דו"חות רציו מגלים: מצרים יכולה להקטין יבוא הגז מלווייתן אם הנפט יירד מ-50 דולר
מדובר במציאות שכבר נרשמת כיום עם תמחור שנע סביב 27 דולר לחבית נפט; את 2019 סיימה רציו בהפסד של כ-5.52 מיליון דולר, לעומת הפסד של כ-10.8 מיליון דולר בשנת 2018; בנוסף, חתכה בכ-35% את הוצאות הקידוחים במאגר
שותפות הגז רציו פרסמה אמש (ג') בשעות הלילה את הדו"ח הכספי המסכם שלה לשנת 2019. עבור רציו זו השנה האחרונה שהיא תציג בשורת ההכנסות שלה את הספרה אפס, כיוון שבסוף 2019 החל לעבוד מאגר לוויתן בו היא מחזיקה 15%. את השנה היא סיימה בהפסד של כ-5.52 מיליון דולר, לעומת הפסד של כ-10.8 מיליון דולר בשנת 2018. רציו חתכה בכ-35% את הוצאות הקידוחים במאגר (שהסתכמו בתקופת הדיווח בכ-13 מיליון דולר), כאשר הוצאות המימון לא השתנו דרמטית ביחס לשנה שעברה (כ-11.5 מיליון דולר בתקופת הדיווח).
- השמש והרוח מאיימות על מאגר לווייתן
- הזרמת הקונדסנט לבתי הזיקוק יוצאת לדרך: דלק ורציו יעבירו סחורה בסך 36 מיליון דולר בחינם
- מניות הגז בפסגת הבורסה: רציו טיפסה ב-3.7%, דלק קידוחים ב-3.2%
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
מה שיותר מעניין בדו"חות של רציו הוא מעמדו של מאגר לוויתן והערכות השותפות בנוגע למשבר הקורונה. למאגר לוויתן שורת הסכמי ייצוא מול מצרים וירדן, כמו גם מול חברת החשמל הישראלית ועוד מספר לקוחות קטנים מקומיים, ובדומה לשאר חברות האנרגיה, גם רציו מפרסמת את האזהרות המתבקשות, עם חשש מירידה בביקושים וצניחת מחיר חבית הנפט (היא נקודת הייחוס לרוב חוזי הגז של רציו).
יגאל לנדאו, מנכ"ל רציו צילום: תומי הרפז
אחת ההערכות היותר מעניינות מתחבאת בעמוד הפנימי, שם מפורט הסכם ייצוא הגז החדש לחברת דולפינוס המצרית שנחתם בסוף 2019. במסגרת ההסכם שותפות לוויתן תייצא מינואר 2020 עד יוני 2020 בקצב של כ-2.1 מיליארד מ"ק גז טבעי לשנה, ומיולי 2020 הייצוא יזנק משמעותית לקצב של כ-3.6 מיליארד מ"ק לשנה. ביולי 2022 היצוא ישודרג שנית ובפעם האחרונה, לקצב שנתי של כ-4.7 מיליארד מ"ק לשנה. לשם השוואה, מדובר במועד זה בכשליש מסך הצריכה הנוכחית בישראל.
לפי רציו, דולפינוס התחייבה לרכוש או לשלם (Pay or Take) עבור כמות שנתית מינימלית, אולם בסוף 2019 נכנס סעיף בהסכם לפיו "דולפינוס תקטין את הכמות השנתית המינימלית בשנה בה המחיר היומי הממוצע של מחיר הנפט מסוג ברנט ירד מתחת ל-50 דולר לחבית, כך שכמות זו תעמוד על 50% מהכמות החוזית השנתית". במילים אחרות, המצרים יכולים לקנות פחות גז, ומדובר במציאות שכבר נרשמת כיום, עם תמחור שנע סביב 27 דולר לחבית נפט. למזלה של רציו, המדידה היא לאורך השנה כולה, ולכן ככל שהצניחה במחירי האנרגיה תמשיך עד הרבעון השלישי של השנה, ייתכן שמצרים תקטין את רכש הגז שלה, מציאות שתשפיע כמובן גם על קבוצת דלק בכלל ודלק קידוחים בפרט, שמחזיקה במאגר כ-45%. הסוכריה שהוסכמה בין הצדדים למציאות שכזו היא ש"במקרה שהרוכשת לא תרכוש את הכמות החוזית הכוללת, יהיה כל צד רשאי להאריך את תקופת האספקה בעוד שנתיים נוספות", כלומר עד שנת 2036.
בסביבת רציו מתקשים להגיד בשלב זה האם המציאות הזו ברת יישום או לא. כך או כך, ולמזלה ההערכות הן שסך מכירות הגז ל-2020 למצרים וירדן גבוהות מעט מהתחזיות. אולם ככל שלא ימכר גז למצרים כמצופה, אם וכאשר, הוא יופנה לחברת החשמל הישראלית שרוכשת כל כמות שמאגר לוויתן יכול לספק לה, על חשבון רכש גז ממאגר תמר. כזכור, חוזה הגז של לוויתן מול חברת החשמל נחתם לפי תמחור של כ-4.8$ ליחידת חום (MMBTU), לעומת כ-6.4 דולר ליחידת חום ממאגר תמר. ההוזלה של המחיר עשויה להשתרשר לכיס של האזרחים בדמות הוזלה בתעריף החשמל בתחילת 2021.
בנוגע להתחייבויות רציו, ובניגוד גמור למהומה בדלק, השותפות מצהירה שנכון לסוף השנה "השותפות עומדת בכל ה- covenants האמורים". השותפות בפני מחזור חוב של כ-450 מיליון דולר חוב בכיר, כאשר הפרעון שלו מתוכנן בין 2020 (ריבית בלבד) ועד 2023 (קרן וריבית משנת 2021). רציו גם רכשה אג"ח בכ-23 מיליון שקל לאחרונה כדי לצמצם התחייבויות.
