חוסני מובארק מת בגיל 91
כלי תקשורת במצרים מדווחים כי הנשיא לשעבר הלך לעולמו. מובארק עבר ניתוח בקהיר בסוף החודש שעבר, שלאחריו סבל מסיבוכים ואושפז בטיפול נמרץ
13:0425.02.20
כלי תקשורת במצרים מדווחים בצהריים (ג') כי נשיא מצרים לשעבר, חוסני מובארק, הלך לעולמו בגיל 91. בסוף החודש שעבר מובארק עבר ניתוח בקהיר, לאחר הניתוח הוא סבל מסיבוכים ואושפז בטיפול נמרץ.
חוסני מובאר בבית המשפט צילום: איי אף פי מובארק קיים בקפדנות את חוזה השלום עם ישראל, שנחתם בתקופת סאדאת, אך עם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה, ביוני 1982, הקפיא למעשה את היחסים עם ישראל. מסתיו 1984, עת חידשה ירדן את היחסים הרשמיים עם מצרים, החל לטפח קשרים הדוקים עם ירדן ואש"ף ולחתור לגיבוש מחנה מתון בזירת המזרח התיכון. למרות הלחצים עליו מצד מדינות ערב האחרות, סירב מובארק לבטל את חוזה השלום עם ישראל. ב-1986 הוחזר השגריר המצרי לתל-אביב.
חוסני מובארק צילום: מרק ניימן לע"מ
אנואר סאדאת וחוסני מובארק כמה דקות לפני הירצחו של סאדאת, 6 באוקטובר 1981 צילום: AP
קראו עוד בכלכליסט:
- 3 שנות מאסר למובארק בפרשת הארמונות
- בוטל המאסר שנגזר על מובארק בפרשת השחיתות
- אחרי 862 יום בכלא המצרי: מובארק שוחרר
בארבע מערכות בחירות, ב-1987, 1993 ו-1999, התמודד כיאה לדיקטטורות כמועמד בודד. ב-2005 הוא ניצח כאשר גרף 85% מהקולות.
חוסני מובאר בבית המשפט צילום: איי אף פי באפריל 2002, בעקבות פעולות צה"ל בערים הפלסטיניות, הקפיא שוב את היחסים בין מצרים לישראל. במהלך 2005 עם התחממות היחסים עם ישראל שב השגריר המצרי לישראל. בניגוד לסאדאת, שביקר בישראל כמה פעמים, מובארק הגיע לישראל כנשיא רק פעם אחת, בהלוויית ראש הממשלה יצחק רבין. לכן המנהיגים הישראלים נאלצו לנסוע לקהיר או לשארם א-שייח כדי להיפגש איתו.
ברמה הבינלאומית המשיך מובארק לטפח את זיקת מצרים לארצות הברית, ואף נלחם לצידה במלחמת המפרץ הראשונה מול עיראק של סדאם חוסיין. אותו ממשל בוושינגטון הפנה לו עורף במהלך המהומות במצרים. במקביל, הוא ביקש לתקן את היחסים גם עם ברית המועצות (ואחר-כך עם רוסיה), שנפגעו בעת שלטון סאדאת. בפן הכלכלי הוא עצר את הליברליזציה במשק המצרי והגדיל את הפיקוח הממלכתי. מובארק אף פיתח את תחום התיירות במצרים, בה אוצרות היסטוריים רבים, ומדיניותו הובילה לשיפור יחסי של המצב הכלכלי של תושבי המדינה.
חוסני מובארק צילום: מרק ניימן לע"מ ההדחה והמעצר
כמה ימים לאחר תחילת ההפגנות והמהומות נגדו, שפרצו בהמשך להפיכה בתוניסיה ועל רקע המצב הכלכלי הקשה והשחיתות השלטונית, הוא הודיע כי לא יעביר את השלטון לגמאל, הצעיר מבין שני בניו. בהמשך, הכריז מובארק גם כי לא יתמודד שוב בבחירות, מינה לראשונה סגן נשיא והצהיר כי יעביר חלק מסמכויותיו לאותו סגן, עומר סולימאן. אבל רק לאחר שגם זה לא סיפק את ההמונים בכיכר א-תחריר, אמר סולימאן ב-11 בפברואר 2011 את המילים שכמעט כל המצרים רצו לשמוע: "מובארק התפטר".
באותו יום עזבו מובארק ובני משפחתו את ארמון הנשיאות בקהיר לארמון בשארם א-שייח. במשך שבועות הוא שתק, עד שבחודש אפריל - לאחר הדיווחים כי
הוא ובני משפחתו גנבו 700 מיליארד דולר, שידרה רשת "אל ערביה" הקלטה ראשונה של הנשיא המודח. בהקלטה הדף מובארק את הטענות נגדו ואמר: "אחיי ואחיותיי, בני העם המצרי. כאב לי מאוד ועדיין כואב לי מכך שאני ומשפחתי נתונים למסעות הכפשה והאשמות שווא שמטרתם לפגוע בשמי הטוב, בעמדותיי ובהיסטוריה הצבאית והפוליטית שלי, שבמהלכה השקעתי את כל מאמציי למען מצרים ובניה, בעתות מלחמה ושלום", הוא אמר.
מובארק הוסיף אז: "ויתרתי על משרתי כנשיא הרפובליקה, כאשר הצבתי את האינטרסים של המולדת ובניה מעל לכל דבר אחר. בחרתי להתרחק מן החיים הפוליטיים כשאני מאחל למצרים ועמה כל טוב והצלחה בשלב הבא. ביליתי שנים ארוכות מחיי בשירות למען המולדת, אולם לא אוכל להמשיך ולשתוק על מסעות הזיוף וההכפשות או על המשך הניסיונות לפגוע בשמי ובשמה הטוב של משפחתי".
אנואר סאדאת וחוסני מובארק כמה דקות לפני הירצחו של סאדאת, 6 באוקטובר 1981 צילום: AP באותו חודש נלקח מובארק, יחד עם שני בניו, לחקירה בסיני, בחשד להרג מפגינים במהומות ברחבי המדינה ובמעילה בכספי ציבור. זמן קצר לאחר תחילת החקירה פונה מובארק לבית החולים בשארם א-שייח, לאחר שחש ברע. למרות מצבו של הנשיא המודח, הודיע התובע הכללי של המדינה כי מובארק ושני בניו יומדו לדין.
הנשיא המודח הכחיש בחקירתו כי הנחה להשתמש באש חיה לפיזור מפגינים, אך עם זאת הרשיע אותו בית המשפט במאי 2012 במוערבות בהרג מפגינים וגזר עליו מאסר עולם. זמן קצר לאחר שהוקרא עונשו לקה מובארק בהתקף לב והוא הועבר לבית החולים בכלא בקהיר.
במרץ 2017 בית משפט לערעורים במצרים זיכה סופית את מובארק מכל אשמה. הוא הובל אז לאולם הדיונים באלונקה. כמו בדיונים הקודמים שנערכו בעניינו בחמש השנים קודם לכן הוכנס מובארק לכלוב, כמקובל בבתי המשפט במצרים, וממקומו מאחורי הסורגים טען כי הוא אינו אשם.
