פאשיניסטה פמיניסטה: על המעצבת מריה גרציה קיורי
השכמייה שלבשה נטלי פורטמן בטקס האוסקר וחוללה מהומה עוצבה בידי קיורי, האשה הראשונה בתפקיד המעצבת הראשית בבית דיור. היא הוכיחה שפמיניזם בלתי מתפשר, הבנה במה שנשים רוצות, שילוב של גבוה ונמוך ושליטה ברשתות החברתיות טובים מאוד גם לעסקים
טקס האוסקר שהתקיים בשבוע שעבר כלל כצפוי הרבה גלאם הוליוודי ושמלות ערב זוהרות כמיטב המסורת, אבל היו גם בחירות שגרתיות פחות, ושמלה אחת שאי אפשר היה להתעלם ממנה גם בגלל האמירה האקטיביסטית הפמיניסטית שלה.
השחקנית נטלי פורטמן עלתה על השטיח האדום לבושה שמלה שחורה מעוטרת ברקמות זהב ומעליה שכמייה שעל הדש שלה נרקמו שמות הבמאיות שסרטיהן לא נכללו בין המועמדים לאוסקר. השכמייה הזאת משכה הרבה תשומת לב, תגובות מתפעלות וגם נזעמות (השחקנית רוז מקגוון, למשל, האשימה את פורטמן כי היא “רמאית” וכי היא לא משחקת בסרטים של במאיות ולא מעסיקה במאיות בחברת ההפקות שלה) ואפילו זכתה לגרסה סאטירית בארץ נהדרת.
נטלי פורטמן בשכמייה שעליה רקומים שמות הבמאיות שלא היו מועמדות לפרס האוסקר. בשורת הפמיניזם המודרניסטי צילום: AFP
את השמלה והשכמייה המדוברת עיצבה מריה גרציה קיורי לבית האופנה דיור, ולא במקרה. היא חלק מבשורת המודרניזם הפמיניסטי שיוצאת מבית האופנה הצרפתי מאז שקיורי נכנסה אליו לפני כארבע שנים, כאשה הראשונה בתפקיד המעצבת הראשית. הלך הרוח הזה בא לידי ביטוי גם בתצוגת הקוטור של המותג, שהתקיימה בפריז כמה שבועות קודם לכן, כשקיורי חברה לאמנית הפמיניסטית האמריקאית ג’ודי שיקגו שמיצב האמנות שלה “מסיבת ארוחת הערב”, שהוצג בתערוכה ב־1979 וכיום מוצג במוזיאון ברוקלין, יוחד ל־39 דמויות של נשים מן ההיסטוריה המערבית ש”הוזמנו” לארוחת ערב. המיצב הורכב משלושה שולחנות שסודרו בצורת משולש, ועל כל שולחן הונחו 13 מערכות כלי אוכל כל אחת כללה מפית ועליה נרקם שמה של הדמות וצלחת חרסינה מעוטרות בדימויי איברים נשיים, סכו”ם וכוס יין.
כעת יצרו יחד קיורי ושיקגו מסלול תצוגה בצורת תעלת לידה שעליו צעדו הדוגמניות כאלות מודרניות בסנדלים שטוחים בסגנון יווני־רומי.
מריה גרציה קיורי צילום: AFP
קיורי, שנולדה וגדלה ברומא ואף מתגוררת בעיר עם משפחתה כיום, יצרה מראה מחודש לבית דיור. שלוש שנים וחצי אחרי שנכנסה לבית האופנה הצרפתי היא מיתגה אותו מחדש, הפכה אותו לרלבנטי וצעיר יותר, מסחרי הרבה יותר — למנוע של מודרניזם פמיניסטי. היא הציגה כבר בתחילה את גישתה: “אי אפשר לשנות חברה בלי להציג את נקודת המבט שלך כחזקה”, אמרה בראיון ל”טלגרף”.
המהפך שלה החל בקולקציה הראשונה שהוצגה בספטמבר 2016, בחולצת טי (ב־600 ליש”ט) ועליה הכיתוב “כולנו צריכות להיות פמיניסטיות” שנלבשה עם חצאיות טול רקומות בעבודת יד המזוהה עמה ונעלי סניקרס שטוחות. הכיתוב נלקח ממאמר מ־2014 שפרסמה הסופרת הניגרית הפמיניסטית צ’יממנדנה נגוזי אדיצ’יה, והסלוגן הזה היה הקמפיין של העונה. העתקים של החולצה צצו בכל העולם וקיורי היתה מאושרת. ”חלק מהן לא ידעו שהן קונות העתק, אבל הן התחברו למסר וזה מה שחשוב”, אמרה ל”טלגרף”.
בתצוגת אביב 2018 שוב צעדה דוגמנית, הפעם בתוך תפאורה של הפסלים המונומנטליים של ניקי דה סן פאל — אחת האמניות המשפיעות במאה ה־20 ששילבה יצירתיות ונשיות במיצגים פמיניסטיים וסוריאליסטיים — בחולצת פסים ועליה הכיתוב “למה לא היו נשים אמניות גדולות?”. זה היה משפט הלקוח מכותרת מאמרה מ־1971 של היסטוריונית האמנות לינדה נוכלין, שאף חולק למשתתפי התצוגה.
תצוגת האופנה של דיור תחת הכותרת "מה היה קורה לו נשים היו שולטות בעולם". קיורי: "אי אפשר לשנות חברה בלי להציג את נקודת המבט שלך כחזקה" צילום: גטי אימג'ס
אין זה מפתיע, אגב, שמבין קודמיה בתפקיד בהיסטוריה של דיור, קיורי חשה חיבור למעצב מארק בוהאן ששימש מנהל קריאטיבי של דיור בשנים 1960־1989, ונודע בעיצובים לבישים ואלגנטיים, ששמרו על רוח צעירה, לא עניין מובן מאליו כשמדובר בקוטור. “הוא באמת עשה בגדים שעבדו בשביל נשים, בגדים אלגנטיים ונוחים, קלים ללבישה”, הודתה בראיון ב”פייננשל טיימס”.
לא פעם הואשמה קיורי כי האסתטיקה שלה פופוליסטית, מסחרית מדי, לבישה מדי. “דיור היא לא חברה של טישירטס”, לחשו יושבי השורה הראשונה בתצוגות, על
פי”פייננשל טיימס”, ומבקרת האופנה של ”הניו יורק טיימס”, קתי הורן, תהתה אם היא היתה הבחירה הנכונה עבור דיור.
טישרטס עם כיתובים פמיניסטיים שעיצבה קיורי לדיור נמכרו ב־600 ליש“ט צילום: גטי אימג'ס
מבקרי אופנה אולי מחפשים עיצוב חדשני, אבל הקהל דווקא אהב את חולצות הטי והעיצובים הישירים, הקלים ללבישה, את הטוויסט המודרני של פריטים מארכיון דיור ואת שיטות השיווק ברשתות החברתיות, שנחלו הצלחה. למשל, כשקיורי שלפה ב־2018 מהארכיון את תיק האוכף האיקוני של דיור שיצר ג’ון גליאנו ב־1999, היא השיקה אותו בבליץ אינסטגרמי של יותר מ־100 משפיעים ברשת. הקמפיין נחל הצלחה גדולה, שבאה לידי ביטוי גם בחיסכון בפרסום של 3.4 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2018.
רק לפני ארבע שנים עוד היתה קיורי המנהלת הקריאטיבית של בית ולנטינו, יחד עם פייר פאולו פיקולי. השניים הם שותפים ותיקים שעבדו יחד 20 שנה והפכו את ולנטינו ללהיט הגדול של עולם האופנה העולמי, מה שהתבטא היטב גם במכירות. הם התחילו יחד במחלקת האבזרים בפנדי, אחר כך בזו של ולנטינו — ובמשך שמונה שנים חלקו את תפקיד המנהלים הקריאטיביים של ולנטינו והיו אחראים להגדרה מחדש של מותג היוקרה האיטלקי. בתקופה הזאת חל גידול ניכר במכירות בית האופנה שנרכש ב־2012 על ידי קרן ההשקעות של משפחת המלוכה הקטארית, והגיע ב־2016 ל-1.11 מיליארד יורו. עד 2018 גדלו המכירות ל־1.2 מיליארד.
תיק בהשראת האמנית ניקי דה סן פאל צילום: dior
קיורי החליפה בדיור את ראף סימונס, שבשלוש וחצי שנותיו בתפקיד גדלו המכירות בשיעור ניכר. לראשונה ב־70 שנותיו מינה בית דיור, אחרי תשעה חודשים של ספקולציות, אשה למנהלת הקריאטיבית שלו, והציפיות היו גבוהות. סידני טולדנו, יו”ר ונשיא דיור, אמר אז בראיונות כי מינויה של קיורי הוא חלק ממהפכה נשית בעולם בכלל ובתעשיית האופנה בפרט. בראיון ל”ביזנס אוף פאשן”, אמר כי “לקיורי יש נקודת מבט שונה ממעצב גבר. חיפשתי מעצבת עם הבנה עמוקה בצרכים של נשים”. חיפש ומצא.
מריה גרציה קיורי השמיעה את קולה הפמיניסטי בתקופה של Metoo והצליחה ללכוד את רוח הזמן בקולקציות שלה ולהצעיד את בית דיור קדימה, גם בכל הנוגע לשיפור המכירות: כך, המכירות של דיור קוטור (כולל קו הגברים הקטן יותר בעיצובו של קים ג’ונס) ב־2019 הגיעו ל־3.2 מיליארד יורו עלייה של 26% לעומת השנה הקודמת. לצורך השוואה, ב־2016 כשקיורי הצטרפה לדיור הסתכמו המכירות בכללותן בקושי ב־1.9 מיליארד יורו. ב־2019 הן כבר עמדו על 6.3 מיליארד יורו ועל פי אנליסטים, עד 2025 יגדלו המכירות ליותר מ־9 מיליארד יורו, ושווי החברה עשוי להגיע אז ל־40 מיליארד יורו.
