אחרי כל עלייה מגיעה ירידה?
לצד החשש מנגיף הקורונה, מהברקזיט, ממלחמות המסחר ומסימני המיתון אשר גורמים להנחה סבירה כי הצמיחה הגלובלית בסכנה, מדדי הבורסות בעולם ממשיכים לשבור שיאים חדשים. רגע לפני פורום DUN'S 100 לבכירי שוק ההון בישראל, עו"ד מנחם גורמן עונה על שאלות הקשורות לתקופה המורכבת בה נמצא שוק ההון, על הבירוקרטיה והסחבת בשוק המקומי, על התופעה המתגברת של חברות ללא גרעין שליטה ועל אספקטים נוספים הקשורים להווי המרתק של שוק ההון
האם שוק ההון המקומי והגלובלי מחובר למה שקורה ברחבי העולם בתקופה האחרונה?
ישנם כלכלנים ומומחים ברחבי העולם אשר טוענים שלא ממש. אותם מומחים מציינים כי הכלכלה העולמית ניצבת בפני האטה ושאנחנו נמצאים בסכנת מיתון. הם מציינים שהצמיחה בארצות מערביות רבות נמוכה מאוד וריכוזית ונשענת על כמה שווקים מרכזיים שכל פגיעה בהם יכולה להשפיע באופן דרמטי על המשק המקומי ותוביל גם לפגיעה במשק העולמי. כל הנתונים שהם מעלים נוכחים וגלויים וכל הטענות שלהם ידועות, וזאת עוד לפני הגעת נגיף הקורונה שכבר כעת פוגע בצמיחת הכלכלה השנייה בגודלה בעולם, פגיעה שלא תסתיים רק בסין ואשר צפויה להשפיע במידה כזו או אחרת על שאר השווקים בכל רחבי העולם.
ולמרות זאת, הבורסות ברחבי העולם ממשיכות לצמוח ולשבור שיאים. האופטימיות והתחושה החיובית נראות לפעמים מנותקת מהמציאות, ואף אחד לא יודע מתי תגיע הנפילה, וגם כאשר השווקים נצבעים אדום, הבורסות מתאוששות מהר והתחזיות החיוביות של החברות הגדולות במשק, כמו גם תחזיות אופטימיות אחרות, לא רק מחזירות את השווקים והבורסות למגמות חיוביות תוך התגברות על הירידות, הן שוברות שיאים ומתעלות מעל הירידות. אז האם זו שעתם היפה של אלו המאמינים בביצועים של המשק הגלובלי ואשר מאמינים בגישה האופטימית? על השאלה הזאת קשה להשיב מאחר ואת העתיד מורכב לנבא. אולם בכל זאת, רבים מהמומחים מסכימים שבשלב כלשהוא יגיע 'תיקון' כאשר השאלות הן עד כמה משמעותי יהיה 'התיקון', מתי הוא יגיע, ומה הם הגורמים שבסופו של דבר יובילו אליו.
לצד הפקטורים הגלובליים המשפיעים על הזירה המקומית ועל חלקת האלוהים הקטנה שלנו, ישנם גם פקטורים מקומיים שהינם בעלי השפעה רבה על שוק ההון בישראל. החל מהבירוקרטיה והחלטות הרגולטור, ועד התגברות התופעה של חברות ללא גרעין שליטה, והיכולת למנוע דליפות ועבירות פליליות הקשורות לשוק ההון.
לקראת פורום DUN'S 100 לבכירי שוק ההון בישראל אשר יתקיים השנה בפעם ה – 12 ברציפות, עו"ד מנחם גורמן, שותף בכיר ב'שטיינמץ הרינג גורמן ושות' - משרד עורכי דין', מעניק תובנות ומפרט על אתגרי השעה של שוק ההון בישראל, ועונה על כמה מהשאלות הנמצאות במרכז השיח של בכירי שוק ההון.
איך תשפיע הקורונה על הבורסות צילום: רויטרס
מנחם, זו תקופה ארוכה שהבורסות נוסקות כלפי מעלה. לאחרונה חווינו ירידה בעקבות הדיווחים על נגיף הקורונה וסיבות נוספות, אך נראה שגם הירידות הללו היו זמניות והשוק ממשיך את מגמת העלייה המאפיינת אותו בתקופה זו. ובכל זאת, על אף האופטימיות, לכולם ברור שמתחת לפני השטח יש חשש גדול מהרגע שבו יתחילו הנפילות והשאלה היא רק: מתי זה יקרה?. האם לדעתך אנחנו בפני שנה של ירידות או עליות? אם אנחנו בפני ירידה, עד כמה עמוק יהיה 'התיקון'? ואם אנחנו עומדים בפני עליה נוספת, עד לאן אפשר להמשיך לנסוק במציאות הנוכחית?
בסופו של דבר, הבורסות מגיבות לכלכלה ולניתוח הסיכונים והסיכויים ושווי החברות שעולה בעקבות גובה הריבית. למלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, לעזיבת אנגליה את גוש היורו והבחירות בה וגם לנגיף הקורונה יש השפעה ממתנת על הבורסות בעולם ושווי ניירות הערך הנסחרים בהן. אני מעריך כי מיגור נגיף הקורונה יביא לחזרת הבורסות למסלול נסיקה. מצד שני, התפשטות הנגיף תוביל להסתגרות סין מפני העולם, וכנראה גם להמשך הירידות בשווקים, שעד כה הגיבו באופן מתון יחסית.
אילו צעדים על הרגולטור לעשות כדי לחזק את המסחר בשוק ההון הישראלי?
אני מאמין שיש לנקוט בצעדים להקלת הרגולציה המכבידה על דיווחי החברות וכן צעדים להקלות במיסוי.
מה לדעתך צריכה הבורסה לעשות כדי לחזק את נפח המסחר?
הבורסה בישראל היא בורסה מקומית של מדינה קטנה, נפחי המסחר יגדלו רק עם גידול במגוון המכשירים הפיננסיים או הוספת מספר ניירות ערך. זו פעולה שיכולה להתבצע גם באמצעות שיתופי פעולה של הבורסה בישראל עם בורסות נוספות בעולם.
האם לדעתך אנחנו ניצבים בעתיד בפני פרשיות נוספות של דליפת מידע פנימי לטובת רווח אישי? אילו צעדים יש לעשות כדי למנוע הדלפות שכאלה?
אין חברה בעולם שהצליחה למגר לחלוטין פשע. תאוות בצע תמיד תיצור כאלה שינסו להתחכם ולעבוד על השיטה וייתפסו עד מהרה.
האם תופעת החברות הפועלות ללא גרעין שליטה הינן חיוביות למשק הישראלי? מי ערב לבעלי המניות וכיצד מגבירים את אמון שוק ההון בחברות הללו?
במשך שנים, מדינת ישראל ביקשה לקדש את המושג של חברות ללא גרעין שליטה, בדומה לארה"ב ואנגליה, מתוך מחשבה שמדובר בהליך שיגרום להגדלת הנזילות והסחורה הצפה, וכן בהיעדר בעל שליטה לא יוכלו לטעון לעסקאות עם בעל השליטה או שלבעל השליטה עניין אישי בהן. חוק החברות וחוק ניירות ערך אינם ערוכים מבחינת מבנה ההתנהלות לחברות ללא גרעין שליטה, ויש לערוך בו התאמות נדרשות כדי להסדיר את מעמדם של המנהלים כמעין בעלי שליטה, וגם כדי להגן עליהם ולאפשר להם קבלת החלטות ונטילת סיכונים ללא חשש מפני תביעות. שוק ההון במדינת ישראל אינו אמריקאי ואינו אנגלי, מבחינת הגודל ומאפייני השוק. בתהליך היעלמותו של בעל שליטה, נדמה שפתאום מתגעגעים לקיומו של בעל שליטה – מעין דמות אב שאליו אפשר לבוא בטענות ועליו גם לזרוק את הרפש.
