שי באב"ד: "באוצר מוטרדים מהאפשרות שיהיה סבב בחירות רביעי"
בפורום שוק ההון של DUN'S 100 בהשתתפות בכירי הענף, אמר אלון גלזר מלידר שוקי הון כי "הריבית חזקה יותר מהכל ובינתיים הריבית ניצחה את הקורונה". אבישי קרואני, מנכ"ל פעילים ניהול תיקי השקעות: "2019 היתה שנה בה חווינו עליות שערים בכל אפיקי ההשקעה"
"מה שבעיקר מטריד אותנו באוצר זה מה יקרה אם הולכים לסבב בחירות רביעי", אמר שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר בפורום שוק ההון של DUN'S 100 בהשתתפות בכירי הענף. את הפורום שהתקיים בבורסה לניירות ערך בתל-אביב, הנחה כתב כלכליסט עמיר קורץ.
לדברי באב"ד, "אם לאחר הבחירות הקרובות תקום ממשלה, ביולי כבר נוכל לחתום על תקציב 2020 ונצליח איכשהו לסדר את השנה מבחינת הוצאות, הכנסות, סגירת הגרעון ותנאים טובים לאזרחים, אבל אם יהיה סבב רביעי הוא לא יהיה מוקדם יותר מאוגוסט-ספטמבר, כך ממשלה תוכל לקום רק בינואר 2021 - ואז כל שנת 2020 תהיה בתקציב המשכי, וזה נורא".
"נושא תשתיות התחבורה הציבורית לוקה בחסר ויש תוכניות רבות. 30% מההון שנמצא בידי המוסדיים מופנה כלפי חוץ", אמר באב"ד והתייחס בדבריו גם לצורך בהשקעה של הגופים המוסדיים בתשתיות: "אמנם אנחנו הסטראט-אפ ניישן אבל דברים פשוטים כמו רכבת שמחברת בין תל-אביב לירושלים למשל קרו רק השנה. כשבוחנים תשתיות להסעת המונים, אנחנו נמצאים במקום מאוד לא טוב ביחס לעולם".
פורום שוק ההון של DUN'S 100 בהשתתפות בכירי הענף צילום: ניב קנטור
בסיום דבריו ביקש באב"ד לקרוא לבכירי שוק ההון להגיע ולעבוד כמה שנים במגזר הציבורי. "כשהגעתי לממשלה, הבנתי שרוב הפקידות גדלה בממשלה, ורובם לא ראו מעולם איך עובד עסק מבפנים. במגזר הפרטי מלינים הרבה על איך שהממשלה מתנהלת. יש ערך גבוה לכך שאנשים מהסקטור הפרטי יעשו כמה שנים 'מילואים' במגזר הציבורי. ככל שבעלי תפקידים בכירים יבואו עם ניסיון מהמשק הפרטי, בעיקר במשרדי האוצר והכלכלה - זה רק יוכל לשפר את הנטל הביורוקרטי".
ביחס לנגיף הקורונה אמר אלון גלזר מלידר שוקי הון כי "הריבית חזקה יותר מהכל ובינתיים הריבית ניצחה את הקורונה. מישהו העביר כסף מהשוק לעו"ש? לא. כי זה חזק מאיתנו. לדעתי מדובר במשבר שאמור להיות יותר משמעותי ממה שקורה וזה יתחיל בחברות שממש קשורות לזה, כמו חברות האופנה והתיירות. אני חושב ששוק ההון לא עיכל את מה שקורה במשבר הקורונה".
אבישי קרואני, מנכ"ל פעילים ניהול תיקי השקעות, אמר בדיון: "2019 היתה שנה בה חווינו עליות שערים בכל אפיקי ההשקעה. את שנת 2020 פתחנו בהמשך המגמה של שנה קודמת ובעליות חדות, חדות מידי וכשהכל נראה טוב מידי צריך להרים את הראש ולחפש ברבורים שחורים. והברבור השחור אכן הגיע, וכהרגלו, ממקום לא צפוי. וירוס סיני עם שם של בירה דרום אמריקאית: הקורונה".
"בשנים האחרונות, המשברים אופיינו כאלימים וקצרים. אלימים כי הברבור השחור פוגש שוק שעלה זמן רב והחברות בעלות מכפילי רוו גבוהים. וקצרים, כי הריבית האלטרנטיבית היא נמוכה עד אפסית. אנו מאמינים שגם האירוע האחרון יהיה קצר", הוסיף קרואני.
רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי טפחות, ניסה להסביר מדוע משבר הקורונה עוד לא השפיע באופן משמעותי על השווקים ואמר כי "לדעתי נלמד הלקח מימי הסארס, שחודש לאחר מכן השוק עלה חזרה, וזה מה שמסביר מדוע השווקים לא יורדים בחדות".
"אנו צריכים שינוי מבחינה רגולטורית, צריך יותר שיתוף פעולה בין הרגולטורים", אמרה עו"ד אילנית לנדסמן, מנהלת מחלקת שוק ההון במשרד הרצוג פוקס נאמן. "הרבה מדברים על הקלות והורדת ביורוקרטיה, אבל בסוף לא עושים זאת בפועל. עושים קרנות תשתיות, ואין הסדר מיסויי. עושים איג"וח, והוא לא יוצא לפועל. רוצים לעשות הפצה של מוצרים אלטרנטיביים, וזה לא יוצא לפועל. כל רגולטור מעלה דרישות שונות, ובסוף אנחנו תקועים. השוק מתפתח ואנחנו חייבים לתת לו מענה. אנחנו תקועים עם חוק ניירות ערך משנת 1968, וצריך לתת לו פרשנויות. הצד הפיננסי תקוע".
עו"ד אודי אפרון התייחס לצעדי הבורסה להגדלת המסחר ואמר כי "הצעדים שננקטים בשנים האחרונות להגדלת מחזורי המסחר אלו פתרונות נקודתיים וכי ללא שיתוף פעולה בין מספר רגולטורים הפתרונות הללו יישארו חלקיים בלבד". עו"ד אפרון הדגים את דבריו כשאמר כי "חרף מאמצי רשות נירות ערך והבורסה, העסקאות בשוק האיגוח פתוחות כיום רק בפני משקיעים מוסדיים, חברות הביטוח והבנקים, משום שהנושא נמצא מזה שנים על שולחן המחוקק ולא זוכה לשיתוף פעולה וחבל, שכן אלו עסקאות בעלות דירוג גבוה, בהן הסיכון ברור ושקוף בפני המשקיעים. לטעמי, מדובר בהחמצה של ממש הן מבחינת מכשיר השקעה אטרקטיבי לציבור והן מבחינת האיתנות הפיננסית שעסקאות אלו מספקות לחברות המאג"חות בהן מושקע הציבור".
"האתגר הגדול היום הוא לגרום למוסדיים להיכנס לשוק ההייטק הישראלי", אמר עו"ד עודד הר אבן, שותף מנהל במשרד ZAG-S. "שאלתי את השר כחלון לפני כמה שנים כשהיה במשרדים שלנו בניו יורק - איך זה שהמוסדיים בישראל משקיעים בנדל"ן זר דרך חברות שונות באיי הבתולה, בשעה שבהייטק הישראלי אין כמעט השקעות. מאז נעשו מאמצים על ידי הממשלה לתמרץ את המוסדיים להשקיע בהייטק, אך אנו עדיין רחוקים מהמקום הנכון. הבורסה עצמה עושה עבודה מאוד יפה להכניס חברות נוספות, אך עדיין - הדרך היחידה שתהיה כאן סחירות גבוהה, זה שיהיו כאן אנליסטים שינתחו את שוק ההייטק. ואת האנליסטים רק המוסדיים יודעים להביא.
עו"ד איתן שמואלי, שותף וראש תחום שוק ההון וניירות ערך במשרד ליפא מאיר ושות', התייחס לחברות ללא גרעין שליטה ואמר כי "אף שהן מהוות כיום כ-14% מן החברות הנסחרות בבורסה והיקף השוק שלהן מהווה כ-34% משווי החברות בבורסה, חוק החברות הנוכחי חסר בכל הנוגע אליהן. בחברות אלה הבורד הופך לגוף המפקח העיקרי על פעילות ההנהלה ולכן חשוב שיהיה עצמאי ונטול קשרים עסקיים עימה. לכן, לדעתי יש לחייב חברות ללא גרעין שליטה ברוב של דירקטורים עצמאיים. יש עוד שורה של הגבלות שצריך להטיל בחברות כאלה כדי להבטיח את תפקודן התקין לטובת בעלי מניות, אבל אחת החשובות שבהן היא האיסור שמנכ"ל יכהן כיו"ר הדירקטוריון ואף יש לאסור על הצעת דירקטורים מטעם הדירקטוריון או מטעם ההנהלה הפעילה".
עו"ד אילן גרזי, התייחס לירידה במספר החברות הציבוריות הנסחרות בבורסה ולזליגה שלהן לשווקי ההון בארה"ב ובקנדה ואמר: "על הבורסה ורשות ני"ע לפעול למשיכת חברות ישראליות, בעיקר בתחומי הטכנולוגיה, הביומד והפינטק באמצעות הקלה של הליכי הנפקה, מתן הטבות מיסויות למשקיעים ואפשרות הנפקת מוצרים פיננסיים מתקדמים, אשר יחזירו את הבורסה בת"א להיות ברירת המחדל הטבעית לגיוסי ההון לחברות ישראליות.
עו"ד נמרוד ספיר, מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות בישראל: "הגרעון זה לא דרמה זה חשוב אך לא הדבר העיקרי, מה שחשוב שיישארו מסגרות פיסיקליות במשרד האוצר. מה שחשוב זה איך הממשלה הבאה מייצרת מחזור צמיחה חדש, מציפה רפורמות תקועות בזמן כנסת לא מתפקדת, על הכנסת הבאה וכל המשרדים לעשות נתיב מהיר לטיפול ברפורמות אחרת הכל ייתקע וזה ישפיע לרעה."
לדברי עו"ד עמית זהרור, מומחה בתחום שוק ההון במשרד ש. פרידמן ושות', במענה לשאלה האם הליכי אכיפה מנהלית יביאו להרתעת יתר בקרב נושאי משרה בחברות ציבוריות: "מאז ומתמיד הייתה הרתעה משמעותית להליכי אכיפה מנהלית, אך דומה כי אין בכך כדי "לשתק" את נושאי המשרה. כדי שמצב זה יוותר בעיינו, עורכי דין חיצוניים נמצאים במיקום חשוב ורגיש בעולם הממשל התאגידי של חברות ולכן חשוב שיקפידו לשמור על האיזון בין האינטרס הציבורי לשקיפות המידע שנמסר לציבור לבין שמירה על כללי המשחק הרגולטוריים".
