מהאוצר להכין חבילת סיוע בגובה של 80 מיליארד שקל. אם גובה הסיוע הוא מה שחשוב לנתניהו, מדוע לא דרש זאת במהלך הדיונים המקדימים בין גורמי המקצוע? האם רצה ליצור מראית עין שהוא מסרב להצעות הפקידים ושולח אותם להגדיל את הסיוע, או שמא נציגיו בדיונים, שמחון ופרץ, לא מצליחים אפילו להביא את הדרישות של הבוס?

בעוד נתניהו רוצה כבר עכשיו חבילת סיוע נרחבת, באוצר נקטו גישה שמרנית יותר וביקשו לשמור כדורים במחסנית על רקע חוסר הוודאות בנוגע למשך ועומק המשבר. העלייה במייצבים האוטומטיים (דמי האבטלה והגירעון הגדל בעקבות הירידה בהכנסות ממסים וכדומה) לצד הגדלות התקציב גם ככה פורצות את כל הגבולות שנחשבו קו אדום עד כה. בבנק ישראל מדברים כיום על גירעון של 7% לעומת יעד של 25%) ויחס בין החוב לתוצר של 70% לעומת כ־60% כיום. שר האוצר משה כחלון ואנשיו סבורים כי זו ההוכחה לכך שהגירעון שאליו הביאו את המשק בשנה שעברה,3.7%, אינו נורא. גורמים אחרים מבהירים כי אם הגירעון היה נמוך יותר כעת, הוא לא היה צריך לנסוק להיקפים כה גבוהים, שעליהם נשלם בריביות גבוהות בחלוף המשבר.

משה כחלון. לא נורא

לפי בקשות נקודתיות

כך או כך בזמן שנתניהו מבקש (לכאורה גם כחלון בתמונה, אולם בפועל מנכ"ל המשרד שי באב"ד מתפקד היום כשר האוצר לפי גורמים באוצר) להציג חבילת סיוע של 80 מיליארד שקל, בינתיים אושרו כבר צעדים מסוימים, ויש כבר צורך דחוף לממשם ברקע ללחצים מצד הציבור שנקלע לשיתוק כלכלי חסר תקדים.

ביום שישי אושרו תקנות הביטוח הלאומי שמסדירות את מה שהבטיחה הממשלה בכל הנוגע לדמי אבטלה. החידוש האחרון שקיבל את האישור הסופי בשישי היה כי גם מבוגרים מעל גיל 67 שהמשיכו לעבוד יהיו זכאים למענק הסתגלות. בחודש מרץ הוא יעמוד על עד 2,000 שקל (מאחר שהוא אושר מאמצע החודש) ובחודש אפריל עד 4,000 שקל, בהתאם לגובה השכר. כאשר מי שמרוויח מעל 5,000 שקל לא יקבל כל מענק.

אותן תקנות הסדירו גם את ההבטחות הקודמות של הממשלה לדחות תשלומי ביטוח לאומי לאפריל, לקצר את תקופת האכשרה לדמי אבטלה לחצי שנה במקום שנה ולהאריך עד סוף אפריל את הזכאות למי שהיה אמור לסיימה כעת.

את המענק לעצמאים, שאמור להגיע עד 6,000 שקל, טרם אישרו בממשלה. במשרד האוצר נמנעו מקידום מהלך של פיצוי לעסקים מחשש שייווצר תקדים לאירוע עתידיים. אולם הסיכום המתגבש מדבר על סיוע לעסקים שרווחיהם לא עולים על 200 אלף שקל בשנה.

לצד דחיית תשלומי הביטוח הלאומי, התייחסו באוצר בדיון בוועדת הכספים לדחיית תשלומי החשמל, המים והארנונה כצעדים גורפים, בעוד בפועל רק דחיית תשלומי המע"מ נעשתה באופן גורף לעסקים קטנים. תשלומי החשמל נדחים על בסיס בקשות ובאופן נקודתי וכך גם המים. דחיית הארנונה נתונה לשיקול דעת הרשות המקומית. השאלה אם יפטרו את העסקים מתשלום או רק ידחו אותו נותרה באוויר עד לשלבים מאוחרים. במקביל גם נבחנת האפשרות, כך נודע ל"כלכליסט", להחזיר מקדמות מס הכנסה שכבר שולמו.

מבחינת משרד האוצר הסיוע החשוב ביותר הוא לתזרים של החברות. הצעד המרכזי כבר הושק בדמות קרן הלוואות בערבות המדינה לעסקים קטנים ובינוניים. אולם כפי שנחשף ב"אתר כלכליסט", תנאי הקרן אמורים להשתפר מבחינת הערבות הנדרשת מצד העסק, שעומדת היום על 10%, וגובה הריבית.

כמו כן צפויות לקום קרן הלוואות לעסקים גדולים וקרן מנוף, שהאוצר ישקיע בה ככל הנראה מאות מיליוני שקלים ויתמרץ את הגופים המוסדיים להשקיע בה. קרן זו תשקיע בחברות עם חוב לשוק ההון במטרה להקל עליהן את התייקרות האשראי שעלולה רק להחריף.

הזרמה לבריאות

בצד התקציבים מדברים באוצר על הגדלת תקציב הבריאות במיליארדי שקלים, בין אם בעקבות ההבנה כי המערכת הורעבה במשך שנים, ובין אם מחשש שהטענות יופנו כלפי האוצר. במקביל קולות באוצר התריעו כי הגדלה מסיבית של התקציב כעת, ללא תכנון מדוקדק כיצד להקצות את הכספים ובחינה של המנגנונים הקיימים, עלולה להחטיא את המטרה.

לצד זאת גם צפויים להקצות כספים שמוגדרים כמחוללי צמיחה, כלומר השקעה בתשתיות. אין מדובר במהלכים חדשים, אולם באוצר מקווים כי בתקופה זו של שיתוק במשק, לפחות יתאפשר לקדם את פיתוח התשתיות.