בנק לאומי חוטף מידי הפועלים את עסקת הרכישה באקרשטיין

המו"מ בין אקרשטיין להפועלים החל עוד בתקופה שבה ניהל עומר קרייזל את פועלים שוקי הון ואריק פינטו את הבנק. דב קוטלר שנכנס באוקטובר 2019 לתפקיד מנכ"ל הפועלים נפגש עם גיורא אקרשטיין, נשיא חברת אקרשטיין, כבר באותו חודש, ואילו קובי שלום, שנכנס לפני חודשיים לתפקיד מנכ"ל פועלים שוקי הון, ניסה גם הוא להגיע להסכמות אבל בסופו של דבר, כאמור, המגעים לא צלחו על רקע פערי מחיר ונראה היה שהפועלים נוטה לוותר על העסקה. ואז נכנסה לתמונה לאומי פרטנרס המנוהלת בידי אבי אורטל והיו"ר רונן אגסי.

מימין: רונן אגסי, ראש חטיבת שוקי הון בלאומי ויו"ר לאומי פרטנרס וגיורא אקרשטיין נשיא קבוצת אקרשטיין צילום: ורדי כהנא

הסאגה סביב העסקה המתפתלת נחשפה ב"כלכליסט" באוקטובר 2018, אז נכתב כי לאומי פרטנרס שנוהלה אז בידי ירון בלוך, ניהלה מו"מ מתקדם לרכישת 20% מאקרשטיין לפי שווי מוערך של מיליארד שקל, כאשר העסקה כללה אז גם את הנדל"ן שבבעלות אקרשטיין. גם שם המגעים בין הצדדים התקררו, ואקרשטיין נכנסה למו"מ מול הפועלים.

הנדל"ן יישאר של אקרשטיין

גם במו"מ מול הפועלים דרש אקרשטיין שווי של מיליארד שקל עבור החברה התעשייתית והנדל"ן יחד. המו"מ ארך כמה חודשים כאמור, וכשהתקרר מעט, לאומי שב ונכנס לתמונה, אלא שבמתווה הנוכחי מדובר על חברת התעשייה לבדה, כשהנדל"ן יישאר ככל הנראה בידי משפחת אקרשטיין. הדבר מפחית את שווי החברה בעסקה ל־700 מיליון שקל, כשלאומי אמור להשקיע במסגרתה כ־150 מיליון שקל, חלקם לתוך החברה וחלקם לבעלים. לכל אורך התקופה של הניסיונות להכניס משקיע לחברה, נופף גיורא אקרשטיין באפשרות של הליך הנפקה בבורסה, ואף ניהל מגעים לקראת הנפקה, כדי להבהיר כי בידיו אפשרויות נוספות. עם זאת, הוא העדיף לשמור על צביונה הפרטי של החברה.

קבוצת אקרשטיין, שהוקמה ב־1925, מוכרת בעיקר בשל המרצפות המשתלבות שהיא מייצרת ומרצפות רחובות כמעט בכל עיר בארץ. פעילות אקרשטיין תעשיות מתמקדת בייצור מוצרי מלט ובטון. לחברה שישה מפעלים, ארבעה בישראל — בירוחם, אשדוד, ראש פינה וקריית ספר – ושני מפעלים בארה"ב, בקליפורניה ובאריזונה, שמייצרים מוצרי פרימיום לפיתוח סביבתי באמצעות החברה־הבת אקרסטון. הפעילות בארה"ב, שהחלה ב־1989, אחראית לכמחצית מהכנסות החברה שעומדות על כמיליארד שקל בשנה. הרווח הנקי של אקרשטיין עומד על 90-80 מיליון שקל בשנה, והחברה מחלקת לפחות מחצית ממנו כדיבידנד שנתי.

אקרשטיין תעשיות מעסיקה 900 עובדים. 150 מהם במפעל בירוחם שהוקם ב־1978 ומייצר אלמנטים טרומיים כבדים, מוצרי פיתוח סביבתי (אבנים משתלבות בעיקר) ושוחות בטון. במפעל באשדוד, שהוקם ב־1987 וגם הוא מעסיק 150 עובדים, מיוצרים רעפים, אלמנטים טרומיים כבדים, מוצרי פיתוח סביבתי ואדני רכבת, ואילו במפעל בראש פינה שהוקם ב־1994 ובו מועסקים 200 עובדים, מייצרים קירות תומכים אקוסטיים בנוסף למוצרים שמיוצרים גם במפעלים האחרים. המפעל בקריית ספר הוא חדש יחסית ובו מייצרים אלמנטים ומערכות מבטון טרומי. לפני שנתיים נכנסה החברה לפעילות בתחום הקבורה בקומות, תוך שהיא מספקת סוגים שונים של כוכי קבורה. אקרשטיין, שהיתה ציבורית בעבר, נמחקה מהמסחר בתל אביב ב־2003 בהצעת רכש, שגילמה לה שווי של 150 מיליון שקל.

גיורא אקרשטיין שימש כמנכ"ל ויו"ר החברה מ־1974, כשאביו צבי אקרשטיין, מייסד החברה, נפטר, ועד 2012, אז מונה בנו צבי אקרשטיין למנכ"ל בעוד האב המשיך לשמש יו"ר. ב־2017 התרחש שינוי נוסף, ודודי זבידה, שאינו בן המשפחה, התמנה למנכ"ל, ובמקביל מונה גיורא לנשיא החברה ואילו צביקה ליו"ר.

ההשקעות של אבי אורטל

ההשקעה באקרשטיין, אם תיחתם, תהיה השישית שבה משקיע לאומי פרטנרס מאז נכנס אבי אורטל לתפקיד המנכ"ל בינואר 2019, ותצטרף להשקעות בתעבורה, מיניליין סופרגז, ריטיילורס של פוקס וסלברייט. רכישות אלה, בהיקף של כחצי מיליארד שקל, מצטרפות להשקעות של 200 מיליון שקל בגיוסי הון של קרנות שונות, והלוואות מזנין של 400 מיליון שקל שהעמיד הבנק לפרויקטים של נדל"ן, בעיקר בחו"ל. כך שכלל ההשקעות שבוצעו תחת ניהולו של אורטל עומדות על מיליארד שקל.

מלאומי פרטנרס נמסר כי החברה אינה מתייחסת לעסקאות שהיא בוחנת וגם לא לכאלו שלא.