ניתוח כלכליסט
בענף האופנה מודים: לא כל הרשתות ישרדו
רשתות האופנה הוציאו אלפי עובדים לחל”ת ותקועות עם מלאי גדול ואי־ודאות לגבי הזמנות עתידיות. בענף מעריכים שלא רק השחקנים הקטנים ישלמו את המחיר
האווירה בדיון החירום של מנהלי רשתות האופנה הגדולות אצל שר הכלכלה אלי כהן ביום חמישי האחרון היתה קודרת במיוחד. זו לא הפעם הראשונה שהצדדים קיימו ישיבת חירום בשנתיים האחרונות לאור האתגרים שהענף נאלץ להתמודד איתם לאחרונה, אבל הפעם, בצל התפשטות הקורונה, המצב קשה מתמיד.
בניגוד למשברים קודמים, שאילצו את קמעונאיות האופנה לעתים להמציא את עצמן מחדש, הדעה הרווחת בקרב בכירים בענף היא שהפעם, לא כל הרשתות ישרדו את המשבר. לפי הערכות, ביום שהמגפה תמוגר, יעלמו עמה גם כמה רשתות אופנה קטנות ובינוניות שהכיסים שלהן לא מספיק עמוקים. אבל לא רק הן. משבר הקורונה צפוי לצמצם גם את פעילותן של הרשתות הגדולות, שלא בטוח כי יפתחו את כל סניפיהן ביום שאחרי או ישיבו את כל עובדיהן בחזרה לעבודה.
- פוקס ועדיקה סוגרות את החנויות שלהן
- ארמני, ורסאצ'ה וגם גוצ'י: תעשיית האופנה מתגייסת למען איטליה
- המעצבת דורין פרנקפורט: “אם הייתי תלויה בבדים מסין, הייתי משותקת"
“השוק הלך עשור אחורה”
כל רשתות האופנה הגדולות הקפיאו בשבוע האחרון פעילות והדמימו את החברות. קסטרו, פוקס, גולף, רנואר, קבוצת זארה ועוד הוציאו אלפי עובדים לחל"ת, סגרו את החנויות בקניונים על פי הוראת הממשלה ומנהלות דיונים אל תוך הלילה בניסיון לשרוד את המשבר הזה. פוקס הודיעה כי לא תשלם לקניונים שכר דירה, וקסטרו הקפיאה תשלומים לספקים שלא אישרו לה הנחה של 30%. אבל כנראה שהימים הקשים באמת עוד לפני ענף האופנה.
סגירת החנויות בקניונים עשויה להיות הבעיה הקטנה של ענף האופנה. רשתות שלא ימותו בסגר, כך מעריכים בענף, ימותו אחריו. בענף האופנה העונתיות קריטית והרשתות חיות על תזרים מזומנים. במצב נורמלי, בחודש מרץ קמעונאי האופנה כבר מתכננים את עונת החורף ועושים הזמנת סחורה מהמפעלים בסין. קולקציית החורף אמורה להגיע לישראל בחודשים ספטמבר־אוקטובר. על ההזמנות הללו משלמות חברות האופנה מהתזרים של מכירות קולקציית האביב והקיץ. אלא שכעת החנויות סגורות, המכירות אפסיות ולרשתות, בעיקר הבינוניות, לא יהיה כסף לשלם עבור סחורת החורף. מי שלא מוכר ואין לו מזומנים בקופה - לא יוכל להזמין סחורה חדשה. מלאי שלא נמכר פוגע בתזרים של החברות, והחלשות ביניהן יהיו הראשונות להגיע לחדלות פירעון.
בשנה שגרתית קמעונאי האופנה מוכרים בין מרץ לאוגוסט את קולקציית הקיץ. אלא שהשנה אין להם מכירות במרץ, וככל הנראה גם לא באפריל. מה שכן יש להם זה סחורה של חודשיים שהם נתקעו איתה.
אז מה הרשתות כן יכולות לעשות? אלה מהן שלא הציבו את הקולקציה החדשה על המדפים יכולות להעביר את הפריטים של מרץ־אפריל 2020 לאפסון ולנסות למכור אותם בשנה הבאה. זה ייקר להן את עלויות האחסנה, אבל יחסוך להן הפסד על מלאי מת. קמעונאים שכבר פתחו את ארגזי הקולקציה והציבו אותה על המדפים, לפני שהחנויות נסגרו, ינסו למכור אותה, בחודש מאי, בתקווה שהחנויות ייפתחו מחדש. אך אז הם ינסו להיפטר מהר ככל האפשר מהמלאי וימכרו את הסחורה בהנחות עמוקות ובהפסד.
"שוק האופנה הלך עשור אחורה ואני חושש שהוא יתכווץ ב־20% אם החנויות לא ייפתחו עד סוף אפריל. הבעיה הגדולה באופנה היא שהקמעונאי נתקע עם מלאי", אומר גורם בכיר בענף. "אם אתה לא מוכר את הסחורה, אתה מתקשה להזמין סחורה חדשה. אתה גם חייב לעבוד עכשיו כדי לייצר את הדגמים לחורף, לעשות מדידות, לתמחר את הדגמים, לבחור את הבדים.
“מי שעובד על פריטי בייסיק כמו רשת פוקס למשל, פחות חשוף לזה, אבל חברות שמוכרות אופנה, כמו קסטרו, רנואר, סאקס, קרייזי ליין ואחרות, מתקשות לעשות במצב הנוכחי הזמנות של קולקציית חורף. זה לא כמו בענף החשמל שאם לא מכרת את מכונת הכביסה אז תמכור אותה בעוד כמה חודשים. זה מלאי שהולך לאיבוד".
בכיר נוסף בענף אומר כי לא רק שתעשיית האופנה חשופה לשערי המטבע שעכשיו תנודתיים מאוד, אלא היא תלויה גם במעצבי האופנה שיושבים עכשיו בבית ולא מעצבים פריטים לעונות הבאות, והיא תלויה גם באנשי סחר וקניינים שלא יכולים לטוס לחו"ל ולבצע רכש. "הספקים הקטנים בסין עוד לא חזרו לייצור מלא, הדולר עף לשמים, צוותי העיצוב והסחר הוצאו לחל"ת, אז הבעיה של ענף האופנה הרבה יותר עמוקה מזה שהחנויות סגורות חודש ימים. להרים את השאלטר יהיה הרבה יותר קשה".
הזדמנות באונליין
ענף האופנה רווי זעזועים בעשורים האחרונים. מדיניות הפחתת שיעורי המכס מאז תחילת שנות התשעים בענפים שונים, ובהם ענף הטקסטיל וההלבשה, נועדה לסייע לקיומו של הענף, אלא שבמקביל התחרות מחו”ל התעצמה, הן באמצעות מותגים זרים שנכנסו לישראל, והן באמצעות אתרי אי־קומרס בינלאומיים. הישראלים החלו לרכוש יותר ויותר פריטים מחו"ל, בזמן שהמסחר המקוון התפתח, ומדד מחירי ההלבשה לצרכן ירד בשני העשורים האחרונים ב־28.8% (לעומת ירידה ממוצעת של 1.2% במדינות האיחוד האירופי).
סגירת החנויות הפיזיות, לצד צמצום הפעילות של אמזון בישראל, מגדילה כעת את הפעילות באתרי הסחר של הרשתות המקומיות, אך זו רחוקה מלהיות פיצוי ראוי על אובדן ההכנסות. עם זאת, ניתן לראות במצב הנוכחי גם הזדמנות להבליט נוכחות באונליין ולשפר את שרשראות הלוגיסטיקה והשילוח.