באיראן גייסו את הקורונה כתירוץ לאחוז הצבעה נמוך

הבחירות שהתקיימו באיראן ביום שישי, לצד ההחלטה שהתקבלה באותו יום על הכנסת איראן לרשימת המדינות המממנות טרור וההודעה על מותם של חמישה אנשים מנגיף הקורונה במדינה, מגבירות את הלחץ הפנימי והחיצוני על משטר האייאתוללות. המשטר דווקא תכנן כי סוף השבוע הזה יסתיים בהפגנת כוח מרשימה שלו, אבל יש סימנים לכך שרבים באיראן סולדים מהדרך בה מנוהלים ענייני המדינה ואינם מאמינים להצהרות של מנהיגיהם.

גורל הבחירות הוכרע במידה רבה עוד לפני שנפתחו הקלפיות ביום שישי בבוקר. למעלה מ־7,000 מועמדים התמודדו על 290 המושבים בפרלמנט, אולם מספר דומה של מועמדים, רובם המוחלט נציגי המחנה הרפורמיסטי, נפסלו על ידי הרשויות ולא הורשו להציג מועמדות. השלטון האיראני ייחס חשיבות רבה לבחירות ושאף להשיג אחוזי השתתפות גבוהים במטרה להציג את הלגיטימיות הציבורית שלו, בייחוד לאחר הסתלקות ממשל טראמפ מהסכם הגרעין והחזרת הסנקציות החונקות את המשק האיראני.

המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי צילום: אי פי איי

בפועל, המשטר נכשל כליל והאיראנים פשוט לא הגיעו לקלפיות, בעיקר לאות מחאה על פסילת המועמדים הליברליים יותר. לפי הערכות של גורמים במשטר, שיעור ההצבעה הגיע במקרה הטוב ל־50% מ־58 מיליון בעלי זכות ההצבעה. במטרה לנסות להגביר את שיעורי ההצבעה, המשטר האריך את ההצבעה בעוד חמש שעות, אך ללא הועיל. לשם השוואה, שיעור ההצבעה בבחירות לפרלמנט ב־2016 עמד על 62% וב־2012 הצביעו 66%. במצב דברים שכזה אין להתפלא כי בתוצאות הראשונות שפורסמו כבר אתמול הסתמן ניצחון מוחץ לממסד השמרני, שזכה בכ־80% מתוך 42 מושבים שלגביהם פורסמו התוצאות הסופיות.

פוטנציאל נפיץ

מבחינת השמרנים, ניצחון מהדהד בבחירות לפרלמנט מהווה עמדת זינוק חשובה לקראת הבחירות לנשיאות בשנה הבאה. ברקע עומדת האכזבה מהישגיו של הנשיא הנחשב מתון חסן רוחאני בזירה הכלכלית. לפי הערכות כלכלנים עצמאיים באיראן, 70% מתושבי המדינה נמצאים מתחת לקו העוני ו־10 מיליון לפחות מובטלים. מצב המשק נובע במידה רבה מהסנקציות על איראן, אבל בניגוד למדיניות החוץ הנשלטת בלעדית על ידי המנהיג העליון עלי חמינאי ואנשיו, בתחום הכלכלי לפרלמנט האיראני יש השפעה.

כך או כך, אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, 2020 היא שנה כלכלית אבודה עם צמיחה שלילית של לפחות 3% ואינפלציה שצפויה להמשיך להשתולל. ההשלכות של ההידרדרות הכלכלית הזו באו לידי ביטוי בשנה שעברה כשהעלאת מחירי הדלק הובילה להתקוממות עממית שדוכאה ביד קשה עם למעלה מאלף הרוגים. בצמרת המשטר מבינים את הפוטנציאל הנפיץ של המשך המצב הכלכלי הקשה ומנסים לאחד שורות.

נשיא איראן חסן רוחאני. השנה צפויה להסתיים עם צמיחה שלילית של 3% צילום: איי אף פי

חוסר האמינות שמייחסים האיראנים להנהגה בא לידי ביטוי שוב בימים האחרונים, עם היוודע היקף ההתפשטות של נגיף הקורונה במדינה. רק ביום חמישי האחרון אישרו השלטונות את הידיעות שנפוצו עוד קודם ברשתות החברתיות לגבי מקרי תחלואה בנגיף בעיר קום, הקדושה לשיעים, שבמרכז המדינה. באיראן משוכנעים כי האישור של השלטונות להימצאות הקורונה בעיתוי הזה אינו מקרי והוא נועד לתרץ את שיעור ההצבעה הנמוך בבחירות לפרלמנט. נכון להיום, איראן מודה ב־5 מתים מהנגיף הקטלני מתוך 18 מקרים שאובחנו.

עם זאת, גורמים בתוך איראן טוענים כי נתוני התחלואה גבוהים פי כמה וכי התמהמהות השלטונות ליידע את האזרחים על הימצאות הנגיף צפויה להגדיל את מספר הנדבקים בצורה ניכרת. החשש הוא גם שעולי רגל שיעים ששהו בקום נדבקו ללא ידיעתם וחזרו למולדתם כשהם נשאי הנגיף. מקרה אחד שכזה כבר אובחן בלבנון. מדינות באזור שבהן ריכוז גבוה של שיעים כמו כוויית ועיראק כבר הודיעו על הפסקת קשר הטיסות עם איראן עקב כך. ברשתות החברתיות כבר החלו לכנות את איראן "יצואנית קורונה" - במקום "יצואנית המהפכה".

מדינה שמממנת טרור

ואם לא די במכת הקורונה, ניחתה על איראן ביום שישי עוד מהלומה שצפויה להכביד עוד יותר את הבידוד הפיננסי שלה: כוח המשימה הבינלאומי למאבק בהלבנת הון ומימון טרור (FATF), שמקום מושבו בפריז, החליט להכניס את איראן ל“רשימה השחורה” של מדינות המממנות טרור. צעד זה צפוי להגביר עוד יותר את תהליך הפיחות של הריאל האיראני ששערו צנח בחודש האחרון בכ־10% והגיע לכ־145 אלף לדולר.

הכותב הנו מנהל חברת קונקורד המזה" ת