מחיר עיכוב פינוי שדה דב: 356 מיליון שקל לבעלים

מנהלי החלק המכונה “הגוש הגדול” בשדה דב בצפון תל אביב דורשים מהמדינה פיצוי של 356 מיליון שקל, כך עולה מהסדר שהם חתמו עם המדינה ואשר הגיע ל”כלכליסט”.

את הפיצוי הם דורשים בעקבות חוק שדה דב, שנחקק במרץ 2017, וקבע פיצויי הפקעה לבעלי הזכויות על עיכוב שנמשך שנתיים וחצי בפינוי שדה התעופה. ההערכה היא כי אם המדינה תציע פחות מ־356 מיליון שקל, מנהלי הגוש הגדול יגישו ערר.

שדה דב לאחר הפינוי. 1,624 בעלי זכויות בגוש הגדול צילום: אוראל כהן

על פי ההסדר שנחתם בין המדינה למנהלי הגוש הגדול, והוגש לאישור בית משפט השלום בהרצליה, המדינה תשלם פיצויי הפקעה בשל דחיית הפינוי, אבל על גובה הפיצויים טרם הוחלט סופית, והמדינה תצטרך למסור למנהלי הגוש הגדול את עמדתה בנוגע לגובה הפיצויים. בחוק שדה דב נקבע כי אם תהיה מחלוקת על גובה הפיצוי, היא תעבור להכרעה של ועדת ערר בוועדה המחוזית תל אביב. הערכת השווי נעשתה על ידי השמאים שאול אייזנברג ויוסי ברק.

הגוש הגדול, שרשומים בו 1,624 בעלי זכויות, משתרע על כ־1,000 דונם בצפון תל אביב. בחלק המערבי שלה, על כ־500 דונם, פעל שדה התעופה דב הוז. התוכנית שמקדמת המדינה בשדה דב תאפשר לבנות 16 אלף דירות, כשליש מהן שייכות לגוש הגדול.

ב־2012 התקבלה החלטת ממשלה לפנות את השדה ביוני 2016, אך בעקבות עתירה של ארקיע נדחה הפינוי לאפריל 2017. לקראת מועד הפינוי, בלחץ ארקיע ועיריית אילת, חוקקה הכנסת במהלך בזק את חוק שדה דב, שאפשר לשדה התעופה האזרחי להמשיך לפעול כל עוד המשיכו הטיסות מהבסיס הצבאי הסמוך שפעל מאותו מסלול המראה ונחיתה. בסופו של דבר שדה דב נסגר ביולי 2019.

עו”ד מירי דונין, מייצגת cעלי הזכויות במתחם. הגישה התנגדות להסדר צילום: סמדר כפרי

לפני כשנה הגישו מנהלי הגוש הגדול למדינה דרישה לדמי שימוש בקרקע בהיקף של מיליארד שקל, עבור שימוש משנת 2000 (ולא רק משנת 2017). בהסדר לא צוין כי התביעה הזו מבוטלת, כך שמנהלי הגוש הגדול יוכלו לדרוש גם את הסכום הזה בהמשך. אולם הסיכוי כי יצליחו בתביעה כזו אינם גובהים משום שב־2007 המדינה והגוש הגדול ויתרו על התביעות ההדדיות. לעומת זאת הזכות לתבוע פיצויי הפקעה רשומה באופן מפורש בחוק שדה דב שנחקק ב־2017.

בגלל ריבוי הבעלים בקרקע והתחייבות של מנהלי הגוש הגדול להעביר 50% מהזכויות שלהם למדינה, עד עתה הזכויות בשטח רשומות על שם המדינה בנאמנות. 1,624 בעלי הזכויות לא רשומים ברשם המקרקעין (טאבו), אלא במערכת פנימית שמנהלים מנהלי הגוש הגדול. על פי ההסדר החדש עם המנהלים, זכויות המדינה יירשמו עתה בטאבו באופן מסודר. הזכויות של הפרטיים ימשיכו להישמר בנאמנות ואותן ימשיכו לנהל מנהלי הגוש הגדול.

עו"ד מירי דונין, המייצגת בעלי זכויות בשדה דב, הגישה לבית המשפט התנגדות להסדר בטענה כי הוא "כולל ויתור מקיר לקיר של המנהלים, בשם בעלי הזכויות, בעוד מנגד, בתמורה לוויתור רחב היקף זה, המנהלים אינם מקבלים מהמדינה דבר".

דונין מוחה על כך שהמנהלים ממהרים להעביר למדינה זכויות בעת שעדיין קיימות סוגיות במחלוקת, שהעיקרית שבהן היא כ־300 דירות בתוכנית תא 3700 שחלה על שטח מצפון לשדה דב.

עוד דורשת דונין כי מנגנון הנאמנות יבוטל והזכויות של כל 1,624 הפרטיים יירשמו בטאבו, בדיוק כמו זכויות המדינה. לטענתה, ניהול הזכויות כיום מסורבל ויקר מדי. כמו כן היא מוחה על מה שלטענתה מתפרש כוויתור על דמי השימוש משנת 2000 והסתפקות ב־356 מיליון שקל: "לא ברורה עמדת המנהלים ביחס לדרישתם לדמי שימוש ביחס לתקופה הראשונה (משנת 2000 עד 2017, א"ג). האם במסגרת ההסדר הם מוותרים על דרישתם לתשלום של כ־650 מיליון שקל? למותר לציין כי ככל שישנו ויתור כאמור, עליו להיעשות במפורש".