המדינה בתגובה לעתירה נגד תקנות החירום: "מניעת תרחיש לא בדיוני של קריסת מערכת הבריאות"

"התקנות לשעת חירום הן כלי יעיל ומהיר בידי משרד הבריאות לצמצום התפשטות נגיף הקורונה, לשם הצלת חיים וקידום האינטרס הציבורי הכולל בצמצום מספר החולים והנדבקים (...) התרחיש במצב של התפשטות המחלה וקריסה של מערכת הבריאות אינו בגדר מדע בדיוני".  כך נטען בתגובת המדינה שהוגשה הערב (ד') לעתירה נגד תקנות החירום לשבועיים שאישרה הממשלה, ואשר מאפשרות לשב"כ לסייע למשרד הבריאות לקבל, לאסוף ולעבד מידע טכנולוגי על חולי קורונה ומי שבא איתם במגע בשבועיים שקדמו לאבחונם.

מימין: ראש השב"כ נדב ארגמן וראש הממשלה בנימין נתניהו צילום: אוהד צויגנברג, אלעד גרשגורן

התקנות מסמיכות גם את המשטרה לקבל מחברות התקשורת איכון על הטלפון הנייד של חולים ומבודדים, ללא צו מבית המשפט, על מנת לאכוף את האיסור שחל עליהם לבוא במגע עם אחרים. לעניין זה טוענת המדינה כי "פנייה לבית המשפט בעניינם של עשרות רבות (ובעתיד ככל הנראה מאות) אנשים מדי יום, ולחברות תקשורת רבות, לא תאפשר למשרד הבריאות את קבלת הנתונים במהירות הנדרשת כדי למנוע את התפשטות נגיף הקורונה".

המדינה טוענת בנוסף עוד כי כבר כיום החוק מאפשר לגורמי אכיפה לקבל מידע מחברות תקשורת ללא צו בית משפט, וזאת "אם השתכנעו שהדבר דרוש באופן מידי למניעת עבירה מסוג פשע, גילוי מבצעה או לשם הצלת חיי אדם".

הדיון בעתירה, שהגיש עו"ד שחר בן מאיר, יתקיים מחר בבוקר, מול הרכב שכולל את נשיאת העליון, אסתר חיות, המשנה לנשיאה, חנן מלצר, והשופט נועם סולברג. מוקדם יותר הודיעה הנשיאה חיות כי לאור קשיים טכניים לא יהיה ניתן לשדר את הדיון לציבור, והוא יערך תוך הגבלה של 30 איש באולם – שופטים, עורכי דין, קלדנים ואנשי תקשורת.

הכנסת לבג"ץ: "תקנות שעת החירום – פגיעה קשה בערכים דמוקרטיים"

"סמכותה של הרשות המבצעת לשנות מחוקי הכנסת או לקבוע הסדרים באמצעות תקנות לשעת חירום מהווה פגיעה קשה בערכים דמוקרטיים ובראשם בעקרון הפרדת הרשויות (...) השימוש בתקנות צריך להיות מוצא אחרון ועל כן בכל מצב שבו ניתן לפנות לחקיקה רגילה - יש להעדיף דרך זו על תקנות חירום". כך נטען בתגובת הכנסת לעתירה נגד תקנות החירום. תגובת הכנסת הוגשה היום (ד') לעתירה נגד התקנות שאישרה שלשום בלילה הממשלה, ואשר מאפשרות לשב"כ לסייע למשרד הבריאות לקבל, לאסוף ולעבד מידע טכנולוגי על חולי קורונה ומי שבא במגע איתם בתקופה האחרונה.

אסתר חיות נשיאת בית המשפט העליון. בראש ההרכב צילום: אוהד צויגנברג

העתירה, שהוגשה על ידי עו"ד שחר בן מאיר, היא גם נגד התקנות שמסמיכות את המשטרה לקבל מחברות התקשורת איכון על הטלפון הנייד של חולים ומבודדים, ללא צו מבית המשפט, על מנת לאכוף את האיסור שחל עליהם לבוא במגע עם אחרים.

בתגובת הכנסת צוין כי מיד עם הקמת ועדות הכנסת (הוועדה המסדרת וועדת חוץ וביטחון), הכנסת מצפה מהממשלה להביא בפניהן הצעת חוק שמעגנת את התיקונים (בחוק התקשורת ובחוק השב"כ) – גם אם תוקף התקנות עדיין לא יפוג. בנוסף נכתב בתגובת הכנסת כי: "יש מקום כבר עתה כי גורמי המקצוע במשרד המשפטים יעמדו בקשר עם הייעוץ המשפטי בכנסת".

הדיון בעתירה יתקיים מחר (ה') בבוקר, מול הרכב שכולל את נשיאת העליון, אסתר חיות, המשנה לנשיאה, חנן מלצר, והשופט נועם סולברג. מוקדם יותר הודיעה הנשיאה חיות כי לאור קשיים טכניים לא יהיה ניתן לשדר את הדיון לציבור, והוא יערך תוך הגבלה של 30 איש באולם – שופטים, עורכי דין, קלדנים ואנשי תקשורת.