מטוסי הנוסעים קורקעו, ויחד איתם גם היצוא הישראלי

כעת כבר ניתן לכמת את הפגיעה של נגיף הקורונה במשק הישראלי: 4.4 מיליארד שקל לחודש. זאת לפי חישוב של שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית של משרד האוצר. הסכום מתחלק כך: כחצי מיליארד שקל מאבד המשק בבעקבות היעדרות עובדים שמחויבים בבידוד. מספרם זינק לכ־70,000 בעקבות ההחלטה שקיבלה אתמול הממשלה לפיה יוטל בידוד על כל מי ששב מחו"ל ללא קשר למדינה ממנה הגיע.

הפגיעה ביצוא השירותים עומד על 1.9 מיליארד שקל. היקף יצוא השירותים הסתכם ב־2019 ב־55.4 מיליארד דולר. מלבד הפגיעה בתיירות, שחלקה ב־2019 עמד על 7.6 מיליארד דולר, צפויה פגיעה ביצוא שירותי הייטק שהסתכמו בשנה שעברה בכ־30 מיליארד דולר, התחום הגדול ביותר ביצוא השירותים. גם ענף זה תלוי מאוד ביכולת להתנייד לחו"ל שהצטמצמה בזמן האחרון, וירדה לכמעט אפס ביממה האחרונה.

גם יצוא הסחורות ייפגע משמעותית בהיקף מוערך של 1.3 מיליארד שקל. בנוסף, צפוי אובדן תוצר בסך של כ־0.7 מיליארד שקל בשל ירידה בצריכה הפרטית. זאת בשל הפחתה ברכישת מוצרים, לרבות מוצרים בני קיימא וגם בשל ירידה בצריכת פעילויות פנאי ותרבות.

כפי שנחשף אתמול ב"כלכליסט", ובהנחה שלא תהיה החמרה נוספת במצב, במשרד האוצר מעריכים שהפגיעה הכוללת בתוצר תסתכם בכאחוז אחד, שניתן להעריך את ערכו בכ־14 מיליארד שקל. משמעות הדבר היא כי הצמיחה הכלכלית תעמוד על כ־2%-1.8% ולפיכך הצמיחה לנפש תהיה אפסית. מאחורי המספרים האלו עומדת הנחה לפיה העולם לא גולש למיתון ועד הרבעון השלישי של 2020 התפרצות מגיפת הקורונה נשלטת על ידי הממשלות.

אל על מובילה במטענים

אחת השאלות הבוערות היא מדוע הפגיעה ביצוא כל כך חמורה אם אוניות עדיין מורשות להפליג מנמלי ישראל. התאחדות התעשיינים חשפה אתמול את התשובה: כשני שליש מהיצוא הישראלי (66%) יצא ב־2018 בדרך האוויר, ירידה לעומת 2017 אז יותר מ־67.2% מהיצוא הוטס מישראל. מנגד, רק שליש מיצוא הסחורות עובר בים, כאשר היצוא באמצעות דואר והנעה עצמית הגיע בקושי לחצי אחוז. נקודה מעניינת נוגעת לכך שיותר מ־36% מהיצוא הישראלי בנתיבי האוויר הוא מענף היהלומים, שהינו מצומצם מבחינת היקף המועסקים ובהיבטים של תרומה לצמיחה, למשק ולהכנסות המדינה ממסים (ראו מסגרת).

לעומת זאת כשליש מהיצוא בנתיבי האוויר הוא מכונות וציוד, תרופות וציוד אופטי. מדובר בשלושה ענפים אסטרטגיים המשתייכים לתעשיות ההייטק שמאופיינות בפריון גבוה.

תמונת המצב לגבי היבוא היא הפוכה. שני שליש מהיבוא הישראלי מגיע דרך נמלי הים ורק שליש ממנו מגיע דרך האוויר. יתרה מזו, מתוך השליש הזה, כ־28% הוא יבוא יהלומים. כך שלמעשה פחות מרבע מהיבוא המשמעותי לכלל המשק מגיע דרך האוויר. יתכן כי זה מה שמסביר מדוע במשרד הכלכלה מיהרו להרגיע ובישרו שלא צפוי מחסור במזון או בחומרי גלם, שכן הערוץ המרכזי בו נכנסות סחורות לארץ אינו מושבת. יחד עם זאת כ־5 מיליארד דולר ביבוא תרופות ועוד כ־12 מיליארד דולר ביבוא ציוד חשמלי, מכני ואופטי מגיעים דרך האוויר, כך שגם אם לא יירשם מחסור, אפשר להניח כי לגבי מוצרים בענפים אלו יתכנו שיבושים באספקה בעיקר אם המשבר יתארך.

יעדי היצוא דרך האוויר של ישראל ממוקדים בארה"ב (30%), באירופה (23.6%) ובסין (10%). בתחום הייבוא 21% מממנו מגיע מארה"ב, כאשר כשליש מגיע מאסיה ועוד כשליש מהאיחוד האירופי. נתון חשוב הוא ש־60% מסחר החוץ האווירי של ישראל נעשה באמצעות מטוסי נוסעים, זאת לעומת 44% בשנת 2015.

הנתונים מספקים הסבר מדוע ממשלת ישראל מוטרדת מהפסקת הפעילות של אל על, ומדוע, כנראה, תיענה לבקשות הסיוע שלה. יותר מ־35% מכלל השינוע האווירי (לפי משקל ולא ערך כספי) מתבצע על ידי אל על. יותר מ־11% מתבצע על ידי יונייטד איירלינס האמריקאית, ובמקום השלישי ניצבת חברת התעופה הטורקית טורקיש איירלינס.

הכלכלנית הראשית במשרד האוצר שירה גרינברג. כמה פגע הנגיף צילום: אלכס קולומויסקי

"כלים נכונים בזמן הנכון"

משבר הקורונה אינו משבר ישראלי, אלא כלל עולמי, כך שללא קשר למה שממשלת ישראל תעשה, היקף הפגיעה ייקבע מחוץ לגבולות לישראל. אם העולם ייכנס למיתון, הביקושים למוצרים הישראלים ירדו, ובעקבות כך ההכנסות של החברות ושל משקי הבית ירדו, הצריכה וההשקעות יופחתו בהתאם וגם הכנסות המדינה ממסים ייפגעו.

ממשלת ישראל יכולה למתן את הפגיעה באמצעות סיוע והוא כבר החל לזרום. המדינה תיתן ערבויות להלוואות לעסקים שנפגעו מהמשבר בהיקף ראשוני של כ־2 מיליארד שקל שיצמח ל־4 מיליארד שקל. בנוסף, המדינה מממנת חופשה ללא תשלום (חל"ת) עבור עובדים שנכפתה עליהם גזירה זו.

לפי נתוני שירות התעסוקה, 10% מתשלום דמי האבטלה של ביטוח לאומי - שהיקפם הכולל הוא 3 מיליארד שקל - מיועדים כבר עתה לעובדים שיצאו לחל"ת. כך שמדובר כבר היום על סכום של 300 מיליון שקל. הערכות הן כי כתוצאה מהמשבר, סכום זה יזנק, אך עדיין מוקדם לקבוע מה יהיו ההיקפים הסופיים. במשרד האוצר מבינים את התסכול של הארגוניים הכלכליים "שמרגישים את זה על בשרם" אך מדגישים את החשיבות העליונה בשימוש בכלים ה"נכונים" בזמן ה"נכון".

"אם המשבר יהיה קצר והפגיעה מצומצמת אסור לשכוח שהמשק נמצא בצב פיסקאלי מאוד רגיש ושימוש לא חכם במשאבים בעת הזו עלולה לפגוע בדירוג האשראי של המשק", הסביר אתמול גורם בכרי באוצר. המשחק הוא מינון נכון מסבירים באוצר: "אנו לא ניתן לאף חברת תעופה לקרוס, ודאי לא אל על. מנגד", מבהיר הגורם, "חשוב שהחברות עצמן יבינו כי בסופו של דבר מדובר בכספי ציבור והוא אינו מיועד לממן חברות שמנות ולא יעילות".

* * *

בעקבות הקורונה וביטולי הטיסות

צניחה של 73% ביצוא יהלומים מישראל

דרמה: יצוא היהלומים המלוטשים מישראל רשם ירידת שיא של 73% בפברואר השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד, כך עולה מנתונים של המפקח על היהלומים שנמסרו היום לידי נשיא הבורסה ליהלומים ברמת גן יורם דבש.

נשיא הבורסה ליהלומים יורם דבש צילום: גיל לביא

היקף יצוא היהלומים המלוטשים בפברואר עמד על 200 מיליון דולר, לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אז עמד על 757 מיליון דולר. בכל 2019 הסתכם הייצוא ב־3.4 מיליארד דולר - ירידה של 22% בהשוואה ל־2018.

דבש: "מעולם ב־50 השנים האחרונות לא נתקלנו בצניחה של 70%. לא יהיה מנוס מפיטורים ופגיעה ב־15,000 עובדי הענף. לקוחות בחו"ל לא מעבירים תשלומים כך שצפוי גם גל פשיטות רגל. בישראל אין שוק מקומי אלא רק יצוא.

"ענף היהלומים הישראליים בנוי על טיסות כיוון שהשוק בחו"ל. באין טיסות, קניינים לא מגיעים לישראל ואנו לא יכולים לפגוש לקוחות. בנוסף, לא ניתן להטיס חומרי גלם שנרכשו, או לשלוח לחו"ל יהלומים שנמכרו, כי טיסות לשווקי היעד בוטלו".

ענף היהלומים בישראל מורכב מ־3,000 יהלומנים חברי בורסה, שמשבר הקורונה תפס אותם בתקופה של חולשה בענף, שחווה בשנים האחרונות האטה עולמית וירידה בצריכת היהלומים. לדברי דבש, בשנים רגילות, המסחר הכולל של הענף עומד על 12 מיליארד דולר, והייצוא על 6 מיליארד דולר.

דבש מוסיף: "באופן שגרתי אנחנו סובלים מתחרות קשה מהודו, דובאי וסין ומאז הקורונה אנו סופגים רק ביטולים. אני קורא לנגידת בנק ישראל להתחשב בעסקים שפעילותם נעצרה ואפנה לראש הממשלה לבקש סיוע".

נווית זומר