גם לנתניהו יש עקומה לשטח

1. סערת גיוס השב"כ למעקב אחר אזרחים, לראשונה שלא במסגרת מניעת טרור, עוררה את בכירי משרד המשפטים למסע הסברה - כדי להפריך את החשדות הפוליטיים למחטף לילי, ולמזער את החשש לרמיסה מסיבית של הזכות לפרטיות. המשנים ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי ודינה זילבר עברו בתחנות הרדיו וקיימו מסיבת עיתונאים — טלפונית כמובן, כדי לשמור על מרחק נגיעה של 2 מטר מהעיתונאים.

את רעיון השב"כ, ואת הלחץ לרתום את יכולותיו, יזם משרד הבריאות כבר ביום רביעי שעבר. הדיונים הבשילו לכדי החלטת ממשלה שלשום בצהריים שהועברה לוועדת חוץ וביטחון של הכנסת. הוועדה בראשות גבי אשכנזי מכחול לבן לא הספיקה לסיים את הדיון כי באמצע התאיידה הכנסת ה־22 והחלה השבעת הכנסת ה־23. יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין לא מצא את מכונת ההנשמה שתאריך את חייה של הוועדה. היא שבקה חיים לרווחתה של הממשלה, שהעבירה את ההחלטה בלילה, במסגרת תקנות שעת חירום שמסורות לה כשהכנסת בסוג של "נבצרות". זאת מבלי להיות תלויים ב"שמאלנים" כאשכנזי.

כך נותרנו עם הפיקוח של היועץ המשפטי לממשלה. ואכן, התגאו נזרי וזילבר, "גם איפשרנו לממשלה להגשים את מדיניותה, וגם דאגנו שהאמצעים יעמדו במבחן החוקתי ויהיו מידתיים ולתכלית ראוייה. וזאת, כי הזכות לחיים אינה נופלת מהזכות לפרטיות".

המשנים ליועמ"ש רז נזרי ודינה זילבר: "הכדור לא אצלנו אלא אצל הרשות המחוקקת" צילומים: יואב דודקביץ, דנה קופל

המשפטנים הכניסו מגבלות לתקופת התקנה ודרכי ביצועה: 14 יום במקום 30, בתקווה שהכנסת תיכנס לתמונה ותקים את ועדת החוץ והביטחון שתפקח על פעילות החירום של הממשלה; הפעלת המעקב בשקיפות ולא בסתר; צמצום במספר הנחשפים למידע למינימום הנדרש; מחיקת המידע עם סיום האיתור; איסור השימוש בו לכל מטרה למעט ניטור החולים. נניח שעלה באיכון שבעל הטלפון הנייד חשוד לא רק בקורונה אלא גם ברצח ושוד - לא ניתן יהיה להשתמש במידע הזה נגדו.

2. איך זה יעבוד? השב"כ יקבל את רשימת המאומתים כחולי קורונה, 324 נכון לאתמול בערב, ויבחן איפה היו ועם מי נפגשו בשבועיים שקדמו לכך, זאת מכיוון שאי אפשר לסמוך על זכרונם או על נכונותם; שמות הנפגשים האלה יועברו למשרד הבריאות ורק לידי המנכ"ל משה בר סימן טוב ולראש שירותי בריאות הציבור פרופ' סיגל סדצקי; משרד הבריאות יכניס, לפי שיקול דעתו, את הנפגשים האלה לרשימת המבודדים; והמשטרה שיש לה גישה לרשימה זו תוכל להפעיל סמכויות אכיפה (השב"כ לא עוסק כלל באכיפה) - הן כאוכפת פלילית רגילה נגד מפיצי מחלות ברשלנות או בזדון, והן במסגרת הסמכויות שהוענקו לה בתקנות שעת חירום כהטלת קנסות או אכיפות בידוד רנדומליות נוספות לחשודים שמשתרשרים מהמידע אשר מצוי בידה.

הלחץ של משרד הבריאות היה להתחיל את המעקב כבר אתמול. השב"כ מבחינתו כבר מוכן וכנראה עובד ( מחר ידון בג"ץ בעתירה שהגיש ע"ד שחר בן מאיר נגד הפעלת השב"כ). עכשיו נותר לראות מתי הכנסת תפגין זריזות דומה ותגשים את חובת הפיקוח. נזרי וזילבר, בכל הכבוד, הם נציגי הרשות המבצעת שבניגוד לדיבת גניבת המשילות שנוהגים הפוליטיקאים להדביק להם, הם משרתי ציבור אבל קודם כל "פקידי" ממשלה. ו"עכשיו", אמרה זילבר, "הכדור לא אצלנו אלא אצל הרשות המחוקקת, המפקחת במקרה זה".

3. הלחץ של משרד הבריאות לפעול הכי חזק, הכי מהר וגם הכי מרחיק לכת מובן. ראשית, כרגולטור ייעודי שמופקד על 'העיקר הבריאות' מושך משרד הבריאות להחרפה בצעדים ככל שניתן. שנית, הוא מבין שצריך לעשות הכל, כולל הכל, בשלב מאבק המניעה, כדי שלא להגיע למלוא חומרת המאבק בתחלואה - גם כי אז תיחשף במלוא עוצמתה ההזנחה המתמשכת של מערכת הבריאות בשנים האחרונות.

הנחיות ממשרד הבריאות? מדובר בהמלצות הטעונות אישור רה"מ ההנחיות החדשות עשויות להשתנות לנוכח התנגדות האוצר לסגור את החנויות והעסקים הקטנים; בכל מקרה, הן עדיין לא מעוגנות בצו - והפרתן אינה מהווה עבירה פלילית; מנכ"ל ביג, חי גאליס: "כל עוד לא יהיה צו שאומר לסגור, מרכזי ביג יישארו פתוחים. כל רשת קמעונאית תחליט בעצמה אם לפעול על פי ההנחיות או לא" צבי זרחיה ואורנה יפת לכתבה המלאה 

ברקע כבר מהדהד דו"ח מבקר המדינה בנושא המעבדות, וידועים ומוכרים נתוני הפיגור והמחסור: בהשקעות, במיטות, במכונות הנשמה, באמצעי מיגון הצוותים בהיעדר בדיקות ועוד. לכן, אם לא נעשה את המקסימום במניעה - נחטוף, חלילה, את המקסימום בשלב הבא. ולכן יש לצרף לצוותים הרפואיים המסורים, גם את המשטרה והשב"כ.

למוטיבציה זו שותף גם ראש הממשלה. למניעיו הטהורים - לעשות הכול כדי לשטח את העקומה ולדחות את שיאי התחלואה — צריך להוסיף גם את המאמץ להימלט מוועדת חקירה פוטנציאלית להזנחה הפושעת של מערכת הבריאות. מי שחשב שמניעיו נגזרים רק מהימלטות מהדין הפלילי, משימה שמטופלת בידי שר המשפטים, אז יש מצב שממתינות לו גם שתי ועדות חקירה: בריאות וצוללות. גם לו יש עקומה שצריך לשטח.

4. קטסטרופה והיסטריה הן מתכון מוכר לרמיסת זכויות. "חוק הפטריוט", שנחקק בארה"ב מיד לאחר הפיגוע במגדלי התאומים, העניק גישה כמעט בלתי מוגבלת לרשויות למידע כשמדובר במניעת טרור - ניתן להאזין לטלפונים, לקבל תכתובות מייל ומידע פיננסי ללא צו בית משפט.

אבל ככל שהצעד דרקוני יותר, עליו להיות מפוקח יותר - בידי הכנסת ובידי בתי המשפט. וכאן החומרה הדמוקרטית הכפולה: הממשלה הזדרזה להשתמט מפיקוח הכנסת, והיא גם פועלת כממשלת מעבר ללא אמון הכנסת, כשהמנדט להרכבת הממשלה מונח בכלל בחיקו של גנץ.

כך גם שר המשפטים אמיר אוחנה. שר זמני בממשלת מעבר, נטל לעצמו כוח רב מדי כשהרחיב ללא אישור הכנסת את סמכותו לסגור בתי משפט, לא רק בעילת טרור, אלא גם מ"חשש ממשי לפגיעה חמורה בבריאות הציבור". גם מעקב השב"כ וגם סגירת בתי המשפט יצאו לאור בחשכת הליל, מתישהו לאחר חצות. כשאתם הולכים לישון, ממשלת הלילה נכנסת לפעולה. השעות הקטנות של הלילה, הפכו – פעמיים השבוע – לזמני הפקעת זכויות דמוקרטיות חשובות במעלה. כמו שפרופ' איתמר גרוטו אמר שסגירת בתי המשפט לא נדרשה על ידי משרד הבריאות, כך יש החוששים מצירוף השב"כ למאבק בקורונה. איני מוסמך להעיד על חיוניות המהלך, אבל הוא נדמה כצעד נוסף במדרון המוכר של רמיסת הכנסת בידי הממשלה, וגם המדרון החדש יחסית: התרסה ואי קבלת תוצאות הבחירות.