משרד הבינוי מבטיח תמריצים לקליטת חרדים בערים, האוצר מתנגד

משרד הבינוי מקדם סל תמריצים לרשויות מקומיות שיקלטו חרדים, כפתרון למצוקת הדיור באוכלוסייה זו, אבל מבדיקת כלכליסט עולה כי ליוזמה הזו אין ממש שיניים. ראשית, מנגנון התמריצים הזה אמור להיות חלק מהסכמי הגג בין המדינה לרשויות המקומיות, אלא שהוא נעדר מ־35 הסכמי הגג שכבר נחתמו, ומועטות הן הערים שעמן עוד אפשר לחתום על הסכם גג; שנית, משרד האוצר מתנגד לתוכנית התמריצים בנימוק שהיא אינה ישימה, תועלתה אינה מוכחת, והיא מסבכת את תשלומי הארנונה; שלישית, אין בנמצא שום עיר חילונית שמעוניינת לקלוט בבת אחת מסה של תושבים חרדים.

אגף החרדים במשרד הבינוי פרסם בתחילת החודש דו”ח מקיף על תוכניות הדיור הממשלתיות לאוכלוסייה החרדית. לא רק שרבות מהתוכניות מתעכבות בגלל חסמים משמעותיים, אלא שקשה לראות כיצד תוכניות אלה יספיקו אפילו למחצית מהמשפחות החרדיות בעשורים הקרובים.

הקמת ערים חדשות

על פי תחזית זו, כוחות השוק ידחפו חרדים לפתרונות דיור לא מוסדרים, כפי שכבר קורה היום, כגון הסבת מחסנים וחניונים לדירות. כמו כן יצמח מספר החרדים בשכונות ותיקות בערים מעורבות, כגון טבריה, צפת וערד, שבהן בשנים האחרונות כ־40% מהדירות שם נרכשו על ידי חרדים. להערכת מחברי הדו”ח, עד 2040 יהיה צורך לאשר בניית 300 אלף דירות עבור הציבור החרדי.

העיר אלעד צילום: אוראל כהן

על רקע מצוקת הדיור הזו, וכפי שפורסם ב”דה מרקר”, גיבש מנכ”ל משרד הבינוי בני דרייפוס סל תמריצים לרשויות מקומיות שיקלטו משפחות חרדיות. נייר העמדה הראשוני מציע מענה תקציבי לקליטת האוכלוסייה החרדית, שדורשת בתי כנסת ומקוואות, תחבורה ציבורית מספקת, תשלומי ארנונה מופחתים ולשכות רווחה. לא ננקב סכום התקצוב, אך אומדן ראשוני מדבר על כ־20 אלף שקל עבור כל משפחה שרשות מקומית תקלוט. התקציב יחולק לסיוע בהתאמת התשתיות לצורכי החרדים ולתשלום שוטף לצמצום הגירעון בתשלומי הארנונה, באמצעות מנגנון הדומה למענקי איזון שנותן משרד הפנים.

נייר העמדה הזה נוצר בעקבות תוכנית אסטרטגית לדיור לאוכלוסייה החרדית מ־2016 שחיברו משרד הבינוי והמכון החרדי למחקרי מדיניות. המלצה מרכזית בה היתה הקמת שכונות חרדיות ביישובים מעורבים. ב־2016 החליטה הממשלה לראשונה לתמרץ ערים שקולטות משפחות חרדיות, ונקבע כי בתוך 90 יום יגבש משרד הבינוי מערכת תמריצים שתאפשר הכללת שכונות חרדיות בהסכמי הגג.

באותה עת רק באר שבע וראש העין היו חתומות על הסכם גג. מאז ועד עתה משרד הבינוי חתם עם עוד עשר ערים על הסכמי גג, ורשות מקרקעי ישראל חתמה עם עוד 17 ערים. אבל שום הסכם לא כלל תמריצים לקליטת חרדים. כלומר התוכנית שיזם דרייפוס הוצגה באיחור של שלוש שנים, כשהיא כבר לא אקטואלית. אשדוד ונתיבות החתומות על הסכם גג יזמו ללא תמריץ, אלא משיקולים פוליטיים מקומיים, הקמה של שכונות חרדיות.

בני דרייפוס, מנכ”ל משרד הבינוי והשיכון צילום: דנה קופל

מהדו”ח שפורסם החודש עולה כי במצב העניינים כעת פתרון בר ביצוע עיקרי הוא הקמת ערים חדשות נגישות לתעסוקה. עוד עולה כי כיום יש תוכניות בהליכים מוקדמים לבניית 92 אלף דירות, 40 אלף מהן בעיר חדשה ממערב לקריית גת. כל גופי תכנון מסכימים כי פתרון זה הוא הטוב ביותר, משום שהאזור נגיש למרכז, אבל בהיעדר ממשלה התוכנית אינה מתקדמת, וטרם הוחלט אם תהיה זו שכונה של קריית גת, עיר חדשה או יישוב במועצה האזורית שפיר.

עיר חרדית נוספת שמתוכננת לקום היא כסיף באזור תל שבע בנגב, שבה ייקלטו 20 אלף תושבים בשלב ראשון, אך גם תוכנית זו, שאושרה על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, מחכה להחלטת ממשלה. תוכנית זו נתקלת בהתנגדות משמעותית של מינהל התכנון, שמדיניותו היא ציפוף הערים הקיימות במקום פיזור ובניית ערים חדשות. בנוסף לכך כסיף מתוכננת הרחק מאזורי תעסוקה, ותפגע במאמצי הממשלה לעודד תעסוקה באוכלוסייה החרדית.

אלפי יחידות דיור פוטנציאליות מתוכננות באזורים מבודדים מעבר לקו הירוק, שלא ברור אם ימשכו משקי בית חרדים ואם יקבלו את אישור הדרג המדיני. תוכנית להקמת שכונת עטרות בירושלים, ובה 8,000 דירות, היא על שטח שעל פי תוכנית המאה של טרמפ מיועד לפלסטינים עבור הקמת אזור תיירות. בנוף הגליל (לשעבר נצרת עילית) 1,300 דירות לחרדים שווקו בהצלחה לחברות בנייה כבר לפני כעשור, אך טרם נבנו. בעיר החרדית עמנואל יש דירות שתוכניתן אושרה לפני שלושה עשורים וטרם שווקו.

“דרוש שיתוף פעולה”

ממשרד הבינוי נמסר: “משרד הבינוי והשיכון הניח ב־2016 תוכנית אסטרטגית מקיפה, שנכתבה לאחר מחקר מקצועי ומעמיק. החלטת ממשלה שגובשה בהמשך הנחתה להציג מיפוי חסמים, תדריך תכנוני וסל תמריצים. כלל התוצרים הוכנו על ידי המשרד והוצגו לגורמים הרלוונטיים בממשלה ובציבור. כשתקום ממשלה יוגשו התוצרים לאישורה, ובהם סל התמריצים, הקמת שתי ערים לציבור החרדי והחלטה כוללנית לתקצוב הנושא. אגף חרדים שהוקם לפני מספר שנים פועל ללא לאות ליצירת פתרונות דיור לאוכלוסייה החרדית, אך יישומם דורש שיתוף פעולה של כלל משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וגופים רלוונטיים נוספים”.