בעקבות היעדר תקציב: הגירעון ירד ל-3.1% מהתוצר בפברואר

הגירעון הממשלתי הצטמצם מעט בהיעדר התקציב לשנת 2020 וירד מ-3.2% בינואר ל-3.1% בחודש פברואר. כך מפרסם היום משרד האוצר.

בחודשיים הראשונים השנה הסתכמו ההוצאות הממשלה ב-56.2 מיליארד שקל לעומת 60.2 בתקופה המקבילה ב-2019, כך שחל קיטון של 6.6% השנה. עיקר הירידה נרשמה במערכת הביטחון, שם כבכל שנה, יש נזילות גבוהה יותר עם התשלומים (כך שניתן להקדים או לדחות לאורך השנה בקלות יותר מיתר המשרדים).

בנימין נתניהו ומשה כחלון צילום: אלכס קולומויסקי

תשלומי הריבית ופרעון הקרן של החוב הממשלתי עמדו מתחילת השנה על 5.5 מיליארד שקל. התקציב ההמשכי לשנת 2020 מוגבל למסגרת של תקציב 2019 בתוספת המדד, מה שמגיע יחד לכ-400 מיליארד שקל. במשרד האוצר מסבירים את הירידה בהוצאות בחודשיים הקרובים בכך שקיימת מכסה חודשית אחידה על פני כל השנה, אולם ישנם מספר חודשים בחצי השנה הראשונה בהם תשלומי חוב הקרן והריבית על החוב יהיו גבוהים יחסית, בהתאם לפריסת החוב שנלקח לפני שנים.

סך ההכנסות ממסים מתחילת השנה עומדות על 58.2 מיליארד שקל, גידול נומינלי של 8.3% לעומת החודשיים הראשונים של 2019. אולם חשוב לזכור שבתחילת 2019 ההכנסות ממסים היו נמוכות יחסית, מה שרק העצים את החשד כי ברשות המסים מיהרו לסגור שומות בסוף 2018 כדי להתכנס ליעד הגרעון בעקבות לחץ של כחלון והביקורת הציבורית, על חשבון 2019, שבסופו של דבר הסתיימה עם גרעון גבוה של 3.7%.

מאחר ותשלום החוב והריבית הם בעדיפות ראשונה הוצאות המשרדים מרוסנות בחודשים אלו כדי להעביר את העודפים לחודשים הבאים. בעוד שהמכסה לחודשיים הראשונים עמדה על 80.4 מיליארד שקל ההוצאות בפועל עמדו על 70.7 מיליארד שקל. במסגרת התקציב ההמשכי החשב הכללי נדרש לאשר כל הוצאה חריגה.

בכלכליסט נחשף בחודש שעבר כי דווקא התמיכות בישיבות החרדים היו מבין ההוצאות היחידות שהתיר החשב הכללי עוד מעל למכסה המוגדרת בנוהל התמיכות העומדת על 70% ממה שניתן בשנה לפני כן, והעניקו למעשה 80 מיליון שקל בחודש באופן חריג, בעקבות לחצים פוליטיים.