עובד, המצאת פטנט? שכח מתמלוגים

במהלך חצי השנה האחרונה בתי המשפט הנחיתו שתי מהלומות, אשר שמו קץ, באופן מעשי, לדיון בשאלה, האם עובד אשר ממציא "אמצאת שירות" (המצאה של עובד, שהגיע אליה עקב שירותו ובתקופת שירותו), יהיה זכאי לתמלוגים מהמעסיק על אמצאתו, לפי חוק הפטנטים. (חוק הפטנטים נוקט במונח "אמצאה" ולא המצאה").

ההחלטה הראשונה ניתנה בחודש מאי 2019 על ידי בית הדין האזורי לעבודה בת"א. עובדת של חברת אדמה (ענת ברלינר) המציאה, יחד עם אחרים, תהליך חדשני לייצור חומר כימי, אשר ישמש כחומר הדברה, תהליך אשר אדמה הגישה לרישום כפטנט במדינות רבות בעולם. העובדת ביקשה תגמול על האמצאה (לפי סעיף 134 לחוק), אולם החברה השיבה בשלילה ולאחר מכן גם הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים דחתה את הבקשה.

העובדת הגישה תביעה ובית הדין דחה אותה מאחר שהעובדת חתמה, עם קבלתה לעבודה, על מסמך לפיו אם תמציא אמצאה במהלך עבודתה, היא לא תהיה זכאית לתמורה כלשהי עליה. למעלה מזה, בית הדין אף קבע שבדיוק לשם מטרה זו נשכרו שירותיה של העובדת - לפתח תהליכים חדשים. על פסק הדין, אגב, הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה אשר תלוי ועומד.

פסק דין נוסף ניתן לאחרונה על ידי בג"ץ (ד"ר רות לוי נגד הוועדה וטבע), שהחליש עוד יותר את מעמדו של עובד אשר יבקש לקבל תמלוגים לפי חוק הפטנטים. שופטי בג"ץ קבעו, כי תקופת ההתיישנות של שבע שנים להעלאת דרישה מצד עובד לקבלת תמלוגים, תתחיל מהרגע שבו העובד היה צריך לדווח למעסיק על כך שהמציא אמצאת שירות. כלומר, העובד אינו יכול להמתין עד לעזיבתו את מקום עבודתו כדי לדרוש תמלוגים על האמצאה, ואם חלפו שבע שנים, תביעתו תהיה חסומה. בג"צץלא נתן משקל למעמדו המוחלש של העובד מול החברה.

אילוסטרציה צילום: shutterstock

לדעתי, לא נכונה המגמה המסתמנת בפסיקה, כאשר אנו רואים כיצד חברות הייטק בישראל מגיעות לשוויים דמיוניים של מיליארדי שקלים (וישנן אפילו ארבע חברות בחו"ל השוות מעל טריליון דולר!) ומנהלים בכירים מקבלים בונוסים במיליונים אך העובדים אשר תרמו את התמורה הגדולה ביותר לקנין הרוחני, שעליו נבנית החברה ושעל בסיסו היא גורפת את רווחיה, לא יכולים ליהנות ולו במעט מהצלחתה (לבד מן האופציות המוענקות לכלל העובדים בחברה).

באקדמיה בישראל מקובל כיום לשריין 40% מהרווחים הנובעים ממסחור של האמצאה, כתמלוגים למדענים (באקדמיה בארה"ב מקובל שיעור של כ-30%). מדוע, אם כן, לא ניתן להעניק לעובדים במגזר הפרטי תמלוגים בשיעור מסוים, כדי לעודד אותם ולתת להם פרס על דמיונם הפורה ותרומתם לחברה? במיוחד אמורים הדברים בתחומי הרפואה, בהם אמצאת שירות מיטיבה לא רק עם החברה אלא אפילו עם כלל האנושות.

במגזר הפרטי בארה"ב, למשל, עובדים זכאים לפעמים לבונוסים (לרוב סמליים) על אמצאותיהם, בעוד שבגרמניה, סין ויפן, החוק מחייב תשלום לעובד הממציא. גם באנגליה אושר בעבר תגמול בסכום גבוה לשני מדענים, על סמך סעיף דומה הדומה לסעיף בחוק הפטנטים אצלנו. אם כך, מדוע שאומת הסטארטאפ לא תהיה מובילה בחדשנות גם בנושא זה?

מרבית העובדים והמדענים כלל אינם מודעים לקיומו של סעיף 134 בחוק ומן הראוי שדבר זה יובא במובלט לידיעתם בבואם לחתום על הסכם עם מעסיק, כדי שיוכלו להגיע להחלטה מושכלת האם ברצונם לוותר על זכות אפשרית לתמלוגים לפי הסעיף הזה. בוודאי שמדענים בכירים לא ימהרו לחתום על ויתור שכזה ללא מו"מ מראש, שכן אחר כך, כפי שפוסקים כעת בתי המשפט, כבר יהיה מאוחר מדי!

מן הראוי, שתשלום תמלוגים לעובד/ממציא יהפוך לנורמה ולא לחריג, וזאת בהתאם לכללים ברורים שיקבעו בין נציגי התעשייה והעובדים.

הכתוב הוא עו"ד, חבר לשכת עורכי הדין בישראל ובניו יורק, ושותף הייטק במשרד גדעון קורן ושות'