בתור סרט שאמור להיות גרוע, “ציפורי הטרף” די מוצלח

ראשי וורנר בוודאי מגרדים עכשיו את הראש במבוכה. הם עשו הכל נכון מבחינה מסחרית, תרבותית וחברתית כשהפיקו את "ציפורי הטרף", אבל נתוני השבוע הראשון היו הרסניים: הקהל האמריקאי לא הגיע לראות אותו. למה? הרי אם היה ספר הוראות לאיך לעשות סרט הוליוודי ל־2020, "ציפורי הטרף" ממלא אחר כל הכללים.

זה מעין סרט המשך ל"יחידת המתאבדים", שאמנם ספג ביקורות איומות ב־2016, אבל זכה להצלחה גדולה (750 מיליון דולר), והסרט החדש מחלץ מהסרט הקודם את הדמות הכי אהובה ומוצלחת מתוכו: הארלי קווין (בגילומה של מרגו רובי, שבין "היו זמנים בהוליווד" ו"פצצה", עושה ברגע זה הכל, ותמיד טוב). הסרט הזה, שמגיע מעולמות התוכן של די.סי קומיקס, מסתובב ביקום הקולנועי והמנטאלי של הג'וקר, שהפך לתופעת תרבותית בשנה שעברה עם הכנסות של מעל מיליארד דולר (ושני אוסקרים טריים מהשבוע שעבר). לפיכך, נדמה שיש לו ביקוש.

באולפני וורנר החליטו להפוך אותו לשיר מזמור להעצמה נשית. עם במאית, תסריטאית ולצדן קבוצת מפיקות (בראשות רובי עצמה), שמובילות צוות של גיבורות כל־נשיות שנלחמות בכל הגברים שהטרידו, תקפו, זלזלו והקטינו אותן. מה יותר מעודכן לרוח התקופה, נכון? אז איפה הקהל? 

ציפורי טרף/ הקהל לא נהר בהמוניו צילום: איי פי

האם האשם במחלקת השיווק של הסרט? ייתכן. שבוע אחרי בכורתו שינו מפיצי הסרט האמריקאים את שמו וכעת הוא נקרא: "הארלי קווין וציפורי הטרף", (Harley Quinn: Birds of Prey)  כדי שיבינו שזו האקסית של הג'וקר. ואולי האשם באיכות הסרט? יש לחשוד שאולי זה המצב. בהשוואה ל"ג'וקר", הסרט הזה נראה כמו תיאטרון חובבנים. יש בו הומור, וכמה בדיחות, וגישה לא־דופקת־חשבון, ואלימות קיצונית. אבל יש בו קטעי אקשן לא מספיק מרשימים, שבעיקר חוזרים על עצמם שוב ושוב. כך שבתור סרט שאמור להיות גרוע, הוא די מוצלח. אבל זה כנראה לא מספיק כדי להפוך לסנסציה.

ואולי יש כאן עניין של שמרנות. בנים, מתברר, לא טסים לראות סרט אקשן עם צוות של גיבורות. ובנות, מתברר, לא מאוד מתפעלות מסרט כל כך אלים, וכך כולם נשארו בבית.