פז תזדקק גם למזל כדי שתוכנית החומש שלה תתממש
החזון במצגת שפרסמה אתמול חברת האנרגיה נראה יפה, אבל הדרך לצמיחה השאפתנית תלויה בהרבה גורמים, שחלק גדול מהם כלל לא נמצא בשליטתה של החברה. רק ב־2021 ניתן יהיה לראות אם פז באמת משנה כיוון
1. חברת פז הציגה אתמול תכנית חומש אסטרטגית חדשה ושאפתנית, שלפיה שווייה יזנק ביותר מ־64% עד 2025, והתפלגות ה־EBITDA שלה, שכיום פעילות הדלקים שלה תופסת בה נתח של כ־60%, תשתנה ותעמוד על ארבע רגליים שוות: דלקים, נדל"ן, קמעונאות תעשיות ואנרגיה מתחדשת.
- התוכנית האסטרטגית של פז: צופה עלייה בביקוש לדלק מאובנים
- פז גייסה 1.15 מיליארד שקל בהנפקת אג"ח
- המשרד להגנת הסביבה קנס את פז ב-906 אלף שקל
מדובר בתוכנית ראשונה שמפרסמת מאז העזיבה של המנכ"ל הקודם יונה פוגל באספטמבר האחרון. הכוונות יפות, אבל יישום התוכנית עשוי להיתקל בקשיים. מחיר הנפט לא תלוי בפז, תחום האנרגיות המתחדשות הוא רווי תחרות וקצב פיתוח הנדל"ן בישראל, גם ללא הקושי שבבניית בתי מלון בסמוך לתחנות דלק, איטי, ו־5 שנים נראות זמן קצר מדי כדי ליישם את הרגל הזו בתוכנית. וזה עוד לפני שמביאים בחשבון את מגפת הקורונה שלא ידוע איך ומתי תסתיים. אם המשבר בסין יימשך, פז כמפעילת בית זיקוק עלולה למצוא את עצמה עם תכנית שאפתנית ביד אחת, אבל עם מכירות שהולכות ופוחתות של מוצרי דלק לתחומי הספנות ודלק למטוסים. נתון זה עשוי להציב קשיים בפני המנכ"ל ניר שטרן ברכו ליישום התוכנית.
2. חרף זאת, פז אופטימית והיא מאמינה ששווייה יזנק בתוך חמש שנים, מ־4.2 מיליארד שקל כיום ל־6.9 מיליארד שקל ב־2025. אף שחלק מהשקפים במצגת החברה הזכירו רעיונות שעלו במהלך 2018 בעבודה דומה שנעשתה מול BCG (חברת הייעוץ של בוסטון) רק שהדרך לשם כלל לא ברורה. כך, למשל, בסוף הקדנציה של פוגל פז שיערכה את 222 מתחמי הנדל"ן שלה באמצעות מעריכי שווי חיצוניים, מתוכם 105 נכסים לשימוש בתחנות הדלק. כעת פז רוצה להגדיל את מצבת הנדל"ן שלה ב־150 אלף מ"ר מרובע. בדו"חות הרבעון השלשי של השנה שעברה נכתב כי "על פי חוות הדעת השמאיות שהתקבלו, השווי ההוגן של המקרקעין הינו 2.3 מיליארד שקל, העולה על הערך בספרים ב־777 מיליון שקל לפני מס". פז הדגישה שהזינוק בשווי עוד לא קיבל ביטוי בדו"חות, אבל ברגע שכן זהו משחק חשבונאי של שידרוג המאזן מהיום למחר.
אברהם ביגר צילום: יח"צ
3. ראש הממשלה בנימין נתניהו כבר אמר שלוקח 10 שנים לסגור בישראל מרפסת. כמה שנים ייקח להרים בית מלון, מתחם משרדים או אזור מסחרי בסמוך או מעל לתחנת דלק מזהמות כפי שפז מתכננת? הרי משרדי הבריאות והגנת הסביבה לא ימהרו לשחרר לפז את החבל, וזה בלי להתייחס להתנגדויות ובג"צים של ארגונים ירוקים ודרישות של העיריות השונות. לכן, גם אם הכל יתנהל כשורה, הסיכוי שפז תראה כסף מדמי שכירות של הנדל"ן כבר במהלך השנתיים־שלוש הקרובות הוא לא ממש גבוה.
4. מנוע הצמיחה השני שפז מתכננת הוא כניסה לעולם האנרגיה החדש, בין אם מדובר בעמדות טעינה לרכב חשמלי, מכרזים של אנרגיות מתחדשות ותחנות כוח. מדובר בתחום רווי תחרות שכיום פועלות בו חברות כמו אנלייט ואנרג'יקס, שנסחרות לפי שווי גבוה משל פז שאיבדה יתרון מסוים כשנפטרה מפז סולארי לפני 8 שנים. פז מפעילה כבר היום שתי תחנות כוח פרטיות, ותחום החשמל מוכר לה היטב. אחרי שנכשלה בהתמודדות על מכרז תחנת הכוח אלון תבור ולא ניגשה למכרז על רכישת רמת חובב, יש לה הזדמנות לגשת למכרז לרכישת עוד 3 תחנות כוח של חברת החשמל. בפז רוצים לחזור גם לתכנית להקים תחנת כוח בשטח בית הזיקוק, ולהסתער על מכרזי החשב הכללי של המתקנים הסולארים. יש יאמרו שזהו GREEN WASH מושלם – כלומר בית זיקוק שמייצר חשמל סולארי – אבל מדובר בתחום מתפתח ובעל ביקוש רב, וייתכן ששם ההתקדמות תהיה מהירה יותר.
5. התחום השלישי שפז נשענת עליו הוא תחום הקמעונאות. כאן החזון מרחיק לכת עד למצב שכל חנויות הנוחות לא יכילו מוכרים, זאת במקביל להרחבת מגוון המוצרים שם. בפז נזהרים מהצהרות של פיטורי עובדים וטוענים שהדבר לא עומד על הפרק. בפועל, משרד האנרגיה כבר יצא לשימוע שלפיו מספר מספר המשאבות בתחנות שהן בשירות עצמי יגדל למינימום של 80%, מה שאומר שאולי הם יצטרכו פחות כוח אדם, גם אם שטרן בכלל לא תכנן את זה מראש.
ניר שטרן ויונה פוגל צילום: עמית שעל, סיון פרג' 6. מנוע הצמיחה העיקרי הרביעי הוא תחום הזיקוק. פז, שמפעילה את אחד משני בתי הזיקוק בישראל מחזיקה בנתח שוק של 40% בתחומי הבנזין והסולר. היא מאמינה שייעול תהליכי זיקוק יכול להסוף לה עד דולר למרווח הזיקוק, פעולה שתדרוש השקעה מינורית יחסית של עד 20 מיליון דולר. אבל עיון במצגת של פז מעלה סתירה מובנית בין הרצון להצטיין בזיקוק ולייעל תהליכים, זאת לצד טענה שהביקוש לדלקים פוסיליים רק הולך וגדל, ומנגד הרצון לחתוך בשליש את פעילות הדלקים בתוך 5 שנים וביותר מחצי בתוך 10 שנים. אם הביקוש עולה, למה לחתוך את הפעילות שם? פז מביאה בחשבון את האפשרות החיובית מבחינתה, שאולי עד 2030, השנה שבה תיאסר מכירת רכבי בנזין וסולר יחול שינוי בתוכנית הממשלתית. אבל אם משרד האנרגיה רוצה למנוע כניסת כלי רכב מונעים בבנזין וסולר, למה המצגת מניחה שהביקוש לדלקים ילך ויעלה? מנגד, עד שישראל תיגמל מבנזין המדינה מרוויחה בינתיים כ־40 מיליארד שקל בשנה מתחום הרכב. ואף אחד באוצר לא מתכוון לוותר על זה. לא מאמינים? תראו את העלאת המס שנכנסה לאחרונה על מכוניות היברידיות – מ־30% ל־45% – רק כדי לפצות על הבור שיש למשרד האוצר בקופה.
7. אז מה השורה התחתונה של המצגת? אנליסטים שישבו מול ההנהלה החדשה טוענים שמדובר בשינוי כיוון על פני השמרנות של ההנהלה הקודמת, או כדברי המצגת שנראים כמו מכווונים לפוגל – "מעבר מסטגנציה לצמיחה". אבל לדבר בשלב הזה על יכולת ליישם זה קצת מוקדם. כך או כך, בפז הציבו נקודת ביקורת ראשונה לראות אם הם בכיוון או לא, באמצע 2021. עד אז הם ימשיכו לעשות בדיוק מה שהם עשו עד היום, ולהיות כפופים לאותם רגולציות שישבו להם על הראש, ממשרד הביטחון דרך משרדי האנרגיה והגנת הסביבה ועד מוסדות התכנון. שוק הדלקים בישראל, חרף ההצהרות לגבי עתיד הדלקים וההתחממות הגלובלית, עוד לא ממהר לשום מקום.
