"ישראל לא ערוכה לטיפול בהמוני העניים החדשים"

לדברי דהן, נראה שגם הממשלה מבינה שמדינת הרווחה לא ערוכה להתמודד עם המשבר, וההוכחה לכך היא ההחלטה לקצר את תקופת האכשרה לדמי אבטלה משנה לחצי שנה. אבל שאלה לא פחות חשובה לדעתו היא תקופת הזכאות לדמי אבטלה, שהיא מהקצרות ביותר בעולם.

פרופ' מומי דהן: "קבוצת הסיכון היא אנשים שעובדים בשכר נמוך או בעבודת מזדמנות ויאבדו את מקום העבודה שלהם. אין להם חסכונות או רכוש משמעותי" צילום: רפי קוץ

"מערכת הביטחון החברתי הקיימת לא מספיקה", אומר הפרופסור לעבודה סוציאלית ג'וני גל ממרכז טאוב והאוניברסיטה העברית. "זו מערכת שנפגעה והצטמצמה והנגישות אליה הפכה קשה יותר. זה נכון לגבי דמי אבטלה והבטחת הכנסה. בביטוח אבטלה תקופת הזכאות קצרה, ומקבלים סכום כסף נמוך להכנסה. ברור שקצבת הבטחת הכנסה אינה מספיקה לקיום בכבוד. הקצבה למשפחה עם שני ילדים היא פחות מקו העוני".

פרופ' ג'וני גל: "מערכת הביטחון החברתי הקיימת לא מספיקה. אלה מערכות שנפגעו והצטמצמו והנגישות אליהן הפכה קשה יותר" צילום: עמית שעל

בלחץ התעשיינים: חברות יצואניות הוגדרו ענף חיוני לחצים כבדים הופעלו על משרד האוצר בידי גורמים במגזר הציבורי והפרטי בדרך להכרעה מי יוכל להמשיך לעבוד גם במתכונת חירום. בין הענפים שהוגדרו חיוניים גם החברות הגדולות במשק והיצואניות עמרי מילמן לכתבה המלאה 

לדברי פרופ' דהן, "אנחנו גם נכנסים למשבר מנקודת מוצא של שיעורי עוני גבוהים מאוד. זו נקודה לא טובה להתחיל איתה". גל מסביר שבשנים האחרונים ההתמודדות עם עוני היתה באמצעות הגדלת הכנסות מעבודה, אם באמצעות מענק עבודה (מס הכנסה שלילי) ואם באמצעות הגדלת שכר המינימום. במצב שבו עבודה אינה אפשרית "נדרשת חשיבה שונה לגמרי".

הכלכלה הישראלית לא קרסה במשבר הכלכלי העולמי ב־2008. לכן אין לנו דוגמאות מהעבר הקרוב של משבר שגורם להרס כלכלי של כל כך הרבה אנשים. הפעם האחרונה היתה המיתון הגדול של שנות השישים של המאה הקודמת. כמו לגבי כמות הנדבקים בקורונה, כך גם לגבי כמות השוקעים בעוני, קשה למומחים להעריך לאן נגיע. זה תלוי כמובן באורך תקופת הסגר וההשבתה של המשק.

"מי שנמצאים בסיכון הכי גדול", אומר פרופ' דהן, "אינם מקבלי הקצבאות, מי שמקבל קצבת זקנה ימשיך לקבל אותה. מי שמטרידים אותי אלה אנשים שעובדים בשכר נמוך או בעבודת מזדמנות ויאבדו את מקום העבודה שלהם, ואין להם כרית ביטחון בדמות חסכונות או רכוש משמעותי. הם יצטרכו להתמודד עם מציאות שלא ידוע כמה זמן תימשך. זו קבוצת הסיכון המרכזית".

שני המגזרים העניים ביותר בחברה הישראלית הם ערבים וחרדים. לשניהם יש נסיבות שהופכות אותם גם להרבה יותר פגיעים למשבר. איימן סייף, המנהל לשעבר של הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית, אומר שבמגזר הערבי יש עובדים רבים בענפי המסחר והשירותים, ואלה נפגעים מאוד מהשבתת המשק. לכן הוא צופה עלייה גדולה במיוחד באחוזי האבטלה בציבור הערבי. לדבריו, יש גם הרבה עסקים זעירים שספגו מכה קשה מאוד.

האנשים העובדים בקרב החרדים ייפגעו כמו כולם. בעיה מיוחדת צפויה דווקא בקרב הגברים החרדים הלומדים בכוללים (ישיבות לגברים נשואים) ואינם עובדים. ראש תחום חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר גלעד מלאך, אומר שהישיבות נכנסות למשבר כשהן בבעיה כפולה. מאחר שלא אושר תקציב, קוצץ תקציב הישיבות ב־25% מ־1.2 מיליארד שקל ל־900 מיליון שקל. קצבאות האברכים ממומנות מהמדינה וכן מתרומות. מלאך מציין שסביר להניח שהמשבר בבורסה האמריקאית יפגע משמעותית בכמות התרומות.

העובדים הסוציאליים יוחרגו

לדברי חרמוני, גם אחרי ההחלטה המערכת תצטרך להתמודד עם עלייה של מאות אחוזים בצרכים ותעשה את זה כאשר חלק מהעובדים בבידוד והיכולת לערוך ביקורי בית מאוד מוגבלת. השבוע נרשמו 500 אלף מובטלים חדשים, רבים מהם כנראה משכבות חלשות שאין להן עתודות כספיות וחלקם יצטרפו למעגל העוני.