אורי רותם: "שעבוד נכס קיים בשיעור של 70% – הזדמנות שלא תחזור"
למרות המשבר הכלכלי המתגבש, הודעת בנק ישראל כי יאפשר לבנקים להגדיל את שיעורי המימון תפסה את השוק בהפתעה. וגם - האם כדאי לקפוץ על הצעת הבנקים לדחיית תשלומי המשכנתא בשלושה חודשים? מומחה המימון מסביר
שינוי של ממש במגבלות המימון על הבנקים או שמא רק מהלך זמני לימי הקורונה? בנק ישראל עידכן בתחילת השבוע כי יאפשר לבנקים להציע לבעלי דירות ליטול הלוואה לכל מטרה, על בסיס שיעבוד נוסף של דירת מגוריהם – עד שיעור של 70%. זאת, להבדיל ממגבלת 50% הקיימת כיום – ובלבד שנוטלי ההלוואה יתחייבו כי לא ישתמשו במימון לצורך רכישת דירה להשקעה.
ההוראות החדשות נועדו "להנזיל" את ההון שברשות הציבור, על רקע המצב הכלכלי הקשה שאליו נקלעו משקי בית רבים בעקבות משבר הקורונה. עוד מוקדם מן הסתם לקבוע את מידת "ההצלחה" של המהלך, אולם לדברי גורמים בענף המשכנתאות יש היגיון רב מאחורי הצעד הדרמטי.
כך למשל לדברי אורי רותם, מומחה בפתרונות מימון ומשכנתאות, "מדובר בבשורה גדולה מאוד למשקי הבית בישראל. גם העובדה שמבקש ההלוואה צריך להתחייב לא לרכוש באמצעותה דירה היא נכונה, שכן המהות של המהלך היא לאפשר לאנשים לסגור חובות, ולא להגדיל את מספר משקיעי הנדל"ן".
עם זאת, לדברי רותם, "מדובר במהלך זמני מובהק שלא יימשך לאורך זמן, ויבוטל ברגע שהמשבר הנוכחי יחלוף. שווי נמוך של נכסים, או משכנתא גדולה שחוצה את קו ה-50% משווי הנכס – אלה דברים שמקשים כיום על משקי בית רבים לסגור את החובות שלהם, ולכן אחרי שנים של מגבלת ה-50%, שהיתה כמעט בגדר טאבו, יש כאן הזדמנות שלא תחזור. אני קורא לישראלים שזקוקים לכסף עכשיו, למהר ולנצל אותה".
חנק מיידי
בשורה נוספת למשקי הבית הגיעה בתחילת השבוע מהבנקים עצמם – דחיית תשלומי המשכנתא בשלושה-ארבעה חודשים. והישראלים, מסתבר, עטים על המציאה: לא פחות מ-6,000 פניות של לווים הגיעו ביום א' לבנקים – היום הראשון למתן ההטבה. מדובר בהיקף פניות הגדול פי 100 מיום רגיל, שבו מתקבלות בכל בנק עשרות פניות בודדות של לקוחות המבקשים גרייס בתשלומים.
בבנק מזרחי טפחות למשל, המחזיק בתיק המשכנתאות הגדול בישראל, העומס על מוקד שירות הלקוחות היה כה חריג עד כי נוהלי הפנייה לבנק שונו והלקוחות הופנו למילוי פרטיהם בטופס מקוון.
כ-800 אלף משקי בית בישראל, קרוב ל-30% מסך משקי הבית, מחזיקים כיום ברשותם משכנתא ומחויבים בהחזרים חודשיים לבנקים. בשל הפיטורים הנרחבים במשק והוצאות עובדים לחופשות ללא תשלום, משקי בית רבים מצויים כיום בפני סכנת חנק כלכלי מיידי, שלמשכנתא תפקיד גדול בה.
עם זאת, עוד לא ברור בשלב זה כמה מהלקוחות שפנו לקבלת הגרייס אכן מתמודדים עם קושי נזילות אמיתית בגלל יציאה לחופשה ללא תשלום, פיטורים או אפילו רק חשש לקיצוצים. הטבת הגרייס הספונטנית של הבנקים, יש לציין, מיועדת לכל נוטלי המשכנתאות הפרטיות, ללא קשר למצבם הכלכלי או למידת השפעתו של המשבר על חוסנם הפיננסי.
ואמנם לפי הערכות, חלק ממבקשי הגרייס עושים זאת לצורך הסטת כספי המשכנתא לטובת סגירה, או לכל הפחות הקטנה, של המינוס שבגינו הריביות יקרות משמעותית. במלים אחרות, גם נוטלי משכנתאות שלאו דווקא חוששים לעתידם התעסוקתי מנצלים את הפרצה שהעניקו הבנקים, דווקא כדי להקטין את מצבת החובות היקרים.
גרייס מסוכן
גם רותם לא מתרשם מ"הריצה לגרייס" שאיפיינה את היממות האחרונות, וטוען כי במקרים רבים החלטות משקי הבית בנושא מתקבלות באופן חפוז ולעתים אף לא מוצדק כלכלית: "אף שעל פניו מדובר בהטבה, ישראלים רבים לא באמת מודעים להשלכות של נטילת הגרייס. שום דבר הוא לא בחינם, גם דחייה של תשלומי משכנתא.
"כך למשל, כשהחזר הריבית נדחה בשלושה חודשים, יש לזה מן הסתם השפעה על גובה הריבית, שתעלה. בנוסף, בתום תקופת הגרייס יטפס גם ההחזר החודשי, שהרי דחייה בתשלומים לא מקצרת את תקופת ההחזר הכוללת. לכן, בסיכומו של דבר, אני חושב שמי שלא באמת צריך את הגרייס באופן קריטי, שלא ינצל אותו. בסופו של דבר הוא יצטרך לשלם יותר".
לדבריו של רותם יש להוסיף את העובדה כי במקביל להצעתם ללקוחות לדחות את תשלומי המשכנתא, הבנקים כבר מקשיחים כיום את תנאי העמדת משכנתאות חדשות ומייקרים את הריביות למרות סביבת הריבית הנמוכה. זאת, על רקע העלייה בסיכון המשקי בשל גל פיטורים אפשרי שעומד בפתח, והקשיים העומדים לפתחם של עסקים קטנים.
לכתבות נוספות היכנסו אל זירת הנדל"ן >>