8% בלבד מהמשקיעים בקרנות ההון סיכון הישראליות הן נשים
סיון שמרי דהן, שותפה בקרן קומרה, קוראת לשינוי בהתייחסות לשילוב הנשים באומת הסטארט-אפ ניישן, ומבהירה שגיוון לא יכול להישאר רק סיסמה אלא נדרשים צעדים משמעותיים: "אם נייצר את השינוי מלמעלה נוכל לדחוף אותו בכל התעשייה"
בהייטק הישראלי אוהבים לספר כמה אנחנו קרובים, מנטלית ופיננסית אם לא גיאוגרפית, לעמק הסיליקון. יזמים וקרנות הון סיכון מחשיבים את עצמם לעיתים קרובות כחלק בלתי נפרד מהאקוסיסטם האמריקאי ומשתדלים לפעול לפי מתודות דומות. אבל מסתבר שיש טרנד אחד שלא חלחל להייטק הישראלי - הגדלת הגיוון בקרנות הון סיכון ובדגש על שילוב נשים.
- מדוע כדאי שנשים ישקיעו בסטארט-אפים
- נשים בהייטק 2020: למה עדיין קיימים פערי שכר ואיך פותרים את אי-השוויון?
- הרשות לחדשנות חושפת: כמה אנשים חסרים באמת להייטק הישראלי
קרנות ההון סיכון בארה״ב עשו אשתקד מאמץ אמיתי לשילוב נשים ורשמו צמיחה של 37% במספר הנשים המשקיעות בקרנות, שהביא את מספרן הכולל מ-9% ל-13%. בישראל לעומת זאת - ירידה. בשל עזיבה של מספר שותפות, מספר הנשים בקרנות ההון סיכון הישראליות עומד היום על 8% בלבד (הנתונים חושבו על ידי קרן קומרה, ומושתתים על נתונים מתוך Pitchbook, LinkedIn ו- IVC).
סיון שמרי דהן, שותפה בקרן קומרה שיתפה את הנתונים בפוסט שפרסמה בפייסבוק וכתבה: ״נדמה שבארץ הסטארט-אפ ניישן המתקדמת והנאורה אין שום רצון לשנות. אנחנו, משקיעי ההון סיכון, אמורים להוות מגדלור עבור היזמים, אך נראה שהיוצרות כאן התהפכו. תראו אותנו ותסתכלו עליהם- כיום יש צמיחה במספר היזמות של סטארט-אפים, ועליה גדולה אף יותר במספר הנשים בסטארט-אפים. זה לא קורה כי זה קורה, היזמים מחפשים באופן אקטיבי נשים לתפקידי הנהלה ולתפקידים טכנולוגיים. הם משקיעים משאבים ומאמץ כדי לשבור את תקרת הבטון היצוק״.
"בקומרה בחנו 68 קרנות ישראליות ומצאו שרק ל-13 מתוכן יש שותפות נשים משקיעות", הוסיפה, "מתוך 171 שותפים סה״כ, רק 22 הן נשים, אך מכיוון שלא בכל המקרים מדובר בשותפה משקיעה, כאשר בודקים גם את הנתון הזה נמצאו רק 13 נשים. יש לציין כי לשותפות שאינן משקיעות בהגדרתן אין השפעה של הליכי קבלת ההחלטות פיננסיים בקרן".
״התלבטתי הרבה לפני שפרסמתי את הפוסט״ אומרת שמרי דהן, ״אבל הגעתי למסקנה שאנחנו כתעשייה חייבים להסתכל במראה ולהודות שהמלך הוא עירום״.
מה את חושבת שצריך לעשות?
"גיוון לא יכול להישאר סיסמה. אם אנחנו מאמינים שיותר גיוון משפר את ההחזרים ואת התרבות הארגונית וגורם לכך שהשינוי יתחיל מלמעלה, זה צריך לבוא ממקום אקטיבי; השותפים הבכירים בקרנות צריכים להחליט שהם מחפשים שותפה שתחזק אותם, לא לבוא ממקום ש׳חייבים למלא את המשבצת הזו׳. יש נשים מצוינות בתעשייה שלנו היום, חלקן מנכ״ליות של חברות, של בנקים וארגונים שמבינות את השווקים שלהן בצורה מעמיקה, חלקן כבר היום פרינסיפל (משקיעות שאינן שותפות, ה״ר) בקרנות שעם ההשקעה הנכונה יכולות להיות לשותפות״.
שמרי-דהן מזכירה מחקר של פיצ׳בורק, מיקרוסופט וארגון All Rise שבדק את ביצועי הקרנות האמריקאיות המובילות בין השנים 2008 ל-2019 ומצא שמתוך אלה עם הביצועים הטובסים ביותר, לכ-70% מהן יש שותפה משקיעה.
שמרי דהן מספקת את הקרנות התאגידיות כדוגמה לשינוי שיטת הגיוס: ״בקרנות תאגידיות בינלאומיות חייבים לראיין למשרה בכירה לפחות 4 מועמדים וחצי מהן צריכות להיות נשים, ואז נוצר מצב שבו נשים מקבלות הזדמנות שווה לתפקידים בכירים. נוח לשותפים בכירים להגיד שלא מצאו אישה כי יותר נוח להם לקחת את החבר שלהם מהצבא או מנכ״ל שעבדו איתו בתפקיד הקודם שלהם, אבל כדי ליצור שינוי אמיתי ולייצר סביבת עבודה טובה יותר והשקעות טובות יותר חייבים לכלול עוד נשים".
״אם נייצר את השינוי מלמעלה נוכל לדחוף אותו בכל התעשייה", סיכמה, "בקומרה אני שותפה שווה מתוך שלושה ובצוות ההשקעה שלנו יש עוד שתי פרינסיפליות מה שהופך את צוות ההשקעה שלנו ל-60% נשים. אני חושבת שיש כוונה והנושא עלה על סדר היום, קרנות מנסות לחרוט אותו על דגלן, אבל צריך לעשות מעשה. אי אפשר רק לשבת ולדבר. גם כשקרנות מחפשות אישה, צריך לבחון אותה על פי ההכישורים והאנטיליגנציה שלה ולא כל פי הדימיון שלה לשותפים הגברים״.