על קצה המזלג - איך בוחרים שם למסעדה?
לקראת שידור תוכנית הגמר של "משחקי השף" בחנו את השאלה אילו שיקולים יש להביא בחשבון בבחירת שם למסעדה
איזה קטגוריות יש לשמות?
באופן כללי יאמר כי קיימות מספר קטגוריות של שמות או של מונחים המשמשים במסחר לכינוי מוצרים או עסקים, והם מחולקים לפי מידת ההגנה הניתנת להם: שמות תיאוריים, שמות מרמזים (suggestive) ושמות "שרירותיים" או דמיוניים". כאשר מדובר בשם שרירותי או דמיוני – תינתן לו מידת ההגנה הגבוהה ביותר, ולעומת זאת כאשר מדובר בשמות "תיאוריים" מידת ההגנה שתיתן להם קטנה ביותר, אם בכלל, שכן על פי רוב אין כל רצון וסיבה להפקיע מהציבור את היכולת להשתמש במלים השגורות בשפה.
שמות הנחשבים לתיאוריים כוללים למשל מילים הנהוגות במסחר לתיאור של סחורות ("מלך הפלאפל") או שירותים ולמהותם כגון מילים המשבחות את איכות המוצר או השירות ("טעים מאוד", "מעולה"). בנוסף, קשה מאוד להפקיע מהציבור ולהגן כסימן מסחר על שמות משפחה נפוצים ושמות שמשמעותם הרגילה היא גיאוגרפית.
אל פתחם של בתי המשפט בישראל ובעולם הובאו במהלך השנים מחלוקות רבות שעסקו בשמות של מסעדות, אשר כפי שיפורט להלן נבחרו מבלי שניתן משקל משמעותי לשיקול המשפטי בעת בחירתם, ולהלן יובאו מקצתם על קצה המזלג.
על שניצל ואווזים
במסגרת ת.א. 331173-08-18 שהתפרסם בספטמבר 2019, רשת השניצליה בע"מ נ' שמעון כמיסה ואח', נדונו תביעות הדדיות בנוגע לשאלה למי נתונות הזכויות בשם "השניצליה" לזיהוי בית עסק שמוכר מזון. בית המשפט דחה את התביעות ההדדיות של בתי העסק וקבע, כי לאור העובדה שהשם "השניצליה" הוא שם שמתאר את הסחורה והשירותים, שהרי מדובר בבית עסק לממכר שניצל, הרי שהסימן "השניצליה" אינו זכאי להגנה שכן אין זה ראוי כי יינתן לבעל עסק להשתלט על מילה השגורה בשפה העברית.
- האם מתערער מעמדו של הפיצוי ללא הוכחת נזק בתביעות להפרת זכויות יוצרים ובתביעות לשון הרע?
- עושים הסכם זכיינות בע"פ? שלא תצאו חומוס
- בן כהן גזית: מסתער אבל לא יורה מהמותן. שיעור ביזמות
בע"א 8981/04 אבי מלכה "מסעדת אווזי הזהב" נגד "אווזי שכונת התקווה" דן בית המשפט במחלוקת סביב השימוש בשם "אווזי" לזיהוי מסעדת בשרים ונקבע כי השם "אווזי" הוא שם מתאר שמידת ההגנה שלו קטנה, ונוכח השוני בין המלה "אווזי" לבין הצירוף "אווזי הזהב" הרי שאין למנוע את השימוש בשני השמות במקביל.
האם יש רק שמש אחת?
ברע"א 78361/09 ג.ו.פ שמש השקעות בע"מ נ' נעמה מנשה קבע בית המשפט כי בכל הנוגע למלה "שמש" שנעשה בה שימוש לזיהוי שם של מסעדה, הרי שרף ההגנה למילה זו יהיה קטן שכן מדובר במילה שהיא "מתארת", ועל כן ההגנה תינתן רק למילה המדויקת ולא להטיותיה.
כן נקבע כי קיימות מילים בעלות "ניחוח אוניברסלי" שיהיה קשה לקבוע כי אדם יכול לנכס אותן לעצמו ובכך למנוע מהציבור את היכולת להשתמש בהן. באותו מקרה נקבע כי המילה "שמש" משמשת לזיהוי גרם השמים כמו גם מקושרת למשמעויות של שמחה, מרכזיות ובהירות, ולכן הותר לצד שנטען להיות מפר, לעשות שימוש במילה "שמש" בשלט המתנוסס בפתח המסעדה ובלבד שהמילים "טעים אש" שכתובות לצד המלה "שמש" יהיו באותו גודל וצורה של המלה "שמש" וזאת כדי לבדל את שם המסעדה ממסעדה אחרת ששמה "שמש".
שמות בעלי משמעות גיאוגרפית
בנוסף, רשויות סימני המסחר ובתי המשפט לא נוהגים להפקיע מרשות הציבור שמות בעלי משמעות גיאוגראפית, וזאת במיוחד אם יש בשם בכדי להטעות את הצרכן ביחס למקור השירותים הניתנים במסעדה.
כך, רשם סימני המסחר בארה"ב דחה את ניסיונה של רשת מסעדות Consolidated Specialty Restaurants, Inc. לרשום את סימן המסחר COLORADO עבור רשת מסעדות סטייקים בקובעו שלסטייקים ממדינת קולורדו מוניטין של איכות מעולה ולפיכך לא מוצדק לרשום את הסימן על שם הרשת ולמנוע מאחרים את האפשרות להשתמש בשם. בנוסף נקבע, כי רשת המסעדות הוקמה במדינות אינדיאנה ואילינוי, וציבור הצרכנים עלול היה לטעות לחשוב שמקור הסטייקים הוא בפועל במדינת קולורדו ולכן לא אושר רישומו של סימן המסחר.
האם כדאי לקרוא למסעדה על שם בעל העסק?
כמו כן, יש לשקול האם כדאי לכנות את המסעדה בשם המשפחה של בעל העסק, שכן יכולת ההגנה על שם זה עלולה להיות מצומצמת יותר. בפס"ד מפורסם בארה"ב, בית המשפט היסס להעניק הגנה רחבה לשמות משפחה בעסקי המסעדות, מחשש שהדבר יגרום לשפים מפורסמים שצברו מוניטין בשמם להימנע מלהשתמש במוניטין במסגרת עסקיהם.
כך, בעניין סימן המסחר Brennan’s דן בית המשפט לערעורים בארה"ב במחלוקת בעניין מסעדה ותיקה וידועה שפעלה משנת 1946 בערים ניו אורלינס וממפיס בארה"ב תחת השם Brennan’s, אשר הגישה תביעה ובקשה לצו מניעה זמני נגד מסעדת Terrance Brennan's שנפתחה בניו יורק על ידי Terrance Brennan, שף ידוע ובעל מוניטין. בתי המשפט קבעו, שדי בהוספת שמו הראשון של השף בתחילת הסימן, דהיינו, השם TERRANCE בשם המסעדה, כדי להבחין בין הסימנים ולמנוע מקרים של הטעיה. דוגמא זו מעידה על כי בחירה בשם משפחה כשם עסק לא בהכרח תועיל בשלב מאוחר יותר בטענה כלפי אחרים שעושים שימוש בשם זה (הזהה לשמם האמיתי).
המקרה של MAXIM
סכסוך ידוע אחר התרחש בין שתי מסעדות בשם MAXIM בלונדון ובפריז. בית המשפט קבע כי השם הבלתי מעורער של מסעדה MAXIM בפריז גלש גם לטריטוריה של אנגליה, ונאסר על מסעדה בלונדון לעשות שימוש בשם זה בכדי שהציבור לא יוטעה לחשוב כי קיים קשר בין המסעדות.
לסיכום
הדוגמאות שפורטו לעיל מעידות כי למרות הפיתוי בבחירת שם למסעדה אשר יזהה ויתאר את הסחורה והשירות של אותה מסעדה ובכך יצור קישור מהיר וקל לתודעתו של הצרכן- הרי שמוטב לשקול לבחור שם גם תוך בחינת שיקולים משפטיים. כך יש לשקול לבחור שמות שאינם רק "מתארים", ולנסות להימנע על פי רוב מבחירת שמות שקשה יותר להגן עליהם כדוגמת שמות משפחה או שמות בעלי משמעות גיאוגרפית.
עו"ד רקפת פלד היא שותפה בגילת, ברקת ושות' מקבוצת ריינהולד כהן, מומחית לקניין רוחני
עו"ד לואיס בלנק הוא שותף בגילת, ברקת ושות' מקבוצת ריינהולד כהן, מומחה לקניין רוחני
אין במידע הכלול לעיל כדי להוות ייעוץ מקצועי מכל סוג שהוא, ובכלל זה ייעוץ משפטי, או תחליף לייעוץ כאמור, ואין להסתמך עליו בעת קבלתה של כל החלטה מכל סוג שהוא.
קראו עוד בזירת הפטנטים והקניין הרוחני >>