"על תרחיש כזה אף אחד לא חשב. נלך לקראת שוכרים שנפגעו דרמטית"

רני צים, בעל השליטה בצים מרכזי קניות בפריפריה ובמגזר הערבי, עומד לפני משבר שהוא לא דמיין גם בחלומות הכי פרועים. רק בינואר הוא גייס הון בהיקף של 65 מיליון שקל לחברה שהונפקה במרץ 2018. צים מפעיל חמישה מרכזי קניות פתוחים, יש לו ארבעה בהקמה והוא גם מקים עבור אושר עד חנות בכפר סבא. בתוך כל העשייה הזאת נחת עליו משבר הקורונה שצפוי להביא לפגיעה משמעותית בהכנסות מהמרכזים המסחריים שלו, אף שחלקם עוד פתוחים.

הבוקר הודיעה הקבוצה על צעדי התייעלות במטרה לצמצם את הוצאות המטה שלה. במסגרת תוכנית ההתייעלות, יקוצץ שכר הבכירים ב-25% ושכרם של יתר העובדים יופחת שיעור של 15%. כמו כן מוציאה הקבוצה עובדים לחל"ת. בצים מועסקים כ-37 עובדים, ומעל שליש מהעובדים יוצאו לחופשה ללא תשלום. העובדים שיוצאו לחל"ת בחלקם עובדי מטה ובחלקם בעלי תפקידי ניהול במתחמים.

קבוצת צים מפעילה חמישה מרכזי קניות פתוחים ונמצאת בתהליך פיתוח של ארבעה מרכזים נוספים. מרכזי המסחר של צים הם מרכזים פתוחים שבשלב זה עדיין מורשים לפעול. יחד עם זאת, תנועת הקונים גם במרכזים הפעילים אינה גבוהה בימים אלה ולרוב הלקוחות מצטיידים במזון ומוצרי פארם ולא מבצעים קנייה של מוצרים שאינם חיוניים.

רני צים, איך המשבר הזה תופס אתכם?

"לא נעים, רוצים לחזור לשגרה, אבל נעבור את זה. מרכזי הקניות שלנו עד לאחרונה היו פתוחים. התמהיל שלנו מאוד בייסיק, עם סופר, פארם, אופטיקה, ספרים, דואר וקופות חולים, בלי מאסה מטורפת של אופנה. העומס על השוכרים שלנו מאוד נמוך. כשמדברים על מכתב כמו זה שהראל ויזל שלח לקבוצות הקניונים (הודעה חד־צדדית על הקפאת דמי שכירות — דב”נ), זה לא מכוון אלינו. אנחנו לא הבעיה שלהם. אנחנו נתנו מענה ברמת השוכרים. במהלך מרץ־אפריל נבדוק פדיונות נקודתית, כל מי שיירד בפדיונות — נוריד לו את שכר הדירה בשיעור כזה שהוא לא יפסיד כסף. מי שלא נפגע — ישלם רגיל".

מה אתה חושב על הצעד של ויזל?

“אנחנו הוצאנו מכתב לגבי ההתנהלות שלנו מול השוכרים. זה בסדר ששולחים מכתבים בתקשורת, אבל יש לנו גם מדיניות בחברה של התנהגות הוגנת כלפי השוכרים וכלפי השוק. אנחנו עובדים לפי המדיניות שלנו. אנחנו לא הבעיה של השוק, ומאיתנו נפגעים הכי פחות. הבעיה של הרשתות היא בקניונים הגדולים, היקרים יותר והסגורים”.

רני צים, יו"ר ומנכ"ל צים מרכזי קניות צילום: עמית שעל

מגיעים חזקים למשבר

משבר הקורונה אולי פוגע בכולם, אבל במרכזי הקניות, כמו ברשתות האופנה, נדמה שהפגיעה חזקה במיוחד. התקופה שלפני חג הפסח אמורה להיות אחד משיאי עולם הקמעונאות, וכעת המרכזים שוממים. צים מודה שהוא לא דמיין מעולם מצב כזה. “על תרחיש כזה אף אחד לא חשב”, הוא אומר, “אבל גם למשבר הזה אנחנו מגיעים חזקים: החברה שלנו נזילה. גייסנו כספים, עשינו הנפקת מניות, ואנחנו ערוכים למשבר וגם ליום שאחרי. לא הגענו אליו יותר מדי ממונפים, ויש לנו כסף בקופה להמשך פיתוח עסקי. אנחנו ממשיכים עם תוכניות העבודה שלנו. אנחנו מהחברות עם המינוף מהנמוכים בקטגוריה שלנו של מרכזי הקניות. לחברה יש גמישות פיננסית”.

ועדיין, אתה לא חושש שיקרסו לך דיירים? לא כולם פוקס. יש רשתות שתלויות על בלימה.

“זה שנים ככה. כל הזמן רשתות נופלות וממציאות את עצמן מחדש. יש מאות ואלפי רשתות, לא רק ציבוריות. אם רשת כזו או אחרת תקרוס, נדע איך להתמודד. היו בעבר קריסות של רשתות כמו הוניגמן, זברה, יפו־תל אביב. כולם חשבו שזה אסון, והשוק עבר את זה”.

מה חברות האופנה צריכות לעשות כדי לשרוד את התקופה הזאת?

“הן צריכות פוקוס, להתייעל, לצמצם עלויות הנהלה והוצאות מיותרות, להוריד ריטיינרים כאלה ואחרים, להתמקד במחירים, ולנהל את העסק כמה שיותר רזה ונכון. אונליין ואופליין עובדים ביחד במצב הזה. אין אחד מהם לבד”.

כבעלי אופיס דיפו, אתה גם קמעונאי. בכובע הזה, איך אתה מנהל את המשבר?

“אופיס דיפו היום עובדת בתפוקה כפולה, כי אנשים בבתים, צורכים יותר טאבלטים, ומחפשים יותר תעסוקה לילדים. היא דווקא בסדר גמור, היא אפילו נהנית גדולה מהמשבר הזה. אנשים בבתים, מחפשים תעסוקה, מחפשים קונסולות. אנחנו אפילו עושים משלוחים עד הבית”.

חנות קסטרו סגורה בקניון עזריאלי בת"א צילום: שאול גולן

מפחיד להיות בבורסה עכשיו. המניה שלך ירדה ב־48% מתחילת החודש.

“השוק באובר פאניקה. ברגע שהיא תירגע, המספרים יסתדרו. מהותית לא קרה שום דבר שאני צריך להיות מוטרד ממנו. אם את מסתכלת ברמת המניה, היא חטפה. ברמת העבודה השוטפת, אנחנו בתוכניות עבודה על כל הדברים. הצים סנטר בגני תקוה מתקדם בשיווק ובאכלוס, ואנחנו ממשיכים את התוכניות שלנו”.

המיתון שאחרי

כמה זמן תוכלו לסחוב את המשבר הזה על הכתפיים?

"לדעתי לפחות שנה תחת לחץ. גם אחרי ההחרפה הנוספת בהנחיות, תמיד יהיו סופרים, פארמים, קופות חולים, שיישארו פתוחים. תמיד תהיה פעילות מסוימת".

המדינה מדברת על מתן הלוואות לעסקים קטנים. זה פתרון או רק דחיית הקץ?

“המדינה צריכה לגלות אחריות ולתמוך בעסקים. יש קטגוריות שלמות של עסקים שנמחקו, וזו לא רק אמירה פופוליסטית. צריך להעניק הלוואות, לדחות תשלומים כמו ארנונה, ולפרוס תשלומים אחרים. כמה שיותר לבוא לקראת בעלי עסקים כדי לשרוד את הבור שנוצר במשק”.

המשבר נראה כרגע כמו הבעיה הקטנה יותר. אחריו יבוא מיתון ארוך?

“אם זה יימשך מעבר לשני רבעונים, כן. אני לא רואה תרחיש שבו הכל נסגר, אבל אם כן, זה יגרור את המדינה למיתון כנראה”.

כל אחד נפגע מהמצב, מי יותר ומי פחות. מה לומדים מזה לעתיד?

"להישאר עם הרגליים על הקרקע. בעולמות נורמליים רצים קדימה עם יוזמות ומפנטזים. זה לטוב לבנות וליזום, אבל תמיד צריך להסתכל על הסכנה שמעבר לכביש. אז אנחנו מתייעלים, מצמצמים 20% מעלויות המטה, כי צריך להדק חגורה משמעותית עד שתחלוף פרשת הקורונה הזאת. מנגד, במצב כזה השוק גם מייצר הזדמנויות, ומי שיידע לזהות אותן ירוויח. כנסי לבורסה, תמצאי הזדמנויות מטורפות. יש חברות טובות שנשחטו לדעתי הרבה מעבר למה שהיו צריכות, ומי שיעשה חישוב כלכלי יבין שהיום הן שוות קנייה".

איך נצא מהמשבר?

"לדעתי מחוזקים, וזה ייתן לכל אחד לעשות חשבון נפש עם עצמו. בן אדם הוא חיה חברתית: רוצה לצאת, לבלות, לשתות קפה, לראות אנשים. השאלה רק כמה זמן זה ייקח".