הסולידריות הסינית ניצחה את הקורונה, מה עם ישראל?

כבר מספר שבועות שישנה מגמת ירידה במספר הנדבקים בתוך סין. מה שבתחילת הדיווחים נחזה כמגיפה אפוקליפטית שתדביק מאות מיליונים בסין ותתפשט בקצב מפחיד אל יתר העולם, נראה היום כניצחון של אומה שהצליחה להביס את הנגיף כנגד כל הציפיות. אך האם הניצחון הזה הוא של כל העולם, או רק של סין, והאם הוא רק זמני? סין הצליחה להשתלט על הקורונה באמצעות מדיניות נטולת פשרות. כללי בידוד נוקשים שיושמו ונאכפו, תגובה מהירה ומאורגנת של מערכת הבריאות ובמיוחד של הצוות האפידמיולוגי במיפוי הנדבקים ויצירת קשר עימם, ומעל הכול, שיתוף פעולה של האזרחים.

בסין נשמעו להוראות. ובישראל? צילום: איי אף פי

ביקורת רבה נשמעה על חלק מצעדים אלה. בסין לא יאפשרו לאדם אחד לסכן את הכלל וגם אם זה כרוך בשיתוף מידע על מצבם הבריאותי של האזרחים עם המשטרה, סדר העדיפויות הוא מאוד ברור. אולם, ארגון הבריאות העולמי ציין במיוחד את הסולידריות של העם הסיני ושיתוף הפעולה עם ההנחיות. בדו"ח שפרסם הארגון, נקבע, כי סין הצליחה באופן חסר תקדים להכיל את המגיפה במהירות כזו הודות למחויבותם יוצאת הדופן של האזרחים ובעלי התפקידים לטובת הכלל, גם על חשבון טובתם הפרטית.

סין הקריבה לא רק את המורל הלאומי שלה במלחמה הקשה בקורונה, אלא גם את כלכלתה. אין ספק שלסין, במצבה היום, אינטרס חזק מאוד להחזיר את הגלגלים לתנועה ולהמשיך בתנופה; ועדיין, לא על חשבון הבטיחות. כך, למרות שהממשל מעודד חזרה לעבודה, לשגרה ולייצור, עדיין לא הוסרו באופן מלא מגבלות על תעבורה וחובות בידוד. תנועת הרכבות פחתה בלמעלה מ- 70% מהרגיל ואזרחים רבים בסין עדיין לא חזרו למקום מגוריהם מאז ראש השנה הסיני, שחל בסוף ינואר השנה. העלייה היא הדרגתית והנתונים משתנים מאוד מפרובינציה לפרובינציה, מפעלים מאוישים באופן חלקי ונראה שסין חוזרת לשגרה, אך בצעדים שקולים.

כלכלתה של סין כבר ספגה מכה קשה כתוצאה ממשבר הקורונה, אך הגלים רק מתחילים להכות בשאר העולם. אין ספק כי כל תחום הוא בעל פוטנציאל פגיעה, מעבר לענף התיירות שנראה שיקח לו עוד זמן להתאושש מהמשבר, גם תעשיית הרכב, הטכנולוגיה, הבנייה, האנרגיה וכמעט כל סקטור אחר מושפע באופן כזה או אחר מכלכלתה של סין.

סין כבר כמעט ביום שאחרי, אך ישראל עומדת ללמוד את מה שסין תכף תשכח. בעוד שהנגיף בסין במגמת התכנסות, בעולם המגמה היא של התפשטות הנגיף, ובישראל רק מתחילים לצוץ הניצנים הראשונים. בשבוע שעבר כונסה מסיבת עיתונאים והוכרזו צעדים למניעת התפשטות המגיפה, חלקם רטרואקטיביים. נכון, נראה שישראל היא בין המדינות שלוקחות את ההתפרצות הזו ברצינות ונוקטת בצעדים משמעותיים עוד בטרם התגלו מספרים גדולים של הידבקות, אך האם די בכך כדי להקדים תרופה למכה? באופן לא מאוד מפתיע, נראה שהמשמעת הסינית לא מתקיימת אצל הישראלים ושלא כל החייבים בבידוד אכן נשמעים להנחיות.

כיאה למדינת הסטארט אפים, בה לכל אחד יש חופש מחשבתי לא מוגבל, האינדיוידואליזם משחק תפקיד חשוב באופי הישראלי. לסינים, בהכללה, יש תחושת היררכיה חזקה והמשמעת הגבוהה כעם נובעת מכבוד לסמכות ומביטחון במערכת. בישראל נראה שלכל אחד יש יכולת, ואולי אפילו החובה, להטיל ספק במידת הצדקתן של הנחיות רשמיות, ובוודאי שבאשר למידת ואופן יישומן. אם תתפרץ כאן הקורונה, כפי שכרגע מראות התחזיות, נראה שלא ניתן לצפות מעם ישראל שיעשה וישמע. נקווה שבזכות נקיטת צעדים משמעותיים והתגובה המהירה יותר ממדינות אחרות במערב, ישראל תצליח למנוע התפרצות משמעותית גם ללא האפשרות לנקוט במדיניות שיושמה בסין.