בכירים בהייטק: "אנשים מחו"ל לא באים לישיבות, כניסה לבידוד יכולה לשתק חברה"

השפעתו של וירוס הקורונה נותנת אותותיה גם בשוק ההייטק. כדור השלג התחיל להתגלגל בפברואר, כשחברות מובילות הכריזו על ביטול השתתפותן בכנס הסלולר MWC. משם הייתה קצרה הדרך להודעה על ביטול הכנס לראשונה אי פעם, וגם אחר כך המשיכה הקרקע לרעוד: ביטול טיסות, ביטול פגישות עם משקיעים, וחיפוש אחר מודלים אלטרנטיביים לשיווק.

MWC הוא לא הכנס היחידי שבוטל. פרט אליו בוטלו F8 Developer Conference של פייסבוק, Adobe Summit של חברת אדובי והיום הודיעה גוגל על ביטול כנס Google I/O. העלות הישירה של ביטול ארבעת כנסי הענק הללו מוערכת ב־500 מיליון דולר.

מימין: בועז דינטי שותף בקומורה ועינת גז מייסדת פפאיה גלובל צילומים: אוראל כהן, עמית שעל

הנזק לחברות הישראליות שהשקיעו בהקמת ביתנים ב־MWC, רכשו כרטיסי טיסה והזמינו חדרי מלון נאמדי בעשרות מיליוני דולרים. אבל הנזק העיקרי עקיף, שכן עבור חברות רבות הכנסים מהווים נקודת זינוק לשיתופי פעולה חשובים, ויצירת קשרים עסקיים לעתיד.

רונה שגב גל, שותפה בקרן ההון סיכון TLV, אומרת: "אם מודל השיווק שלכם מבוסס על כנסים ופגישות עם לקוחות, כדאי שתפתחו מודל שיווק אלטרנטיביים".

תעשיית ההייטק משותקת

בועז דינטי, שותף בקרן ההון סיכון קומורה, מוסיף: "מרבית חברות הפורטפליו שלנו הפסיקו לנסוע לכנסים כי יש בכך סיכון: אם עובד שנסע לכנס נחשף לקורונה, יהיה צורך להכניס את כל מרכז הפיתוח והחברה - לבידוד. זו יכולה להיות מכת מוות לחברת הייטק". דינטי ממשיך: "למרות פתרונות כמו Zoom וטכנולוגיות וידאו, חייבים להפגש פנים מול פנים. נסיעות הן קריטיות לתעשייה הזו: טסים כדי לפגוש חברות, שותפים, משקיעים ולקוחות. יש חברות שפזורות על פני עשרות אתרים וקשה לנהל את העובדים ללא פגישות".

עו"ד ליאור אבירם. ראש פרקטיקת ההייטק וחבר וועדת הניהול של פירמת שבלת ושות' צילום: אורן דאי

בשיחה עם "כלכליסט" מציין עו"ד ליאור אבירם, ראש פרקטיקת ההייטק וחבר וועדת הניהול של פירמת שבלת ושות', סיבה נוספת לבעייתיות של הפסקת הטיסות: "למי שמגייס כסף יהיה הרבה יותר קשה. חוסר היכולת לטוס ומצב הרוח הכללי מאוד משפיע על הרצון להשקיע. קרוב לוודאי שסטארט־אפים שירצו לגייס מקרנות יושפעו פחות, אבל גיוס מאנג'לים יתעכב - הם לא ייכנסו להשקעה בלי לראות את האנשים פנים מול פנים; גם משקיעים מתוחכמים עוצרים כעת כל השקעה".

עינת גז, מייסדת ומנכ"לית הסטארט־אפ פפאיה גלובל, אומרת ל"כלכליסט": "יש חשש שיהיו פיטורי עובדים המוניים כתוצאה מהשבתת פעילות של חברות במדינות שונות. אנחנו מתחילים לראות חברות שבוחנות סגירה של פעילויות בשווקים מסויימים, לדוגמה סין ואיטליה.

"אם נגיע למצב של סגירת גבולות, הרבה חברות ייכנסו להקפאה של מספר חודשים. תיווצר מציאות חדשה שבה מי שלא יתאים את עצמו, יקרוס. הרבה חברות אומרות לנו שזו שנה אבודה מבחינתן וזו שנת השדרות בלבד ולא שנה של מכירות וצמיחה".

רונה שגב גל. שותפה בקרן ההון סיכון TLV צילום: איל מרילוס

שגב גל מעריכה שעל חברות ההייטק להיערך ל'חורף קשה': "בשנה הקרובה יהיה קשה לעמוד בתחזיות המכירות וקשה לגייס כסף. גם אם משבר הקורונה יחלוף תוך שישה חודשים, ייקח זמן לשווקים להתאושש. אם החברה שלכם שורפת מזומנים בקצב מסחרר, זה הרגע לחשוב על צמצומים".

פתאום העולם נוכח עד כמה הוא גלובלי ולכן כל מי שחשב שאין לו קשר לסין גילה שלספק שלו יש ספק בסין וגילינו פגיעה הרבה יותר גדולה ממה שחשבו", אומר עו"ד אבירם. "ייתכן מאוד שהפגיעה היום בשווקים היא הפגיעה שהשוק חיכה לה מזה זמן רב. השווקים נמצאים בעליה כבר 12 שנה כשכל הזמן הייתה תחושה שהשוק מחכה לעצירה. ייתכן שהקורונה עצרה אותו", אמר, "חברה שהתכוונה להיות בגיוס מכל מיני גורמים הקשורים לשוק ההון צריכה כעת לחשוב פעמיים על קצב ההוצאות שלה כי הגיוס יתארך. הרבה גיוסים וסגירות נדחים כעת לפרק זמן לא ברור".

אהרון מנקובסקי שותף ומנהל בפיטנגו צילום: אוראל כהן

בתסריט האימה, הקורונה מתפשטת למדינות המערב ובהמשך לכל מדינות העולם, ותאלץ כלכלות שלמות לעבוד מהבית מבלי שהן ערוכות לכך.

לדברי אהרון מנקובסקי, שותף מנהל בקרן הון הסיכון פיטנגו, מוקדם לדבר על תרחישי קריסה: "בזכות השיפור הטכנולוגי הפגיעה הרבה יותר קלה, עם זאת יש משמעות לפגישות פנים מול פנים. אם מחר ייפסקו כל הטיסות בין אירופה לארצות הברית יהיו השלכות שלא ניתן לאמוד אותן".

לדעתה של שגב גל המשבר דווקא יכול להוות הזדמנות לתעשייה בישראל: "משבר כלכלי מוביל לעלייה בפשע, והפשיעה המתוחכמת בעולם היום היא פשיעה וירטואלית. חברות יצטרכו לפתח את מוצרי ההגנה על מערכות הליבה שלהן וזו בשורה טובה לשוק הישראלי ששופע בחברות אבטחת מידע".

אחת המרוויחות הגדולות היא חברת שידורי הוידאו Zoom, שהאפליקציה שלה, המאפשרת שיחות וידאו בתוך הארגון, נחשבת פופולרית בקרב חברות הייטק. החברה נסחרת כיום בנאסדק לפי שווי של 32 מיליארד דולר - בפברואר לבדו היא עלתה ב־37%, עלייה שרובה נזקף לזכות שימוש מוגבר בתוכנה כתחליף לפגישות עבודה.