מפחדים מקורונה? ההשלכות מזיהום האוויר גרועות בהרבה

האיום על האנושות ממשבר האקלים גדול בהרבה מזה של נגיף הקורונה, ולמנהיגים אסור להפסיק את ההתמודדות עימו. כך הזהירו מדענים בדו"ח מיוחד שפרסם האו"ם, המסכם את מצב האקלים העולמי ב-2019 ומצייר תמונה עגומה במיוחד של הכישלון האנושי להתמודד עם המשבר.

הדו"ח, שפרסם השבוע ארגון המטאורולוגיה העולמי (WMO) של האו"ם, סוקר מגמות אקלימיות מהשנה האחרונה ובהן טמפרטורות שיא, גידול ברעב העולמי והגירה או אובדן חיים כתוצאה מאירועים כמו טמפרטורות קיצוניות ושיטפונות.

קרחון באנטרטיקה

"אנחנו לא נמצאים בדרך לעמוד ביעד של הגבלת ההתחממות הגלובלית ל-1.5 או 2 מעלות", הזהיר בפתח הדו"ח מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש. "אנחנו צריכים להפחית את פליטות החממה ב-45% עד 2030 ולהגיע לאפס פליטות עד 2050. וכדי לעשות את זה, אנחנו צריכים רצון פוליטי ופעולה דחופה על מנת לצאת לדרך אחרת".

עיקר הדו"ח עוסק בסיכום הממצאים הבולטים ביותר שזוהו בשנה האחרונה בזירה העולמית, חלקם כבר פורסמו בשבועות ובחודשים האחרונים. בין השאר מצויין בדו"ח שהטמפרטורה הממוצעת ב-2019 היתה גבוה ב-1.1 מעלות לעומת העידן הטרום-תעשייתי. "2019 היתה כנראה השנה השנייה החמה ביותר מאז תחילת המדידות. חמש השנים האחרונות היו השנים החמות בהיסטוריה. העשור האחרון - 2010 עד 2019, הוא גם החם בהיסטוריה. מאז 1980, כל עשור היה חם יותר מהעשורים שקדמו לו", נכתב.

ריכוז גזי החממה באטמוספירה הגיע ב-2018 לשיא חדש, כאשר רמות הפחמן הדו-חמצני היו גבוהות ב-147% בהשוואה לעידן הטרום-תעשייתי, רמות המתן גבוהות ב-259% ורמות החמצן הדו-חנקני גבוהות ב-123%. לפי הדו"ח, אינדיקציות מוקדמות מצביעות על כך שהעלייה תימשך גם ב-2019.

רמת החום באוקיינוסים, שקולטים כ-90% מהחום שנלכד בכדור הארץ, הגיעה לשיא

"ב-2019, נרשמה גם פריסת שטח נמוכה של קרח ים באזור הארקטי ובאזור האנטארקטי. שטח קרח הים המינימלי באזור הארקטי בספטמבר 2019, היה השני הנמוך ביותר מאז החל התיעוד הלווייני. באנטארקטיקה, התנודתיות בשנים האחרונות היתה גבוהה, כאשר עלייה ארוכת טווח קוזזה על ידי ירידה משמעותית בסוף 2016. שטח קרח הים מאז נותר נמוך, וב-2019 נרשמו שיאים שליליים בכמה חודשים", נכתב.

רמת החום באוקיינוסים, שקולטים כ-90% מהחום שנלכד בכדור הארץ, הגיעה לשיא. "בעשור שבין 2009 ל-2018 ספגו האוקיינוסים כ-23% מפליטות הפחמן הדו-חמצני השנתיות והפחיתו את עליית הריכוז באטמוספירה. עם זאת, פחמן דו-חמצני שנספג באוקיינוס גורם לתהליך שנקרא 'החמצת אוקיינוסים'". התחממות האוקיינוסים גם מביאה לעלייה בגובה פני הים. לפי הדו"ח, "העלייה מוחרפת כתוצאה מנמיסת קרחונים שזורמים לים. ב-2019, גובה פני הים העולמי הגיע לרמות הגבוהות ביותר מאז התחלת המדידות המדויקות בינואר 1993".

ניבתנים באי שפיצברגן שבסכנת הכחדה. האוקיינוס הארקטי צילום: רועי גליץ

עוד לפי הדו"ח, לאירועי קיצון אקלימיים ולעימותים אלימים, היה גם תפקיד מרכזי בהתדרדרות הביטחון התזונתי באזורים שונים בעולם, במיוחד באפריקה. מספר האנשים שסבלו מחוסר ביטחון תזונתי עלה ב-2019 ב-31% בסומליה וב-343% בקניה, ועמד על 2.1 מיליון ול-3.1 מיליון איש בהתאמה. זאת, בין השאר, כתוצאה מיובש קיצוני במרץ וב-20 הימים הראשונים של אפריל 2019, עם כמות גשמים נמוכה ב-80% מהממוצע. בסך הכל, אירועי אקלים היו גורם ב-26 מתוך 33 מדינות שסבלו ממשבר מזון ב-2019, והגורם המרכזי ב-12 מהן. "אחרי עשור של ירידה עקבית, הרעב שוב נמצא בעלייה ויותר מ-820 מיליון איש סבלו מרעב ב-2018", נכתב בדו"ח.

באירופה, גל חום קיצוני (שהסבירות לשכמותו גדלה פי חמש כתוצאה ממשבר האקלים), הביא ל-20 אלף פניות לחדרי מיון ו-1,462 מקרי מוות בצרפת לבדה. הודו ויפן סבלו גם הם מגלי חום, וכמו שנוכח כל העולם לדעת החום והבצורת הביאו לעונת שריפות ארוכה וחריפה במיוחד באוסטרליה.

קרוב ל-22 מיליון איש נאלצו לעקור מביתם בעקבות אירועים כמו שטיפונות ושריפות (עלייה של 29% לעומת 2018), בעיקר בעקבות צייקלון אידאי במוזמביק, צייקלון פאני בדרום אסיה, הוריקן דוריאן בקריביים ושיטפונות באיראן, בפיליפינים ובאתיופיה. בארה"ב, גשמי שיא שירדו בין יולי 2018 ליוני 2019 הביאו להפסד כלכלי מצטבר של 20 מיליארד דולר.

"שינוי אקלים הוא האתגר המגדיר של זמננו", אמר גוטרש. "הזמן למנוע את ההשלכות החמורות ביותר ולהגן על החברה שלנוו אוזל במהירות. אני קורא לכולם – ממשלות, ארגוני חברה אזרחית, מנהיגים עסקיים ואזרחים פרטיים – להקשיב לעובדות אלו ולנקוט בפעולה דחופה כדי לעצור את ההשפעות הגרועות ביותר של שינוי האקלים".