משבר הקורונה
מנכ"ל משרד הבריאות: שיא המגפה עשוי להגיע רק בחורף הבא
במשרד הבריאות הכינו כבר אלף מיטות לחולי קורונה, 500 נוספות למונשמים, ועוד לא רואים את הסוף. מנכ”ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, מסביר בראיון כי שיא המגפה עשוי להגיע רק בחורף הבא. עם זאת, הוא מביט לעבר פסח בתקווה
"אני יוצא מנקודת הנחה שבנקודת השיא יתווספו אלפי חולים שזקוקים להנשמה". כך אמר אמש (א') מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, בראיון מיוחד שנערך עמו בטוויטר. יחד עם זאת, הוא ציין כי נכון לעכשיו בבית החולים מוכנות רק כ-500 מיטות למונשמים. בר סימן טוב התייחס בהרחבה בראיון, בין היתר, לסוגיית הבדיקות המועטות שמעוררת ביקורת רבה, ואמר כי במשרד הבריאות מתכוונים להמשיך להרחיב את מספר בדיקות הקורונה שנעשות מדי יום.
- מדענים: יש כ-70 תרופות שעשויות להיות יעילות נגד הקורונה
- חודשיים לקורונה: הכנסת טרם נערכה לעבודה מרחוק
- כוונות משרד הבריאות יובילו לגיהנום בו אין זכויות פרט
מהו תרחיש הייחוס העדכני, לא תרחיש האימים, אלא הסביר, שלפיו עובדת מערכת הבריאות? של כמה חולים, ואיזו התפלגות לקשיים?
"יש לנו תרחישי ייחוס רבים שמתעדכנים כל הזמן. השאלה המרכזית היא מה יהיה מספר החולים שיזדקקו להנשמה בנקודת השיא. בסוף, עם מספרי החולים נדע להתמודד, והחולים שזקוקים לסיוע בהנשמה הם האתגר. אני יוצא מנקודת הנחה שבנקודת השיא יתווספו אלפי חולים שזקוקים להנשמה".
מסמך שהוצאתם למנהלי בתי החולים והקופות ב־19 לחודש כולל את תוכנית ההיערכות שלהם. בסך הכל 664 מיטות עם מנשמים, לבד מטיפול נמרץ. אם תרחיש הייחוס הוא אלפי מונשמים, איפה יהיו עוד מיטות?
"אנחנו מכינים הרבה מאוד מיטות. גם בבתי החולים הכלליים, גם במרכזים הגריאטריים וגם במלונות, לפי רמת האקוטיות של החולה. בנוסף, אנחנו רוכשים עוד ועוד מכשירי הנשמה. תרחיש הייחוס שלנו מניח שנקודת השיא תגיע בחורף הבא".
אני קצת אתעקש פה על מספר, ברשותך. מה המספר?
"אני לא מנסה להתחמק, אבל קשה לתת סתם מספר. נכון לכעת הכנו בבתי החולים הכלליים מעל 1,000 מיטות ייעודיות לקורונה וכ־500 מיטות למונשמים. בהליך הכנה נמצאות עוד אלפי מיטות נוספות לפי הצורך. המשתנה העיקרי שחשוב זה מכשירי הנשמה".
בנושא הבדיקות. שוחחתי עם רופא קופת חולים מתוסכל. יש לו מקרים חשודים, אבל נאמר לו שאם למקרה אין קשר עם מבודד או חולה והוא לא חזר מחו"ל, אין אישור לעשות בדיקה. מדוע שלא תעלו לכמה שיותר?
"אנחנו מנסים לשחרר גם שם. אתה מבין שאין אפשרות לתת מענה לכל הבדיקות. שמנו לעצמנו יעד להגיע ל־5,000 ואחרי זה ל־10,000. התהליך יכלול כבר באופן מיידי יותר חופש לרופאים בבתי החולים ובקופות לבצע בדיקות. לצד זה אני חושב שחשוב שיבינו שבדיקות לא מחלצות מבידוד".
פרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, מסבירה שזה עניין של גישה. זה לא יעיל בעיניה. למה שישראל לא תשאף לבדיקות נרחבות כמה שיותר? איך תסגרו על המגפה בלי בדיקות שיאתרו את החולים?
"אנחנו שואפים לעשות יותר אבל מבינים שהתרומה של זה תהיה מוגבלת ליציאה מהבידוד. אנחנו גם מתכננים להתחיל בקרוב בדיקות סרולוגיות (בדיקות נוגדנים) עם גל המגבלות שיש בהן בעת הזאת".
העניין הוא לא יציאה מבידוד. אנשים בהסגר מדביקים עדיין את בני ביתם, וגם בעבודה, בסופר. אם יש להם תסמינים, למה לחכות שידביקו ולא לעשות 30 אלף בדיקות ביממה?
"תמקד לי את מי אתה חושב שאנחנו רוצים לבדוק".
1. כל צוות רפואי שמראה תסמינים בכלל, גם אם לא נחשף לחולה או מבודד. 2. כל חולה בקופ"ח שלדעת רופא זקוק לבדיקה 3. בדיקה מהירה יותר למבודדי הבית עם תוצאות בזק, כדי שיוכלו לעדכן את שרשראות ההדבקה שלהם ולהכניס אותם לבידוד.
"מסכים לגבי צוות רפואי עם תסמינים. זו התוכנית כעת. אנחנו נשחרר יותר בדיקות לרופאי הקהילה אך אתה מבין שזה יכול להגיע לעשרות אם לא למאות אלפים ביום. לגבי מבודדי בית - כל בדיקה שעושים נכונה למועד הבדיקה. אני מאוד חושש שזה יגרום להם לצאת מהבידוד לפני הזמן".
אם התרחיש שאתה נערך לו הוא אלפי מונשמים, האם ממילא לא תצטרכו לעלות? לא כדאי כבר עכשיו? מכון ויצמן, אוניברסיטת תל אביב, בדיוק כמו אוניברסיטאות בחו"ל, כולם רוצים לפתוח מעבדות לזה. מרגישים שאתם מאוד ספקניים.
"נעלה. באופן מתודולוגי ומסודר עם בדיקות תקפות ונעבוד עם כל המעבדות. זה ייקח מספר ימים ויקרה".
בוא נדבר על מלוניות מול אשפוזי בית. המשנה למנכ"ל איתמר גרוטו אמר היום שה"מדיניות" שלכם היא בית. אתה אמרת ההפך. אשפוז בית מנוגד גם לרעיון של פתיחת המלוניות, וגם להמלצות ארגון הבריאות העולמי. מה המדיניות שלכם?
"המדיניות שלנו היא גם וגם. אנחנו נשלח למלונית מי שאפשר ונאפשר בידוד בית במקרים שבהם אנחנו בטוחים שאין פוטנציאל הדבקה. לדוגמה, מקרה שבו משפחות שלמות נדבקות. מאידך, אנחנו נוטים שלא הולכים להכריח אנשים ללכת למלונית".
אין ספק שאם כל המשפחה נדבקה, זה כבר לא משנה. ואם מדובר ביחיד בביתו, גם לא. אבל בשאר המקרים, הרי החולים ידביקו את בני הבית. הפרוטוקול שהוצאתם לאשפוז בית לא מוודא שהם יישארו בבית, ובעיקר לא מבהיר למשפחה שהם כולם בהסגר עד שהנדבק האחרון ייצא שלילי בבדיקה. איך תמנעו צבירים?
"אני מסכים איתך שבמקרים כאלה הכלל צריך להיות ללכת למלונית למעט חריגים שבחריגים".
אבל אין פרוטוקול ברור. יש לכם מאות חולי קורונה בקהילה. בביתם. כמה אנשים חיים עם בני משפחה בריאים בבית? האם הם כולם בבידוד? איך מוודאים שלא ייצאו מהבית? וילדיהם? מי מסייע להם טכנית וכספית?
"יש כללים לבידוד בית אבל אתה צודק שצריך ללכת יותר חד".
לגבי הצוותים הרפואיים. יש לכם מחלקות שלמות ומאות אנשי צוות בבידוד כי נחשפו ללא ציוד מגן מתאים. בקצב הזה, יש לכם שתי אפשרויות: למגן הרבה יותר באגרסיביות, ולא רק במיון אלא ברחבי מערכת הבריאות, או לא לשלוח לבידוד כל מי שנחשף. הבחירה השנייה די גרועה. מה תעשו?
"מנסים למגן את מי שאפשר. קונים כל ציוד שניתן וגם מכניסים לעבודה סטודנטיות וסטודנטים לרפואה כדי לגבות את הצוותים שייחסרו כתוצאה מהבידודים ולצורך תגבור כללי. אתה מבין מן הסתם שאני בעולם של מחסור קשה מאוד".
אני רוצה לסיים עם התוכנית. ביממה האחרונה נתתם אופק של אחרי פסח להתחלת ההקלות. מה התוכנית השלמה שלכם? אנחנו בצעד ועוד צעד. איך הסגר יחד עם בדיקות וטיפול יביא להצלחה? באיזה מתאר? מה הפרמטרים של הצלחה?
"אנחנו מסמנים את אחרי פסח כנקודת יעד לתכנון. אני מקווה שבתקופה הקרובה ה'הסגר' יכבוש את קצב ההדבקה, נשפר את יכולות האיכון שלנו, נקבל תמונת מודיעין טובה יותר, ולאחר מכן נתחיל לשחרר באופן מדורג ומנוהל סקטור אחרי סקטור. הכל כמובן דינמי מאוד. הנושאים לעבוד עליהם בתקופה הזאת הם הגברה משמעותית של האחריות האישית שלנו כחברה כך שתיווצר נורמה שמי שמרגיש לא טוב נשאר בבית. שומרים מאוד על הגיינה. משפרים יכולות איכון ואז מתחילים לשחרר באופן מבוקר. האם זה יצליח? נקווה לטוב, אך אין ודאות".