דרוש קונצנזוס פוליטי רחב לשיקום המשבר הכלכלי

המשבר הכלכלי של שנות השמונים שהביא להקמתה של ממשלת אחדות היה משבר צד-ביקוש. הוא נגרם בעיקרו מכישלון בהפעלת המדיניות הכלכלית, בניגוד למה חשבו מומחים רבים לכלכלה.

המשבר הכלכלי בא בעקבות המהפך הפוליטי, כאשר מפלגת האופוזיציה דאז, גח"ל (כיום הליכוד), עלתה לשלטון בעקבות המהפך הפוליטי בשנת 1977. האינפלציה החלה לצבור תנופה עד כדי הרס המוסדות הכלכליים, הממשלה נענתה לדרישות הפופוליסטיות של בוחריה ומכונות "הדפסת הכסף" שימשו למימון הוצאות הולכות וגדלות.

משבר שנות השמונים היה גם משבר מטבע: קצב ההרחבה של האשראי נמצא במסלול התנגשות עם מדיניות קיבוע שער החליפין. בשעה שהשוק העריך שלבנק המרכזי נותרו מעט רזרבות של מט"ח, הדרושות כדי לרסן פיחות, ביצע השוק התקפה ספקולטיבית על הרזרבות הבינלאומית ובכך "הסיר את השטיח" מתחת לרגלי הבנק.

מימין: יו"ר כחול לבן בני גנץ וראש הממשלה בנימין נתניהו צילום: אלכס קולומויסקי,

המשבר הכלכלי הנוכחי, שדרושה ממשלת אחדות כדי לשקם את המשק בגינו, הוא שונה בתכלית ממשבר שנות השמונים. הוא משבר צד-היצע התלוי בראש ובראשונה במשבר הבריאותי שיצרה התפשטות נגיף הקורונה. המשבר הנלווה של צד-ביקוש נובע מאבטלה ופשיטות הרגל שעלולות לדרדר את המשק למיתון מתמשך, גם כאשר התפשטות המגפה תתמתן.

בעקבות הטלטלה העוצמתית והפתאומית של המשבר, פונים לממשלה מכל עבר הנפגעים - עצמאיים, מלונאים, עסקים קטנים, ענף התעופה, עובדי מערכת החינוך, שכירים וכמובן מערכת הבריאות - ודורשים סיוע כלכלי דחוף.

מספר דורשי דמי האבטלה זינק תוך חודש מ-150 אלף איש ל-570 אלף, וצפוי להמשיך לגדול במהירות. כל יום של סגר ופעילות מצומצמת גוזר את דינם של עוד עסקים ועוד עובדים, שכבר לא יוכלו לחזור למקום העבודה הקודם בזמן שהממשלה מדכאת את הפעילות הכלכלית באמצעות האיסור שהיא מטילה על תיירות, נסיעות, פנאי, פעילות עסקית ומערכת החינוך.

הקושי העיקרי בשלב הזה הוא לנסות להמריץ את הכלכלה. הכלים הרגילים שבהם משתמשים בנקים מרכזיים אינם אפקטיביים, כיוון שכלי הפעולה העיקרי של הבנק המרכזי, הריבית, נמצא בקרבת הגבול התחתון - ריבית אפס.

ממשלת אחדות לאומית וכנסת מתפקדת דרושות כדי להפעיל מדיניות פיסקלית. מדיניות תקציב ומסים מחייבת את אישור הכנסת, ומדיניות פיסקלית לטובת שיקום המשבר - שמטבע הדברים תביא לתקציב גירעוני גדול בהרבה מעשרה אחוזי תוצר - לא תוכל להתבצע ללא קונצנזוס פוליטי.

בטווח המיידי מדיניות זו תכלול: תמיכה לשעת חירום בציוד ועובדים של מערכת הבריאות, דמי אבטלה לשכירים שנפלטו ועובדים בחל"ת, מענק לעסקים עבור הוצאות השכר כדי שיוכלו לשמור על מקומות העבודה לאלה שבאופן זמני נותרו חסרי עבודה בתקופת המשבר. כמו כן שמירה על תפקודה התקין של המערכת הפיננסיות.

המדיניות משקמת המשבר תהיה חייבת להביא לצמיחה תוך כדי ריסון הוצאות הממשלה. יהיה הכרח לפעול לטווחים ארוכים - השקעות בתשתיות של מערכת הבריאות ובעובדים המועסקים בתוכה.

נזכור שבתקופות קשות נוצרת הזדמנות לממשלה לשנות כיוון. קלמנט אטלי מנהיג מפלגת הלייבור שהחליף את וינסטון צ'רצ'יל, ניצל הזדמנות היסטורית שנוצרה לאחר המלחמה. הוא אימץ דו"ח מומחים משנה-משחק: Beveridge Report on Social Welfare.

הדו"ח נכתב ב-1942, בעיצומה של המלחמה, המדיניות הכלכלית אשר התבססה על הדו"ח הולידה את "מדינת הרווחה" של היום! בעקבות מגפת הקורונה נוצרה אצלנו הזדמנות להרכבת ממשלת שינוי שתזכה לאמון בציבור הרחב ותביא לכינונה של מערכת בריאות אחרת בישראל.

אסף רזין הוא פרופסור אמריטוס לכלכלה באוניברסיטת תל אביב ומחבר הספר Israel and the World Economy: The Power of Globalization, MIT Press (2018)