תיק הצוללות: כתב אישום בכפוף לשימוע בעבירות שוחד נגד המשנה לראש המל"ל לשעבר
אבריאל בר יוסף יואשם יחד עם מקורבו, קצין חיל הים לשעבר שי ברוש, בפרשת הצוללות, המוכרת גם כתיק 3000
- ביהמ"ש: מיקי גנור, החשוד בפרשת הצוללות, לא יוכל לצאת מהארץ
- פרשת הצוללות: הנוכח־הנעדר הוא נתניהו
- שוחד כחול עמוק על חשבון ביטחון ישראל
פרקליטות מיסוי וכלכלה הודיעה לשניים כי נשקלת העמדתם לדין בפרשה, כל אחד לפי חלקו, וזאת בכפוף לשימוע שייערך להם.
לבר יוסף מיוחסות עבירות של בקשת שוחד מנציג מספנת טיסנקרופ מיקי גנור, קבלת שוחד ומרמה והפרת אמונים, בגין חלקו בפרשה. לברוש, שפעל במשותף עם חברו בר יוסף, מיוחסות עבירות של בקשת שוחד, לקיחת שוחד, עבירות מס והלבנת הון.
עיקרי החשדות נגד בר יוסף וברוש כבר פורסמו עם ההחלטה אודות זימונם לשימוע של שאר החשודים בפרשה הסבוכה. הפרקליטות ביצעה השלמות חקירה בשבועות האחרונים וכעת זימנה גם אותם לשימוע, כצפוי.
בר יוסף שירת כקצין בחיל הים עד לשנת 2003, עת השתחרר מצה"ל בדרגת תת-אלוף. בין השנים 2004-2009 כיהן כמנהל ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בשנים 2015-2009 כיהן כמשנה לראש המועצה לביטחון לאומי (המל"ל) וב-2016 מונה לראש המל"ל, אולם תוך זמן קצר מינויו הוקפא ולבסוף בוטל. שי ברוש שירת כקצין בחיל הים עד לשחרורו מצה"ל ב-2001 בדרגת תת-אלוף, ומאז הוא משמש כאיש עסקים.
בלב הפרשה קשר מושחת לכאורה שנרקם וכלל יחסי שוחד בין גנור לבין בר יוסף ומפקד חיל הים דאז האלוף אליעזר צ'ייני מרום, וזאת כדי שיפעלו למינויו של גנור לנציג המספנה הגרמנית טיסנקרופ כדי לקדם מכירת צוללות וספינות מגן מתוצרתה לישראל. לפי החשד, מהעמלות שקיבל גנור כנציג המספנה הוא שילם שוחד ללא מעט גורמים ובראשם לשני האנשים שהצניחו (או במקרה הזה השיטו) אותו לתפקיד - בר יוסף ומרום.
גנור הכיר את בר יוסף מהשירות בחיל הים ובמהלך השנים הם נפגשו באירועים חברתיים שונים. בשנת 2008 בר יוסף סייע לחבר הכנסת דאז יובל שטייניץ להקים צוות חשיבה אסטרטגי לקראת התמודדותו בפריימריז בליכוד. בצוות הזה ישב גם דוד שרן, עוזרו הפרלמנטרי של שטייניץ, ובר יוסף הזמין אליו גם את גנור. במהלך 2009 יזם גנור פגישות עם בר יוסף, שכיהן אז כמנהל ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שבהן "החל להירקם קשר אינטרסנטי", לשון כתב החשדות נגד גנור, שהמשוואה שלו פשוטה - מינויו של גנור לתפקיד נציג טיסנקרופ בישראל בעבור תמורה כספית בעתיד. מרום, שהיה אז מפקד חיל הים, והיכרותו עם גנור היתה אז שטחית, היה האיש שבר יוסף סימן, לפי החשד, כחוליה החשובה כדי להוציא לפועל את התוכנית. בר יוסף קיים כמה פגישות עם מרום והכין את הקרקע למפגש בין גנור למרום - וכאשר זה קרה, האחרון הבטיח לו לסייע במינויו.
מכאן הדרך היתה קצרה עד לטלפון שהרים מרום לשליח חיל הים במספנה בגרמניה עם הבקשה שיפגיש בין גנור למנכ"ל טיסנקרופ, וולטר פרייטיג. בפגישה הזו הציג עצמו גנור כמכר של מרום וביקש להתמנות לסוכן טיסנקרופ בישראל, בהמשך הגיע פרייטיג לביקור בארץ, וגנור, בסיוע מרום ובר יוסף, הכינו לו מצג מתוכנן מראש שיראה עד כמה עמוקים קשריו של גנור במערכות השלטון ובחיל הים.
המצג הזה כלל כמה דובדבנים. את הראשון ארגן בר יוסף - פגישה אצל שטייניץ, שהיה אז כבר שר האוצר, שאליה הוזמן גנור, "במטרה להרשים את פרייטיג ולהציג בפניו מצג לפיו גנור יוכל לקדם עסקאות לרכש כלי שיט בין התאגיד לבין מדינת ישראל, נוכח קשריו עם גורמי שלטון בישראל". הדובדבן השני היה ארוחת ערב לכבוד פרייטיג שארגן מרום, בנוכחות הקצונה הבכירה בחיל הים, שאליה הוזמן האורח גנור. הדובדבן השלישי היה פגישה עם פרייטיג בלשכתו של מרום בנושא רכש כלי שיט מהתאגיד, שאליה הוזמן גנור בעוד מרום אסר על השתתפותו של הסוכן הקיים שייקה ברקת. המסר היה ברור: גנור הוא האיש אשר צ'ייני חפץ בייקרו.
ואמנם, התכנית הצליחה וגנור מונה באוקטובר 2009 כסוכן טיסנקרופ בארץ, כאשר סוכם כי הוא יקבל עמלה בגובה 3.7% מכל עסקאות הרכש העתידיות - עסקאות במיליארדי דולרים, ובהמשך סיכם שיקבל גם עמלה בגובה 2% על עסקה למכירת הצוללת השישית שתייצר טיסנקרופ עבור חיל הים. לפי כתב החשדות נגד גנור, היקף העמלות שהוא קיבל מטיסנקרופ בין 2012 ל-2016 היה 10.4 מיליון יורו - קופון מרשים. אלא שגם אצלו בסוף הגיע, לפי החשד, "זמן התשלום" לידידים ש"עזרו" בדרך.
על פי כתב החשדות המפורט שנשלח בזמנו לגנור, בר יוסף, שמונה ביולי 2009 למשנה לראש המל"ל, פעל משם לקדם את העסקאות שגם קידמו במקביל את האינטרסים הכלכליים של גנור כסוכן. בעקבות זאת, הוא ציפה, על פי החשד, לקבל תגמול הולם עבור פעולותיו. והדרישה הזו הגיעה בדרכים שונות: בקשה בכתב לתשלום 4.2 מיליון יורו שהעביר שי ברוש, מפקד השייטת לשעבר וחברו של בר יוסף, שהוכנס גם לתמונה - סכום שגנור סירב לשלם להם; דרישות שוחד ישירות של בר יוסף לתשלום חלקו בגובה מיליוני דולרים, שגנור ניסה להתנער מהן. מנגד הוא הציע: אני אשלם לך דמי תיווך עבור עסקאות נדל"ן שאוציא לפועל, כך שהן ייראו לגיטימיות. ואמנם, בר יוסף עניין את גנור ברכישת נחלה בשותפות במושב מכמורת לאחר שלא היה ביכולתו לרכוש אותה לבדו, אך גנור היה זהיר ופסל את הרעיון מחשש להפללתו. הוא גם פסל השקעות נדל"ן נוספות שבר יוסף הציע לו, אולם לפי הפרקליטות, גנור נטע בבר יוסף את הציפייה שהוא אכן ישלם לו את התמורה מה שמהווה "הבטחת שוחד". טובת הנאה אחרת שביקש לכאורה בר יוסף מגנור היתה שישקיע בסטארט-אפ של בתו בתחום חקר המוח - והוא אכן הסכים לתת כתב התחייבות להשקעה של עד מיליון שקל אך בכפוף לכך שהחברה שלה תקבל מימון מהמדען הראשי.
על פי כתב החשדות, השיטה של גנור לשלם את השוחד היתה דרך חוזי ייעוץ פיקטיביים שערך עם מקבלי השוחד. כך, לאחר שגנור סיכם עם ברוש שהוא ישלם לו ולבר יוסף 120 אלף יורו (כ-560 אלף שקל) בפריסה לכמה שנים, נחתם ביניהם "חוזה ייעוץ" בספטמבר 2014, שקבע כי התשלום הוא עבור ייעוץ שבעבר ברוש כביכול סיפק לגנור. עד פרוץ החקירה הספיק גנור להעביר לברוש 420 אלף שקל, וקיבל ממנו חשבוניות, "בהן נכתב בכזב כי הוצאו בגין 'ייעוץ', וזאת על מנת להסוות את המתת המושחתת", כך בכתב החשדות נגד גנור.
לפי החשד, ברוש העביר מסרים ומידע בין בר יוסף לגנור לצורך קידום העסקאות, וכן דרש וקיבל בצוותא עם בר יוסף, את כספי השוחד מגנור, והסתירם.
התיק מטופל ע"י פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה). הפרשה נחקרה ע"י יאל"כ (היחידה הארצית לחקירות פשיעה כלכלית) בלהב 433 במשטרת ישראל ופקיד שומה חקירות ת"א ברשות המיסים.
עו"ד ז'ק חן, המייצג את בר יוסף מסר בתגובה: "קיבלנו את הודעת הזימון לשימוע. תא"ל (בדימוס) בר יוסף דוחה בתוקף את החשדות נגדו. הוא מעולם לא דרש ומעולם לא קיבל כל טובת הנאה בעד פעולות הקשורות בתפקידו. אלה נעשו אך ורק לטובת האינטרס הציבורי ומשיקולים נקיים ומקצועיים. רבב לא דבק בפעולותיו. אנו משוכנעים שבירור החשדות בפני הגורמים יביא למסקנה זו".
עו"ד איריס ניב-סבאג, המייצגת את שי ברוש מסרה בתגובה: "שי ברוש הוא דם רב זכויות שהיה איש פרטי בתקופה הרלוונטית כך שעצם הניסיון לייחס לו עבירה מרחיק לכת ואני מאמינה כי הדברים יתבררו".
שאר החשודים בפרשה, ובהם מרום וגנור הכחישו את החשדות נגדם עם זימונם לשימוע.