יש גם סיבות לאופטימיות: הנגיף מת מסבון, הבנקים חסונים

מספר המדינות והטריטוריות שאישרו התפרצות מקרים של נגיף הקורונה חצה כבר את ה־100, לאחר שלרשימת הנדבקות התווספו בולגריה, קוסטה ריקה והאיים המאלדיביים - כך לפי דו"ח ארגון הבריאות העולמי (WHO) שפורסם שלשום (א').

אך יש גם חדשות טובות: לראשונה, מספר הנדבקים היומי בסין נפל מתחת ל־50. מלבד ההתמתנות הקלה במוקד התפרצות הנגיף, יש עוד נקודות אור שאפשר להתנחם בהן. "כלכליסט" ממפה את הבולטות.

1. לא כמו 2008, הבנקים פחות ממונפים

למרות הצניחה הדרמטית בשווקים, שמהדהדת את ימי המשבר הפיננסי הגלובלי של 2008, למשקיעים בהחלט יש מקום לאופטימיות.

הבנקים הגדולים בעולם חסונים היום במידה ניכרת לעומת 2008 ודרגת המינוף שלהם התכווצה בכ־50%. בעקבות המשבר, ובלחץ של רגולטורים בעולם, הגבירו הבנקים את מבחני העמידות שלהם והגדילו את יחסי הלימות ההון, מה שהפך אותם עמידים יותר לזעזועים. בין השאר, לקחי המשבר הובילו את הבנקים להשקעות בטוחות יותר, בנכסים פחות מורכבים.

אחרי יום שני השחור ב־1987, אז קרס מדד הדאו ג'ונס ב־22.6%, נדרשו למדד 18 חודשים על מנת לנסוק מחדש. בניגוד לכך, בעקבות המשבר הפיננסי הגלובלי של 2008, המדד התייצב על רמות השיא של 2007 רק ב־2013. מה שאפיין את המשבר הגדול היה השיתוק המוחלט של מערכת הבנקאות. כעת, אף שהמשבר הנוכחי עדיין נמצא בעיצומו, החוסן היחסי של הבנקים הגדולים בעולם עשוי להביא לכך כי הבריחה ההמונית מהשווקים תהיה דומה יותר לזו של יום שני השחור.

שנגחאי, סין צילום: אי פי איי

2. יש מדענים חרוצים, בטייוואן בודדו נוגדנים

אקדמיה סיניקה בטייוואן, המעסיקה למעלה מ־1,000 מדענים ומדורגת 22 במדד מוסדות המחקר החדשניים של רויטרס, דיווחה השבוע כי בודדה נוגדנים

המסוגלים לזהות את החלבון שגורם להתפרצות הקורונה בגרסתו הנוכחית, הידועה כ־19־COVID.

המשמעות של התגלית היא אפשרות לקצר את משך הבדיקה לאיתור הנגיף בקרב נדבקים פוטנציאליים לכ־15 דקות מארבע שעות כיום. הקיצור הדרמטי של התהליך יגביר את יעילות תהליכי איתור הנדבקים. כך בהודעת המכון, שהוא המוביל מסוגו בטייוואן.

יאנג אן־סואי, עמית מחקר באקדמיה סיניקה העומד בראש הצוות שבודד את הנוגדנים, אמר כי על מנת לבצע איתור מהיר, החומר המשמש לריאקציה הכימית צריך להיות מסוגל לזהות בדייקנות את נגיף הקורונה החדש. הצוות הצליח לייצר 46 נוגדנים בתוך 19 ימים, כאשר אחד מהם הוכיח יעילות מושלמת בזיהוי נגיף הקורונה החדש. זאת משום שהוא אינו מגיב לנגיפים אחרים ממשפחת הקורונה, כולל אלה שגרמו למגפות הסארס והמרס. הנתונים על הנוגדנים הללו יועלו לפלטפורמת 19־COVID שהמכון הקים על מנת לחלוק מידע עם מכוני מחקר אחרים ולהחיש בכך את פיתוח ערכות הזיהוי, כמו גם תרופה וחיסון אפשריים. כך לפי נשיא אקדמיה סיניקה, ג'יימס ליאאו. בדצמבר האחרון נבחר ליאאו לאחד משלושה מדענים טייוואנים שיצורפו לעמיתי האקדמיה העולמית למדעים (TWAS) שבסיסה בטריאסטה, איטליה.

3. אפשר להתמגן, אלכוהול, מי חמצן ונתרן

במידה ועולה החשד להימצאות נגיפי קורונה על משטחים ורהיטים, אפשר למגר אותם באמצעות חיטוי עם אתנול, מי חמצן או נתרן תת־כלורי. בצורה הזאת אפשר לצמצם משמעותית את הסיכון הקיים בשהייה במקומות ציבוריים סגורים כמו רכבות, אוטובוסים או מטוסים.

על פי המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), רחיצת ידיים תכופה במים ובסבון היא הדרך היעילה ביותר להימנע מהדבקה. במקרה שאין בנמצא סבון, הארגון ממליץ על חיטוי ידיים באמצעות אלכוהול בריכוז של 60% לפחות. דרך זמינה נוספת להתמגנות היא להימנע ממגע בפנים בידיים חשופות. בכך ממזערים את הסיכויים לחדירת הנגיף לעיניים או לדרכי הנשימה. אף שהמלצה זו נשמעת טריוויאלית, היא לא בהכרח קלה ליישום ודורשת מודעות גבוהה.

סרטון המתעד את הממונה על בריאות הציבור בקליפורניה, שהמליצה לתושבים לא לגעת בפנים ועשתה זאת בעצמה שניות ספורות לאחר מכן, הפך בסוף השבוע לוויראלי והוכיח את חוסר המודעות למספר הפעמים התכוף שבו נוגע אדם בפניו. "זה מועיל להיות מודע להרגל הזה", טוען ד"ר דוון מואני בקר, מומחה למחלות מדבקות מפלורידה, בשיחה עם רשת CNN. "במקרים כמו התעטשות או צורך לגעת בפנים, כדאי להשתמש בטישו ולא בידיים חשופות", הדגיש.

4. כולם יותר חכמים, הנגיף זוהה במהירות שיא

המקרים הראשונים של נגיף האיידס תוארו ביוני 1981, אבל נדרשו למעלה משנתיים על מנת לזהות את נגיף ה־HIV שגורם למחלה. בניגוד לכך, המקרים הראשונים של COVID-19, שתוארו כדלקת ריאות חריפה, דווחו בסין ב־31 בדצמבר 2019, וב־7 בינואר הנגיף כבר זוהה. מאז 13 בינואר קיימת בדיקה המסוגלת לזהות את הנגיף וזו משמשת לאיתור מאות נדבקים חדשים מדי יום ברחבי העולם. הגנום היה זמין ביום העשירי להתפרצות, וכעת ידוע כי מדובר בווירוס חדש ממשפחת הקורונה, מקבוצה 2B, שאליה משתייך גם נגיף הסארס. על פי הנחות מדענים, הנגיף מקורב לווירוס הקורונה החי בגופם של עטלפים.

בניגוד לעידן התפרצות האיידס, כיום קיים שיתוף פעולה נרחב בקהילה המדעית הבינלאומית. חודש לאחר התפרצות הנגיף כבר ניתן היה לגשת ל־164 מאמרים בנושא באתר מאמרי הרפואה PubMed, ומאמרים רבים נוספים זמינים במאגרים שטרם עברו בדיקת עמיתים. בנוסף קיימות עבודות ראשוניות על חיסונים, טיפולים, אפידמיולוגיה, גנטיקה, דיאגנוזה, ונושאים נוספים הקשורים במלחמה בנגיף. ב־2003, כשהתפרצה מגפת הסארס, נדרשה למעלה משנה כדי להגיע לפחות ממחצית מספר זה של מאמרים.

5. לפחות הילדים מוגנים, והנשים עמידות יותר לנגיף

הנגיף אמנם גורם למותם של חלק מהנדבקים, אבל הנתון קטן באופן יחסי. מתוך 111.4 אלף מקרי הדבקות בעולם, 62.4 אלף חולים החלימו ו־3,892 קיפחו את חייהם. השאר נמצאים תחת טיפול והשגחה. לעומת מבוגרים ואנשים שסובלים מבעיות כרוניות בדרכי הנשימה, נראה כי צעירים מתחת לגיל 20 חסינים יותר. לפי שעה, רק 3% מהמקרים המאובחנים התגלו בקבוצת גיל זו ושיעור התמותה בקרב החולים בני 40 ומטה עומד על 0.2% בלבד.

גם נשים יכולות להיות אופטימיות. בהתאם לתוחלת חייהן הארוכה יותר, גם שיעור התמותה שלהן מקורונה נמוך מזה של הגברים. "לנשים יש תגובות חיסוניות שונות מלגברים", הסביר פרופסור פול האנטר מאוניברסיטת איסט אנגליה, שאמר את הדברים ל־BBC. "יש ראיות לכך שנשים מייצרות נוגדנים לשפעת טוב יותר מגברים".