הבורגנות מנוונת: אחוז מצביעי המעמד הבינוני דורך במקום

אחוז ההצבעה בעשירונים הנמוכים בבחירות האחרונות היה גבוה מאחוז ההצבעה בקרב עשירוני מעמד הביניים, בשל עלייה באחוזי ההצבעה במגזר הערבי. העלייה הגדולה ביותר בתמיכה בליכוד נרשמה בקרב המעמד הבינוני והמעמד הבינוני הנמוך. העבודה־גשר־מרצ איבדו את עיקר הקולות בעשירונים הגבוהים, כנראה בעיקר לכחול לבן. כך עולה מניתוח ההצבעה לכנסת בבחירות האחרונות לפי דירוג חברתי כלכלי, שביצע החוקר ירון הופמן דישון ממרכז אדווה לשוויון חברתי.

בבחירות האחרונות עלה שיעור ההצבעה של עשירונים הנמוכים, 1‑4. אחוז ההצבעה באשכול השני זינק בין הסבב השני לשלישי של הבחירות מ־62% ל־65% ובעשירון השלישי מ־60% ל־63%, בהתאמה. זאת לעומת העשירון ה־5, שאחוזי ההצבעה שלו לא השתנו בין סבבי הבחירות ועמדו על 62%. אחוזי ההצבעה בעשירונים 5‑10 לא השתנו בין הסבבים.

המרוויחה הגדולה מהעלייה באחוז ההצבעה היתה הרשימה המשותפת, ושנייה אחריה ‑ הליכוד. אחוז התמיכה ברשימה המשותפת בשלושת העשירונים התחתונים זינק ב־5%‑6%. בסך הכל קיבלה המשותפת בשלושת העשירונים התחתונים תוספת של 86 אלף קולות.

שיעור התמיכה בליכוד עלה בכל האשכולות החברתיים בהשוואה לסבב הבחירות השני. עלייה בולטת של 6%‑7.5% נרשמה באשכולות הביניים 4‑7 ‑ מצביעים מהמעמד הבינוני והבינוני־נמוך. באשכולות אלה נוספו לליכוד 125 אלף קולות. באשכול 7 היה בסיבוב השני שוויון בין כחול לבן לליכוד ובשלישי יתרון של 6% לליכוד.

כחול לבן איבדה בחמשת העשירונים התחתונים 11 אלף קולות, אבל נוספו לה 65 אלף מחמשת העשירונים העליונים. העבודה־גשר־מרצ איבדה כ־90 אלף קולות בעשירונים 7‑9. בעשירון ה־9, למשל, ירדו אחוזי ההצבעה למפלגה מ־19% ל־11.5%. ישראל ביתנו ירדה בכל העשירונים אבל ירידות גדולות במיוחד נרשמו בעשירונים הגבוהים. למשל בעשירונים ה־7 וה־8 ביחד היא איבדה 21 אלף קולות.