"הממשלה הייתה צריכה להפעיל משק לשעת חירום כבר לפני שלושה שבועות"

"הממשלה הייתה צריכה להכריז ולהפעיל משק לשעת חירום (מל"ח) כבר לפני שלושה שבועות, ומאחר וזה לא נעשה - היא חייבת להפעיל מל"ח מיידית כדי להיערך טוב יותר להתמודדות עם משבר הקורונה". כך אמר בראיון ל"כלכליסט" תא"ל במיל' זאב צוק רם, מי שהקים בסוף שנת 2007 ועמד בראש רשות החירום הלאומית (רח"ל), גוף שהוקם בעקבות מסקנות ועדת וינוגרד אחרי מלחמת לבנון השנייה.

כעבור שנתיים הוכנסה מל"ח תחת כנפי רח"ל וצוק רם ניהל את המערך הזה עד שב-2011 עזב לטובת תפקיד סגן ראש המטה לביטחון לאומי (המל"ל), שם כיהן ארבע שנים. באוקטובר 2018 ביקש ממנו שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן לחזור לתפקיד יו" רח"ל, תפקיד אותו מילא בסיבוב השני רק כשנה, עד שעזב בטריקת דלת בדצמבר 2019 – וזאת על רקע התנגדותו להעברת סמכויות מרח"ל לפיקוד העורף.

צילום: תומי הרפז

מה תיתן הפעלת מל"ח כזו היום?

"זה למעשה יגדיר שרשות החירום הלאומית תשלוט על מלאי החירום של מדינת ישראל ותוכל לעשות מעקב ולבחון כל העת מה מצב המלאים, באיזה מוצרים נדרש לבצע השלמות ושהדברים מגיעים לאן שצריך ובזמן. אחד התפקידים של רח"ל הוא להסתכל קדימה איך המשק יוכל לעבוד בעוד חודשיים, שלושה, חצי שנה, ולכן זה חשוב. זה נועד לוודא שהמשק ימשיך לפעול, לייצר ולספק את המוצרים והצרכים של האזרחים במדינת ישראל ואת התשתיות החיוניות.

"בנוסף צריך לזכור שיש בארץ 257 רשויות מקומיות, וכל אחת מהן מוגדרת כמפעל חיוני בפני עצמה וכיחידה משקית שצריכה לקבל מוצרים וצרכים ולוודא שאלה מסופקים לתושבים שלה. ואם יוכרז על משק לשעת חירום, רח"ל תוכל להנחות את הרשויות איך להיערך ולקבוע סדרי עדיפויות לאספקת ציוד. הבעיה היא שבנקודות הזמן הזו הרשויות המקומיות אינן ערוכות כמו משרדי הממשלה".

"בתרגיל שערכנו עם תרחיש לפנדמיה התגלו חוסרים במשרד הבריאות"

בימים האחרונים התפרסם כי המדינה רוכשת באופן מאסיבי מוצרי מזון בסיסיים כדי למלא את מחסני החירום שלה לעת חירום. צוק רם מסביר את המהלך: "אין באמת חוסרים במזון או חוסרים במוצרים שקבעו שהם מוצרים אסטרטגיים, כמו דלק וגז לסוגיהם השונים, ואם יש בעיה נקודתית אז משלימים את החוסר. אני מניח שמצטידים עכשיו היות ובתקופה האחרונה ההתנפלות על הסופרמרקטים היתה בסדרי גודל גדולים. אנשים לא קנו לצריכה היומית אלא באופן שלא ניתן היה לצפות, וכאן התפקיד של רח"ל, לוודא היכן יש ירידה במלאים ולהביא אספקה מבחוץ. זה תהליך דינמי שקורה כל הזמן וזה בסדר גמור".

צוק רם מוסיף כי "לגבי המזון, יש כמות מסויימת שצריכה לפי הנהלים להיות במלאי החירום, וזה עובד בשיטת ה-FIFO – פירסט אין פירסט אאוט. המלאי הזה נמצא במחסנים שמשרד הכלכלה אחראי עליהם ומחזיק וגם בחברות המזון עצמן. אנו סימנו חברות שהן אחראיות על מלאי החירום ומשרד הכלכלה מתקצב אותן עבור זה. למשל, אם הוגדר שהמדינה צריכה להחזיק כמות מסויימת של קפה במלאי החירום, אז משרד הכלכלה צריך לדאוג למשל מול שטראוס שהיא מחזיקה במלאי שלה כך וכך טונות של קפה. אחד התפקידים של רח"ל הוא גם לוודא שהמרלו"גים של הסופרמרקטים יהיו מלאים ולעקוב שנשמר כל הזמן המלאי שנקבע שיש להחזיק. בנוסף נקבעו כל מיני מפעלים חיוניים בתחום המזון – ממאפיות ועד מספוא לרפתות - שבזמן חירום כח האדם שלהן מחוייב להמשיך לייצר לטובת הציבור כדי לדאוג שיהיה מספיק מזון".

ומה לגבי ציוד רפואי, שלגביו היה מחסור?

"רח"ל אחראית גם על מלאי החירום של משרד הבריאות ובודקת אותו אחת לתקופה. כך מול כל משרדי הממשלה – רח"ל מקבלת מכולם דו"ח על מלאי החירום שלהם. בנובמבר 2018 זמן קצר אחרי שנכנסתי לקדנציה השנייה ערכנו תרגיל לתרחישי קיצון ואחד מהם היה לפנדמיה. ממש עשינו מה שקראנו לו מש"מ – משחק מנהלים, מה שנקרא בצבא משחק מלחמה - ואכן בשלב המסקנות שאחרי התרגיל גילינו חוסרים בציוד, ואמרנו למשרד הבריאות שלאור כך יש להם אחריות להשלים את החוסרים ולהצטייד לתרחיש הספציפי הזה של פנדמיה. ביקשנו מהם לעשות השלמות נדרשות בדגש על תרופות וטיפול באנשים שחולים במחלה מסוג שפעת, וביקשנו ממשרד הבריאות לשים את הפוקוס על זה, ונראה כעת שזה לא נעשה.

"יש לזה כמובן קשר ישיר לתקצוב החסר של משרד הבריאות והתעדוף שהמשרד עצמו עושה מה לקנות קודם. באמירה כללית בהחלט אפשר להגיד שבמערכת הבריאות יש לא מעט חוסרים בגלל היעדר תקצוב. הבעיה עכשיו היתה שבכל העולם חיפשו ציוד מיגון וטיפול להתמודד עם הקורונה אז כל אחד שמר אותו אצלו ולכן הגענו למחסור בכל מיני דברים, שבימים האחרונים נעשו פעולות כדי להתגבר עליו".

"הסמכות צריכה להישאר בידיים אזרחיות"

בראשות ועדת המל"ח העליונה, מספר צוק רם, עומד שר הביטחון כאשר בפועל מי שממלא את התפקיד הוא יו"ר רח"ל. תחתה פועל מטה מל"ח ארצי שמתכנס פעמיים בשנה, בו יושבים נציגי משרדי הממשלה השונים וגם יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס. תחתה פועלות ועדות מחוזיות שתחתן פועלות ועדות מל"ח מקומיות. "זו שרשרת פיקוד כזו עם שליטה מירבית על כל נושא חלוקת המוצרים והצרכים בזמני חירום כולל קביעת סדר העדיפות לחלוקה. אם למשל יש תקלה במערכת החשמל בזמן חירום, אז רח"ל תקבע מי הגופים שיקבלו את זה בעדיפות ראשונה".

אולם לדברי צוק רם, החלטה שהתקבלה להעביר את האחריות מרמת המחוז ומטה לפיקוד העורף, פגעה ברח"ל, מה שהביא להתפטרותו. "אמרתי שהצבא לא יודע איך המשק עובד וזו טעות, והסמכות צריכה להישאר בידיים האזרחיות של רח"ל, אבל עמדתי לא התקבלה. אלה היו תהליכים שמבחינה מקצועית לא הייתי מוכן לקבל. הרי הממשלה קבעה לרח"ל תפקידים מוגדרים – להכין את משרדי הממשלה והרשויות הייעודיות במדינה ואת הרשויות המקומיות לזמן חירום ולקבוע מה סדרי העדיפויות במדינה לחלוקת המוצרים, למי מגיע קודם, למי יותר, וכאשר התחילו להעביר סמכויות אזרחיות לפיקוד העורף התנגדתי לכך.

אלה היו החלטות גרועות, שיכולות לפגוע במשק, חוסר הבנה מקצועי מוחלט. לא יכול להיות שגוף צבאי שאינו מוכשר ומיומן להפעיל את המשק של ישראל ייכנס ויקבל סמכויות אזרחיות. עסקתי מעל 20 שנה בתחום החירום והעורף ולצערי מתוך אינטרסים שלא ברורים לי עד עכשיו התחילו לערב כל מיני שיקולים, שנלחמתי בהם, וכשלא הצלחתי החלטתי שמקומי לא שם".

"האתגר כאן הוא לא כמו במצב מלחמה"

בניגוד לדעתו של צוק רם, לדברי גורמים שיושבים בימים אלה בדיוני הערכות המצב שמתבצעים מדי יום אודות משבר הקורונה, אין צורך להכריז על "משק לשעת חירום", היות והתקנות לשעת חירום שהותקנו מספקות את הצורך של שמירה על העבודה השוטפת של מפעלים חיוניים למשק, ובמקביל נעשות כבר היערכויות במשרדים השונים למצב הלא שגרתי. מה גם שלא מדובר כאן במצב מלחמה שיש לרתק עובדים ממפעלים חיוניים ולמנוע גיוסם לצבא, שזה הרעיון שעמד בבסיס היוזמה להקמת מל"ח בשנותיה הראשונות של המדינה.

"האתגר כאן הוא לא כמו במצב מלחמה, אלא זו מערכה אזרחית נגד הקורונה ולכן אין צורך בהכרזה על מל"ח. האתגר פה הוא לדאוג לאספקה של שרותים ומזון לאזרחים במצב בו השרותים הבסיסיים במשק משובשים. וברור שככל שההנחיות וההגבלות יהיו מחמירות יותר, השגרה תופרע יותר, ואז גופים כמו פיקוד העורף יצטרכו יותר ויותר להיכנס לתמונה", אומר אחד הגורמים.

בפועל כבר כעת ניתן לראות כי פיקוד העורף מעורב יותר ויותר ומעניק סיוע נרחב לרשויות המקומיות – אם זה בשינוע מזון ותרופות לקשישים ולאנשים שמוגבלים בתנועה ועד גיוס מתנדבים שמסייעים בבעיות שצצות, סיוע למשטרה, הפעלת מוקד שלם של מד"א, וסיוע למשרד הבריאות למשל סביב נושא האשפוז של חולי הקורונה הקלים במלונות. בפיקוד העורף נערכים כבר להחרפת הסגר בדגש על האוכלוסייה המבוגרת, ובימים האחרונים גוייסו מאות מילואמניקים שכבר נותנים מענה לצרכים העולים מהשטח.

"אמנם לא הכריזו על מל"ח אבל בפועל זה כבר קורה בשטח, הצבא נכנס לתמונה ונעשות כל הפעולות הרלוונטיות", אומר גורם בכיר בשלטון המקומי. "נעשות כל הפעולות הרלוונטיות במטרה להסדיר את התפקוד של המשק".

צילום: אולפן כלכליסט

גם חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי מסביר כי החלו להיעשות בדיקות שהמחסנים הלוגיסטיים של הרשויות המקמיות מוכנים לשעת חירום. "אנו עושים היום תמרונים ובדיקות, בודקים ורואים מה יש ומה אין", הוא אומר. "עד כמה שאנו יודעים המלאים נמצאים והכל בסדר וערוך".

לדברי גורם נוסף במערך החירום, נעשות כיום פעולות של הגדלת מלאים ומתן אורך נשימה ארוך יותר למשק ופתירון של שיבושים שנוצרו. "מסתכלים על המלאים הלא מלחמתיים ונערכים בהתאם. זה נעשה במספר משרדים בהקשרים של הקורונה ומגדילים מלאים קיימים ברמה של מוצרי יסוד בסיסיים. בסוף המדינה צריכה לוודא שהיא יכולה לספק את השרותים הבסיסיים למרות השיבושים שצפויים להיות".

ניהול מלאי המזון בשיטת ה-FIFO

על פי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ-2015 בנושא מחסני המזון לשעת חירום של העורף האזרחי, כמה גופים אחראים בישראל על התחום, כאשר רח"ל הכפופה לשר הביטחון משמשת כמטה מתאם לניהול היערכות העורף למצבי חירום לאומיים. המדיניות בדבר החזקת מלאי מזון לשעת חירום נקבעת על ידי רח"ל ומשרדי הכלכלה והחקלאות אחראים ליישום המדיניות וניהול המלאים.

מינהל החירום במשרד הכלכלה מופקד על יישום מדיניות המשרד בשעת חירום על מנת להבטיח את אספקת המוצרים והשרותים ובשמירה על הרציפות התפקודית, ותחתיו פועלות כמה מחלקות. אחת מהן היא הרשות העליונה למזון שאחראית על הכנת תרחיש הייחוס לגבי מזון ועל החזקת מלאי של פריטי מזון אסטרטגי להבטחת צורכי החירום של המשק בחירום. המוצרים עצמם מוחזקים במחסנים ובממגורות של זכיינים הנבחרים במכרזים פומביים, ומחודשים בהתאם לתקן הישראלי לעניין חיי המדף של כל מוצר והמלאי מנוהל כמלאי פתוח בשיטת FIFO.

לפי המסמך, במלאי החירום יש שמונה סוגים של מוצרי מזון המספיקים לתקופה שנקבעה בתרחישי הייחוס: מזון לתינוקות, שמרים יבשים, קמח, שמן קנולה ושמן סויה, סוכר לבן, פולי קפה, תה ואורז לבן. בנוסף במשרד החקלאות אגף ייעודי אחראי לניהול מחסנים של חיטה למאכל אדם וגרעיני מספוא לבעלי חיים, והוא מוחזק במחסנים שמפעילים זכיינים הנבחרים במכרזים.

כמו כן, האגף לשעת חירום במשרד הבריאות מנהל ומחזיק מלאי מזון רפואי לשעת חירום המובא ברובו מחו"ל, והחזקתו נעשית באמצעות חברות מיקור חוץ ברחבי הארץ בנוסף המשרד מנחה את בתי החולים בנושאים של רכישת מזון, כמותו, החזקתו, תקינותו ועוד.