התוכנית החדשה של הרמטכ"ל: אסור לשכוח את הווילה עצמה

אחד הדברים המפליאים בתר"ש תנופה שחשף הרמטכ"ל אביב כוכבי, הוא שמבין 40 צוותים שונים שעמלו על גיבושה, לא הוקדש ולו צוות בודד לתנאי הפרישה והפנסיה של אנשי הקבע. כוכבי אמנם אינו הראשון שהתעלם מהסוגיה היקרה והמורכבת הזאת במסגרת הכנת תוכנית רב־שנתית, אבל הוא פספס הזדמנות להציג תוכנית שיכולה לשנות את כללי המשחק וגם לתרום ישירות לאחד מיעדי התר"ש: שימור כוח אדם איכותי בצה"ל.

תר"ש תנופה שואפת לקצר את משך המערכות של צה"ל, בין היתר באמצעות הקמת טייסת קרב חדשה, הצטיידות ברחפנים "מתאבדים" ובחימוש מדויק, חיזוק התקשורת הדיגיטלית והקמת מטה מיוחד לטיפול באיום האיראני. על החזון אין מחלוקת, אבל ליישום נדרשים תקציבי עתק. כשסוף סוף תקום ממשלה וימונה שר אוצר, סביר להניח שיחל המשא ומתן הקבוע שבמסגרתו נדרש הצבא לקיצוצים בגזרות כוח האדם והשכר כדי לקבל את התוספות הנכספות. מכיוון שמהלך זה כמעט בלתי נמנע, מוטב היה שהרמטכ"ל יקדים תרופה למכה.

חיילים צילום: בלומברג

כמה חזיתות טעונות טיפול בהקשר זה. ראשית, תוספות הרמטכ"ל שמגדילות את הפנסיה התקציבית של כלל הפורשים מצה"ל לרוב עד 70% משכרם - ולעתים יותר. זה יכול היה אולי לעבור כלגיטימי אם היה מדובר בפרישה בגיל 67, אבל בחלק גדול מהמקרים הפנסיה ניתנת לצעירים. גם פנסיות הגישור מצריכות חשיבה מחודשת. הגבלתן לגיל פרישה מסוים היה מאפשר לנתב כסף רב יותר לשימור כוח אדם איכותי. מודל שכר חדשני שמאפשר לשלם שכר גבוה בשנות הקבע הראשונות היה מאפשר לשמר כוח אדם איכותי רב יותר, ולשחררו לשוק העבודה האזרחי כעבור כמה שנים.

בצה"ל ובממשלה מרבים לדבר על ישראל כעל וילה בג'ונגל. אבל אם ישראל רוצה להישאר וילה – כלומר לספק שירותים ראויים לאזרח, כמו בריאות וחינוך – היא צריכה להיות יצירתית יותר במימון הביטחון שלה. גם צה"ל אחראי לריסון תקציבי היכן שניתן, כדי שהבית שהוא ממשיך להגן עליו יהיה ראוי למגורים.