ראש הממשלה הבא יעצב את פני אכיפת החוק

עתידם של שומרי הסף המרכזיים במדינת ישראל לוט בערפל הפוליטי. שומר סף מרכזי, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, נמצא על הכוונת של רה"מ בנימין נתניהו שדורש לחשוף את תמלילי קלטות "אשכנזי מנדלבליט" בטענה "שפרסום התמלילים הוא הדרך היחידה לוודא שהיועץ לא פעל ממניעים זרים".

אלא שנתניהו פועל בעצם לשלילת הלגיטמיציה מהיועץ מנדלבליט. כהונתו של מנדלבליט תסתיים ב־1 בפברואר 2022, כאשר הטלת צל על התנהלותו עלולה לפגוע בו עד לסיום הכהונה.

פגיעה שכזו תשפיע לא רק על מנדלבליט אלא גם תקרין על כל שומרי הסף בראותם מה עושים למי שהעז להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה.

במקביל, בידי הממשלה הבאה תהיה היכולת לקבוע את זהותם של שלושה שומרי סף מרכזיים נוספים – מפכ"ל המשטרה, פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לכנסת - ולעצב כרצונה לאן תפנה מערכת אכיפת החוק.

"כלכליסט" עורך מיפוי של שומרי הסף העיקריים, והסכנות המרכזיות לפגיעה במעמדם.

1. פרקליט מדינה - הקרב על המינוי

שר המשפטים אמיר אוחנה כפה על מנדלבליט את מינויו של דן אלדד כממלא מקום פרקליט המדינה. בעקבות פרישתו של שי ניצן מתפקיד פרקליט המדינה בדצמבר 2019, התנגד מנדלבליט למינוי פוליטי למשרה הרגישה ביותר על ידי אוחנה שהוא שר בממשלת מעבר.

מנדלבליט ציין כי "שר המשפטים החליט מטעמיו למנות דווקא מועמד שהסברתי לו בפירוט כי אינו מתאים לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה". היועמ"ש מתח ביקורת גם על אלדד ש"שגה בכך שהסכים בנסיבות הקיימות לקבל על עצמו את התפקיד. צר לי כי בחר לפעול כפי שפעל".

דן אלדד, מ"מ פרקליט המדינה. מאחורי המינוי: מינויו של אלדד למ"מ על ידי שר המשפטים אמיר אוחנה לווה באקורדים צורמים. בקרוב יתחדש המאבק למינוי קבוע צילום: משרד המשפטים

בינתיים אלדד מספק את הסחורה לאחר שהורה לפני שבועיים על פתיחתה של חקירה פלילית נגד חברת המימד החמישי. אלדד קבע שהחקירה תוטל על המשטרה, אך ככל שיעלה צורך בכך, המחלקה לחקירת שוטרים בפרקליטות המדינה (מח"ש) תעורב בחקירה. החלטתו של אלדד באה לאחר שקודם לכן דרשה הליכוד לפתוח בחקירה עוד לפני הבחירות. לאחר פרסום החלטת אלדד מסר היועמ"ש מנדלבליט כי "גנץ לא חשוד בפרשה", אך הדבר לא מנע מנתניהו ומהליכוד לנסות ולקשור את הפרשה ליו"ר כחול לבן. המאבק על מינויו של פרקליט מדינה קבוע יימשך ביתר שאת לאחר הבחירות.

2. מפכ"ל משטרה - פגיעה מתמשכת בארגון

משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר מתנהלים זה יותר משנה עם ממלאי מקום בראשם, מה שגורם לפגיעה מתמשכת בהתנהלות גוף אכיפת החוק הראשי. זאת לאחר שהניסיון של השר לביטחון פנים גלעד ארדן לקדם מינויים קבועים לשני התפקידים נכשל, בשל "קשיים משפטיים" לדבריו.

בתקופת ממשלת המעבר הנוכחית התיר מנדלבליט לארדן לקדם מינוי קבע לשני הארגונים. ארדן החל בהליך של בדיקת המועמדים, ראיונות וביצוע בדיקות פוליגרף. בדצמבר הגיש ארדן לוועדת גולדברג לבחינת מינויים בשירות הציבורי את שלושת מועמדיו לתפקיד מפכ"ל המשטרה - מ"מ המפכ"ל הנוכחי מוטי כהן, מפקד מחוז ירושלים דורון ידיד וסגן המפכ"ל אלון אסור. בנוסף העביר את שמות שני המועמדים לנציב השב"ס – ממלא המקום הנוכחי אשר וקנין וראש מטה השירות אילן מלכא.

מוטי כהן, ממלא מקום מפכ"ל המשטרה. מאחורי המינוי: המשטרה פועלת כבר יותר משנה עם מ"מ מפכ"ל, אחרי שהשר ארדן נכשל באישור מינוי קבוע. מערכת אכיפת החוק נפגעת צילום: משטרת ישראל

אולם ועדת גולדברג, לאחר חילוקי דעות בתוכה, החליטה בתחילת ינואר שלא לדון במועמדות של כולם וקבעה: "על השר להגיש שם של מועמד אחד בלבד לכל תפקיד". בעקבות זאת הודיע ארדן כי הוא מקפיא את הליך המינוי עד לאחר הבחירות. ארדן, שחשש שעתירות לבג"ץ ממילא יעכבו את המינוי, אמר אז כי "הוועדה בהרכבה הנוכחי סירבה לבחון את שלושת המועמדים ובכך פגעה בהליך המינוי וביכולת להשלימו בוודאות". במקביל, ארדן הבהיר לשני ממלאי המקום כי בהתאם לחוק, נתון להם מלוא הסמכויות הנדרשות והגיבוי להמשיך ולבצע כל תיקון וכל שינוי נדרש במשטרה ובשב"ס, כולל ביצוע סבבי מינויים פנימיים.

ואמנם, בתוך זמן קצר התבצע סבב מינויים נרחב בדרג הפיקודי הבכיר במשטרה. כעת, לאחר שייוודעו תוצאות הבחירות, ישקול ארדן את המשך הליך המינויים.

3. יועמ"ש הכנסת - בדרך לכאוס במשכן

יועמ"ש הכנסת איל ינון יסיים את כהונתו ב־1 באפריל 2020, ולפי שעה אין הסכמה על הארכת כהונתו בשלושה חודשים, בעיקר בשל התנגדותו של יו"ר סיעת הליכוד ח"כ מיקי זוהר. יו"ר הכנסת ח"כ יולי אדלשטיין (הליכוד) הציע לפני שבועיים ליו"ר ועדת הכנסת ח"כ אבי ניסנקורן (כחול לבן) לכנס את הוועדה לצורך הארכת כהונתו של ינון עד לכינון קואליציה חדשה וכדי שלא ליצור ואקום דווקא בעת תחילת כהונתה של כנסת חדשה. ניסנקורן פנה לזוהר עם ההצעה אבל נתקל בהתנגדותו החריפה.

"אנחנו לא לוקחים חלק בטקס הענקת הצ׳ופרים של כחול לבן ליועמ"ש הכנסת אחרי התנהלותם השערורייתית יחד עם ינון בנוגע לבקשת החסינות של רה"מ", אמר זוהר. זוהר, שחוקק לפני כשנה וחצי חוק להגדלת הגמלה החודשית של ינון ב־9,000 שקל ל־47 אלף שקל בחודש, לא סולח לו על שאפשר לפני חודשיים את הקמתה של ועדת כנסת שתדון בחסינות נתניהו. ינון, אגב, הודיע אז שהוא מוותר על הפנסיה המוגדלת.

איל ינון, יועמ"ש הכנסת. מאחורי המינוי: בליכוד מסרבים להאריך ב־3 חודשים את כהונתו של ינון בשל פרשת חסינות נתניהו. התוצאה: כאוס בייעוץ המשפטי בכנסת צילום: אוהד צויגנברג

הסיכויים להארכת כהונת ינון בשבועות הקרובים די קלושים. בשל כך עשויה הכנסת להיוותר ב־1 באפריל בלא יועץ משפטי קבוע. בהיעדר משנה ליועץ המשפטי לכנסת, ימנה יו"ר הכנסת אדלשטיין כממלא מקום את אחד מ־8 היועצים המשפטיים הבכירים במשכן, אבל הוא לא ייהנה מהסמכות והאוטוריטה שבאות עם התפקיד. אולי זו בדיוק המטרה של מי שמבקשים ליצור כאוס במשכן.

4. היועמ"ש - הקרב על הקלטות

נתניהו הכחיש בימים האחרונים את הידיעות שבכוונתו לפעול להדחתו של מנדלבליט, שהגיש נגדו כתב אישום בשלוש פרשות בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים. נתניהו לא מפסיק לתבוע את פרסום התמלילים בקלטות "אשכנזי מנדלבליט" במטרה לפגוע במנדלבליט, אף שבית המשפט דחה שלוש פעמים עתירות בעד הסרת הצו שמנע את פרסום התמלילים. מדובר בעתירות שנדחו על ידי בית המשפט השלום בראשון לציון, בית המשפט המחוזי בתל אביב, ובית המשפט העליון.

אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה. מאחורי המינוי: מנדלבליט נמצא על הכוונת של נתניהו בשל הגשת כתבי האישום נגדו. פגיעה בו תוביל לפגיעה רוחבית בכל שומרי הסף צילום: יאיר שגיא

כך, שופט בית המשפט העליון נועם סולברג קבע ב־2 בינואר 2020, בין היתר, כי "פרסומם יפגע בפרטיות המשוחחים, כמו גם באינטרס הציבורי לאפשר שיח פתוח בלשכות בכירים בכלל, ובלשכות ביטחוניות בפרט. לצורכי הניהול השוטף של הצבא, נדרש הרמטכ"ל לקיים שיחות והתייעצויות פרטיות. הידיעה על כך שיש 'אוזניים לכותל' המקשיבות לכלל השיחות הנכנסות והיוצאות על קווי הטלפון כמו גם הקלטה רציפה של המתרחש בתוך כותלי הלשכה, לצד חשש שהחומרים יודלפו לצדדים שלישיים ויפורסמו לרשות הרבים - עלולה ליצור אפקט מצנן משמעותי. הרמטכ"ל יחויב לשקול כל תג ותג, לחשוב על השפעות הרוחב של אמירותיו, גם כאשר מדובר בשיחות שגרתיות בענייני דיומא, עם יועציו הקרובים ביותר".

השופט דוד מינץ קבע כי "קשה להלום מצב שבו אחד מבעלי התפקידים החשובים ביותר במדינה והדמות החשובה ביותר בצבא, אינו יכול לדבר בחופשיות בד' אמותיו הכמוסים ביותר - בתוך לשכתו. הדבר יעמיד בסכנה את עצם תפקודו של הצבא ויעמיד את הציבור כולו בסכנה". השופט אלכס שטיין קבע כי "שיחות הרמטכ"ל הן בגדר סודי - הסודות של מערכת הביטחון. סודיות זו נועדה לאפשר לרמטכ"ל לבטא את עצמו בחופשיות כשדעתו נתונה כל־כולה לענייני צבא וביטחון".

הדילים כבר על האש

דרוש נשיא שאין לו חשבון עם נתניהו

בעוד שנה בדיוק, במרץ 2021, תבחר מליאת הכנסת את נשיא המדינה הבא שייכנס לתפקידו ביולי 2021, עם סיום כהונתו של הנשיא ראובן ריבלין. בחירת הנשיא נעשית בהצבעה חשאית של 120 חברי הכנסת - מה שאינו עומד בסתירה לרקיחת דילים עם חברי כנסת ובין המפלגות השונות.

נשיא המדינה ראובן ריבלין צילום: יריב כץ

כך למשל, בליכוד הציעו בימים האחרונים לתמוך במועמדותו של השר לשעבר דוד לוי לנשיאות בתמורה לכך שבתו, ח"כ אורלי לוי אבקסיס המתמודדת ברשימת העבודה־גשר־מרצ, תצטרף לקואליציה בראשות בנימין נתניהו. ההצעה הועלתה לאחר שבסקרים האחרונים שנעשו נתניהו לא הצליח לגייס 61 מנדטים מגוש הימין. לוי אבקסיס הכחישה בשבוע שעבר כי היא תצטרף לגוש הימין. ואילו חברהּ להנהגת הרשימה ח"כ עמיר פרץ הכחיש טענות שלפיהן יחבור לממשלה בראשות נתניהו בתמורה לכך שהליכוד יתמוך במועמדותו לנשיאות. מי שעוד מוזכר כמועמד אפשרי לנשיאות הוא יו"ר הכנסת ח"כ יולי אדלשטיין מהליכוד.

מבחינתו נתניהו יש משמעות רבה לשאלה מי יהיה הנשיא הבא, שכן הוא יוכל בבוא העת לדון ולהעניק חנינה לראש הממשלה אם משפטו יתנהל, יסתיים והוא יורשע בדין. מבחינה זאת נתניהו עשוי לפעול לבחירת מועמד אוהד יותר לעניינו מריבלין, שבשל משקעי העבר יחסיו עימו הם לפי כללי הפרוטוקול בלבד.

(צבי זרחיה)