אנרגיה חלופית: המלצות לשעות של פנאי

טלוויזיה

להתארגן על עונה חדשה משובחת

"סדר אותי". הדילר המקסים חוזר צילום: באדיבות YES

אם יש משהו שמאפיין את "סדר אותי", הסדרה המעושנת והמעולה של HBO, שחזרה עכשיו בעונה רביעית (אצלנו ב־HOT, yes וסלקום TV), זה כמה שהיא צלולה. הגיבור שלה, הבחור The Guy, שרוכב לו על האופניים, עם הקסדה הלא סגורה שלו, ומארגן אנשים עם גראס, שהוא גם אחד מיוצריה, בן סינקלייר, הוא בן אדם מגניב - מכיל, חסר מאמץ, משועשע וטוב לב (לא תזיק לו מקלחת, אבל חוץ מזה הוא די מושלם). בסדרה שלו ושל אשתו לשעבר - קטיה בליצ’פלד - יש סיטואציות קטנות מהחיים בניו יורק, שהבחור עובר דרכן לרגע, והוא החוט המחבר לסיפור על אהבה בעיר הגדולה. ומה יותר ניו־יורקי ועכשווי מהפודקאסט “החיים האמריקאים האלה”, שמשתלב בתחילת העונה הזאת. האזינו, כלומר צפו!

רותה קופפר

ספר

להיסחף אחר גיבור מרתק ודפוק

"זמן שאול". לועג לעולם הספרות אך עדיין אוהב אותו צילום: הוצאה עברית

שאול סמל, גיבור ספרה החדש של עמליה רוזנבלום “זמן שאול”, הולך להסתבך. זה רק עניין של זמן. הקוראים יודעים זאת, חרדים מכך, ועם זאת ממהרים לקרוא עוד פרק, לראות אם זה כבר קרה. סמל הוא סופר ישראלי גדול, שנמצא במשבר כתיבה זה עשור, אדם מלא חולשות עם נטיות קשות להתמכרות. הוא צריך להוכיח לכולם שהוא חוזר למעמד שזכה לו, ומפרסם את הרומן הגדול. הוא יעשה את זה בכל אמצעי שיידרש, גם הפסול ביותר. רוזנבלום (סופרת, פסיכולוגית ותסריטאית) יוצרת גיבור מרתק, פגום עד היסוד, ועם זאת מעורר אהדה, חכם, משעשע ודפוק, בספר שלועג לעולם הספרות והאקדמיה ועדיין אוהב אותו.

רותה קופפר

קולנוע

לצפות ביצירה נשית במיטבה

  

גרטה גרוויג מביימת את מריל סטריפ ב"נשים קטנות". שנת מפנה ביחס לבמאיות צילום: איי פי

 

ייצוג במאיות בטקס האוסקר היה אחד נושאים הבוערים והמדוברים. המצב רחוק מלהיות שוויוני אבל נראה כי בשטח דברים מתחילים להשתנות, וכבר אין צורך לחכות ליום האשה (בעוד שבועיים) כדי לראות סרטים על נשים, מאת נשים ועבורן. כבר עכשיו הזדמנה לבתי הקולנוע כמות נדירה של סרטי במאיות. החל מ”הפרידה” של לולו וואנג, “ציפורי הטרף” של קאתי יאן, “נשים קטנות” הלהיט של גרטה גרוויג, “לשבור את הקרח 2”, שחצה את קו מיליארד הדולר בהכנסות; “הארייט: הדרך לחופש”, “אפשר לגלות לך סוד?”, ו“אהבה פשוטה”. כן, זה עדיין מיעוט, אבל זו כמות מפתיעה ומגוונת, בשנה שעשויה להיות נקודת המפנה ביחס של תעשיית הקולנוע ליוצרות.

יאיר רוה

אוכל

לטעום מנה חורפית מושלמת

גזרים צבעוניים בקלארו. קסמים בצלחת צילום: אפיק גבאי

החודשיים הגשומים שמאחורינו עשו גם טוב לאדמה, בעיקר לירקות השורש שזכו לטעם מרוכז ומרקם דחוס יותר. בקלארו, מסעדתו של רן שמואלי במתחם שרונה, קפצו על ההזדמנות ובמשך החודש פברואר רוקחים שם תפריט המבוסס על ירקות שורש - סלקים, לפתות, גזרים, צנוניות ועוד. ובעצם, מה ששמואלי עושה אינו מנות. הוא עושה קסמים. למשל, מנה המכילה גזרים צבעוניים עם ויניגרט גזר, שמן אגוזים ואגוזי לוז מסוכרים, או מנה של ארטישוק ירושלמי שככה, כמו שהוא, יש לו טעם של גן עדן. אפילו הקוקטיילים זוכים לרענון כשאליהם נכנסים סוגים שונים של ירקות שורש, כמו קוקטייל נהדר המבוסס על שומר או אחר עם סירופ גזר ושורש כורכום.

רעות ברנע

להתרגש מתיאטרון מטלטל

"מי כמוני". יכולות משחק מרהיבות צילום: ישעיה פיינברג

בקיץ יצאו הבמאית אילאיל סמל והמחזאי רועי חן להרפתקה מורכבת. הם ליוו את יצירת ההצגה של בית הספר שבו לומדים נערים ונערות המאושפזים במחלקה הסגורה ב”אברבאנל”, ובהשראת הביקורים יצרו את ההצגה “מי כמוני” שעולה בגשר. זוהי יצירה מרגשת ומטלטלת, עם רגעים כואבים ומכמירי לב לצד אתנחתות קומיות, שניכר בה הטיפול המסור של יוצריה, החל מעיצוב החלל ועד למוזיקה, הבימוי המדויק ובעיקר עבודת המשחק. זכרו את השם נטע רוט. כבר בגיל 18 היא מפגינה יכולות משחק מרהיבות, ונדמה כי העתיד צופן לה גדולות.

מאיה נחום־שחל