שלטון בעלי השליטה עובר להנהלה

כפי שנחשף בכלכליסט השבוע (23.2.20) תחת הכותרת "נצחון ראשון לרודב על בעלי השליטה בבזק", לאחרונה מסתמנת מגמה ברורה ולא רק בחברות בהן יש בעל שליטה, על קיום מאבקים בין בעלי השליטה למנכ"ל ולדירקטוריון.

כאשר יו"ר בזק שלמה רודב הצליח למנוע מקרן סרצ'לייט ודוד פורר בעלי השליטה בבזק, לחזק את כוחם בדירקטוריון והעביר החלטה המאשרת תוספת של דירקטור אחד לדירקטוריון החברה וזאת בניגוד לדרישת בעלי השליטה שדרשו מינוי שני דירקטורים נוספים.

שלמה רודב

עימות נוסף של מחלוקת בין בעלת המניות והדירקטוריון מתפתח גם בחברת תקשורת נוספת, חברת פרטנר. על עימות אחר חריף יותר, יצא כלכליסט בכותרת ראשית (12.2.20) "עימות חריף בצמרת חברת מגדל היו"ר והמנכ"ל נגד הבעלים שלמה אליהו". העימות בצמרת מגדל הינו בין שלמה אליהו, שהינו בעל השליטה במגדל אחזקות ובעקבות כך במגדל ביטוח (68.5%) לבין היו"ר ניר גלעד והמנכ"ל רן עוז. הרקע למחלוקת הוא שורת מינויים בחברה שהמנכ"ל מנסה לקדם בתמיכת היו"ר והנתקלים בהתנגדות מצד בעל השליטה. המחלוקת המרכזית נוגעת לשורה של שינויים שמבקש המנכ"ל לבצע בהנהלת החברה והנוגעים בין היתר למנהלים המזוהים עם שלמה אליהו.

אליהו טוען, בשיחות פנימיות, כי בניגוד אליו, גלעד ועוז לא מבינים בתחום הביטוח והם גוררים את החברה למקומות שהיא לא צריכה להגיע אליהם. אליהו גם חש שגלעד היו"ר לא מכבד אותו וחושד שגלעד מבקש להשתלט על החברה ששלמה אליהו רכש במיטב כספו.

בעקבות התערבות זו של אליהו בהחלטות היו"ר והמנכ"ל, גלעד ועוז הגישו תלונה לממונה על רשות ההון, ביטוח וחיסכון משה ברקת. ברקת החליט להתערב בסכסוך וזימן את אליהו לשיחה שככל הנראה היתה קשה ובה הובהר לאליהו כי אינו רשאי להתערב בעבודת ההנהלה, וכי הדבר אף מסכן את היתר השליטה שלו בחברה.

יו"ר רשות שוק ההון ד"ר משה ברקת התייחס לנושא בכנס השנתי של איגוד הדירקטורים בישראל שנערך לפני מספר ימים, וקבע חד וחלק כי סמכות מינוי בכירים בחברה היא סמכותו הבלעדית של הדירקטוריון וכי בעל השליטה אינו רשאי להתערב בהחלטה זו. גם כאן גברו היו"ר והמנכ"ל על בעל השליטה.

מחלוקת דומה התעוררה לאחרונה גם בחברת הביטוח איילון. בעל השליטה ביקש להתערב במינויו של נושא משרה בכיר באיילון, תוך שהוא מתנגד למינוי שנבחר על ידי הדירקטוריון. הדירקטוריון כאיש אחד תמך ביו"ר. במקרה זה, לאחר פשרה מסויימת, הסכים היו"ר לסיים את תפקידו, מבלי שדווח מהי הפשרה.

עמידתם האיתנה של הדירקטורים באיילון ובחברות אחרות בהכרזת מלחמה נגד רצונו של בעל השליטה אשר מינה אותם ואשר יכול בקלות רבה לפטר אותם (פרט לדחצי"ם) הינה תופעה חדשה שטרם הכרנו בעבר.

שאלת מערך הכוחות והסמכויות בחברות התגברה ביתר שאת לאור העובדה כי תרומה חשובה לקונפליקט הקיים בין בעל השליטה לדירקטוריון ניתן למצוא בתיקון לחוק החברות בו נקבע (סעיף 106) בצורה חד משמעית, כי דירקטור בכשירותו ככזה חייב להפעיל שיקול דעת עצמאי בהצבעה בדירקטוריון.

מעבר לכך חל איסור על כל אדם לפגוע בשיקול הדעת העצמאי של הדירקטור ובראש וראשונה על בעלי השליטה. כה חמור האיסור כאשר כל פגיעה בו הינה בגדר "הפרת חובת אמונים" שתוצאתה, בין היתר, היא שאין אפשרות לביטוח, אין שיפוי ואין פטור. זו אחת הסנקציות החריפות ביותר בחוק החברות.

חרף חומרת הפרת החובה האמורה, כל המצוי בדירקטוריון של החברות הציבוריות, מודע שבחברות רבות מדובר בהלכה שאין מקיימים אותה. די אם נזכיר שני מקרים בולטים טריים שהובאו בפני ביהמ"ש בגדול והם רכישת עיתון מעריב ע"י דסק"ש ורכישת yes על ידי בזק מאלוביץ, שהאחרונה קיבלה גם מימד פלילי מקיף. למעשה אין מניעה כי בעל השליטה יפטר את היו"ר והדירקטורים שאמנם תומכים בו אך כאן ניתן לצפות להתערבותם של הגופים המוסדיים.

כ-60 חברות הנסחרות כיום בבורסה לני"ע בתל אביב הפכו לחברות ללא בעלי שליטה, בחלקן גם לאור חוק הריכוזיות. מבחינת גודל החברות והיקף המסחר בהן הרי חלקן מאד משמעותי, במיוחד כאשר שלושת הבנקים הגדולים, חברות בקבוצת אי.די.בי וחברת פז ועוד הצטרפו לאחרונה לקבוצת החברות ללא בעל שליטה.

השלכות הנושא בחברות ללא בעל שליטה וכן בחברות בהן יש בעל שליטה דומיננטי חייב להבחן מחדש. לא פחות חשובה גם בחינת ההשלכות של הגופים המוסדיים בחברות ובמיוחד בחברות ללא בעלי שליטה, כאשר המוסדיים, בנפרד ובמקובץ, הופכים לבעלי שליטה בכוח ובוחרים את הדירקטורים ובמיוחד את הדח"צ, מאשרים עסקאות של החברה, קובעים את תגמול הבכירים בחברה ועוד.

אכן ב-80%, מבחינה מספרית, מהחברות בבורסה יש בהן עדיין בעלי שליטה. קיים חשש משליטת בעלי השליטה על החלטות הדירקטוריון, אולם חשש לא פחות הימנו קיים כאשר בהיבט החוקי והמעשי עוברת השליטה לידי ההנהלה אשר שיקוליה אינם תמיד מתיישבים עם שיקולי טובת החברה ומכאן טובת בעלי המניות והציבור.

הכותב הוא עורך דין, פרופסור אמריטוס בפקולטה למשפטים ובפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, מייסד ויו"ר משרד עורכי הדין גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'