ומה יעשו ההורים הגרושים עם השבתת מערכת החינוך?
מוגש מטעם DUN'S 100
השבתת מערכת החינוך עקב התפרצות נגיף הקורונה גררה רצף של הודעות וטלפונים מהורים גרושים או מתגרשים שתוהים כיצד עליהם לחלק את זמני השהייה עם הילדים בתקופה הקרובה. האם להקדים ולפנות לצד האחר על מנת להסדיר הדברים באופן פורמלי או להמתין ולראות מה יוליד יום.
זו העת להידברות והגעה להבנות בדרכי שלום ונועם. זו בהחלט לא העת למאבקים ומלחמות. טובת הילדים והצדדים מחייבת נסיון אמיתי להסדרת העניין מחוץ לכתלי ביהמ"ש. זו דרך המלך. גישור ושיח בין הצדדים בהחלט עדיפים על פנייה לערכאות.
הרציונל אומר שחלוקת זמני השהייה הנהוגה בין הצדדים היא אשר תמשיך לשרור באופן יחסי גם לגבי הזמנים בהם לא יפקדו הילדים את מסגרות החינוך. כלומר, במקרים של חלוקה לא שווה, סביר שזו תמשיך לשרור גם בזמן הקרוב. כיוון אחר יכול להוביל לחלוקה שווה לגמרי כמו זו הנהוגה לרוב בתקופת החופשות והחגים ממוסדות החינוך.
האם העובדה שאחד ההורים ימשיך לעבוד, בעוד האחר שהינו, למשל, עובד משרד החינוך ולא יעבוד בתקופה הקרובה, צריכה להשפיע על חלוקת זמני השהייה של ההורים עם ילדיהם? באם הצד שימשיך לעבוד מהבית הוא גם זה המשלם את מזונות הקטינים, הרי שיהא זה אינטרס משותף לשני הצדדים גם יחד, כי הילדים ישהו זמן רב יותר עם ההורה האחר, שלא יעבוד בתקופה הקרובה.
במקרים אחרים, בהם ילדי הצדדים לא יפקדו את מסגרות החינוך זמן מה וההורים שניהם עובדים, הרי שמצופה, כאמור, כי יסכימו על חלוקה ביניהם עפ"י יחס זמני השהייה הנהוג לגבי ילדיהם או כל חלוקה אחרת שתהא מוסכמת עליהם. בהעדר הסכמה, יוכלו הצדדים לפנות לביהמ"ש על מנת שיכריע.
נושא נוסף שיכול ויימצא במחלוקת במיוחד לזוגות שהחלו בהליך גירושין לאחרונה הוא מזונות הילדים הקטינים. במקרים בהם הפרידו הצדדים את מגוריהם וטרם הוסדר עניין הנשיאה במזונות הקטינים, הרי שאין זו סוגיה שסובלת כל דיחוי. הגעה להסכמות ולו זמניות היא הנכונה ביותר. בהעדר הסכמה, יפנו הצדדים לקבלת הכרעה שיפוטית.
משבר הקורונה הביא לפתחנו תקופת חוסר וודאות שלא ברור מה משכה. טובת הילדים מחייבת שיתוף פעולה והידברות בין ההורים במיוחד בתקופה מאתגרת זו. כל דרך אחרת תגרור פנייה לערכאות, שלא ברורה מידת זמינותן בעת הקרובה. האם מערכת המשפט תפעל בנוהל מצומצם כמו בתקופות פגרה, שאז יידונו מקרים דחופים בלבד? הדברים אינם ברורים וחוסר הוודאות גדל מרגע לרגע.
מאת עו"ד מתת פלסנר, בעלים ומייסדת משרד מתת פלסנר, משרד עורכי דיןן