65% מהמידע על תכנון ובנייה אינו נגיש ברשת

התכנון בישראל לא שקוף לציבור באינטרנט: רק כשליש (35%) מהמידע התכנוני - מהיתרי בנייה ועד הקמת שכונות ענק - זמין לתושבים באתרים המיועדים לכך ובמנועי החיפוש הרגילים. המשמעות היא שכשני שליש מהמידע (65%) אינו זמין כלל לציבור בישראל. 

ממצאים אלו עולים ממחקר שערך מתכנן הערים ג'סי פוקס, דוקטורנט בבית הספר פורטר ללימודי סביבה באוניברסיטת תל־אביב, שבחן את השקיפות והזמינות של מידע תכנוני בערים גדולות בישראל. המחקר נערך בהנחיית פרופ' יובל פורטוגלי ופרופ' יצחק אומר ועיקריו יוצגו במסגרת "תכנון עניין של איזון", הכנס השנתי של איגוד המתכננים שיתקיים היום ומחר בשדרות.

המחקר בוצע בחיפוש אחר מידע תכנוני באתרים ובמנועי חיפוש ב־25 הערים הגדולות בישראל שבהן חיה יותר ממחצית מאוכלוסיית ישראל.

הבדיקה נעשתה על ידי חיפוש כפי שהיה מבצע כל תושב בישראל; באמצעות האתר העירוני או בחיפוש בגוגל, למשל לצירופי מלים כמו תוכניות מתאר עיר (תמ”א), תוכניות לשכונות חדשות, תוכניות בניין עיר (תב״ע), בקשות להיתרי בניה, תוכניות בהתחדשות עירונית ותוכניות לשבילי אופניים ופארקים. התוצאות מראות כי המידע התכנוני הנוגע לכל אזרח נעדר שקיפות ונגישות. החיפוש בוצע בשני מועדים: בתחילת 2019 ובינואר 2020, כדי לעקוב אחר שינויים ברמת השקיפות ונגישות המידע בתוך כשנה. כן בוצע דירוג לערים במחקר, על פי רמת זמינות המידע בתחומי המדיניות השונים (תוכנית מתאר או פינוי־בינוי למשל). בין שני מועדי המדידות הממוצע הכללי של כלל הערים עלה מעט מ־32.4% ל־35.4%.

חיפוש בשלושה שלבים

בשנים האחרונות ערים רבות חרטו על דגלן את נושא השקיפות אבל מסתבר שזה חסר. לזמינות של מידע תכנוני לציבור יש השפעה עצומה על יכולת האזרח להשפיע על תהליכי תכנון וקביעת מדיניות. חוק התכנון והבנייה בישראל מחייב את הוועדות המקומיות להפעיל אתר אינטרנט, לפרסם תוכניות שעולות לוועדה, לפרסם הודעות תכנון ובנייה וכן דו״ח שנתי על פעילותן. במינהל התכנון יש אגף המבצע בקרה לוועדות המקומיות ומפרסם דו״ח בנושא.

לאורך השנים מינהל התכנון ורשויות מקומיות יצרו כלים להגברת השקיפות, אך אלו דורשים הבנה ומיומנות. מערכת “תכנון זמין” של המינהל מאפשרת חיפוש תוכניות לפי מספרן או מלות חיפוש, אך אלה לא בהכרח מובנות למי שאינו בקיא בתחום. באתרי רשויות אחדות כמו תל אביב או רמת גן יש מפות GIS, הכוללות שכבות שונות של מידע על התכנון. אך המחקר מציג כי אלה לא באמת מצליחות לייצר נגישות של מידע לציבור באופן שיבין את המתרחש בסביבתו באמצעות חיפוש ברשת.

לתהליך החיפוש במחקר היו כמה שלבים: תחילה חיפוש אחר תוכנית באתר העירייה, במידה שלא נמצאה בוצע חיפוש כללי עם שם התוכנית בגוגל ואם גם שם לא נמצא מידע נערך חיפוש באתר העירוני. ״אם בכל השלבים המידע לא נמצא, המשמעות היא שאין שקיפות וגם התושב הסביר לא ימצא זאת״, אמר פוקס.

לפי המחקר רק מעט יותר ממחצית (53%) מהמידע על תוכניות בניין עיר (תב״ע) נגישות ברשת. אלו תוכניות שמאפשרות להוציא היתרי בנייה. בנוסף, רק מחצית (50.4%) מתוכניות המתאר הכוללניות לערים נמצאו בחיפושים שבוצעו במחקר. אלה תוכניות שמציגות את החזון התכנוני לערים וכולל את צפי גידול האוכלוסייה בעוד כמה עשורים והתכנון התואם לו. ועדות עצמאיות ברשויות מקומיות יכולות לאשר תוכניות מפורטות (תב״ע) התואמות את תוכנית המתאר — וכך לזרז תהליכים בלי צורך לאשרן בועדות המחוזיות. סביב תוכניות אלה התעוררה ביקורת על שאינן מתחשבות מספיק בהקמת תשתיות כמו תחבורה ומוסדות ציבור.

מגדלים שנבנו בתוספת לתב"ע בבת ים צילום: אוראל כהן

אשר למידע על התחדשות עירונית, — שהוא בעל השפעה רבה על סביבת המגורים בערים, על זכויות בנכס או כדאיות הרכישה שלו — גם הוא זמין חלקית: כך, רק 37% מהתוכניות לפינוי־בינוי נמצאו במסגרת החיפוש, ובתמ״א 38 המצב מעט טוב יותר, כש־46% מהתוכניות נמצאו ברשת.

לא רק מידע על תוכניות בנייה קשה למצוא. גם אינפורמציה על פארקים ושבילי אופניים לא נגישה כמעט. רק 15% מהתוכניות לשבילי אופניים בערים הופיעו בבדיקה בינואר 2020 ו־16.3% לפארקים. גם במקומות שבהם עודכנו תוכניות שבילי אופניים, כמו תל אביב, הן היו מ־2013 ולא רלוונטיות להיום.

התוכניות יורדות מהאתר

לדברי פוקס רמת גן ותל אביב מציגות מידע מפורט יחסית על התכנון ועתיד הסביבה דרך מפות GIS הקיימות כמעט בכל האתרים העירוניים. כך למשל במפות GIS של תל אביב ורמת גן ישנן שכבות נוספות של תוכניות: מפתיחת תיק ועד טופס אכלוס. "זה מאפשר לציבור לעקוב אחר תהליכי הבנייה. למשל אם עוברים דירה ולא רוצים שתהיה בנייה ליד". אך רוב הערים מאפשרות רק חיפוש ספציפי לתוכנית ללא שכבות כאלה.

חיפה היא הרשות המקומית היחידה מתוך 25 אשר מחזיקה מנגנון מקוון קבוע לשיתוף תושבים במהלכי תכנון ומדיניות עירונית, כמו מדיניות הבנייה לגובה ותמ״א 38. אך לדברי פוקס תוכניות אלה יורדות מהאתר ברגע שתם תהליך ההתייעצות עם הציבור.

שקיפות ונגישות המידע התכנוני נוגעת לכל אחד מאתנו והיא בעלת חשיבות רבה, אך על סמך המחקר נראה שהן לא באמת קיימות בצורה שיכולה לשרת את הציבור בקלות וביעילות. כך, אדם המעוניין לרכוש דירה עשוי להתקשות להבין מה מתוכנן בסביבת ביתו וכיצד הדבר ישפיע על ערך הנכס שהוא מעוניין

לרכוש. התושבים גם אינם מודעים להליכי תכנון גדולים שמקודמים בסביבתם, בין אם אלה שכונות גדולות או פארקים שמתכננים להקים או להרוס.

המודעות לשקיפות בתכנון התעוררה בציבור בעקבות תהליכים לקידום בנייה מהירה — שנעדרו מידע חיוני לציבור, כמו בפעילות הוועדה הארצית לתכנון מואץ של מתחמים מועדפים (הוותמ״ל) והסכמי הגג שבהם המדינה מאפשרת תקציב שנועד לפתח תשתיות בתמורה לקידום הקמת דירות מצד הרשות המקומית והובילו לקידום תוכניות ענק לדיור ושכונות ענק. אלה גררו ביקורת רבה על מחסור בתשתיות בהן, ובמיוחד תחבורה. כך ב־2017 התעוררה מחאה חברתית גדולה שהחלה בפתח תקווה נגד הקמת 12 אלף יח״ד על קרקע מחנה סירקין מחשש לבעיית תחבורה.

ממינהל התכנון נמסר בתגובה: "מינהל התכנון פועל לשקיפות ולהנגשת המידע התכנוני ובכלל זה עושה בקרה על המידע באתרים של הרשויות המקומיות. מן הראוי שמחקר כל כך מקיף היה מובא לידיעת מינהל התכנון לפני שהוא מגיע לתקשורת".