חידושים והתפתחויות בתחום הנאמנויות בעולם
נאמנויות בינלאומיות וניהול הון משפחתי עולם חדש של שקיפות ורגולציה
מוגש מטעם DUN'S 100
סעיף 1 לחוק הנאמנות (1979) מגדיר נאמנות כזיקה לנכס שעל פיה חייב נאמן להחזיק או לפעול בו לטובת נהנה או למטרה אחרת. מדובר אפוא במערכת יחסים משפטית במסגרתה יוצר מעביר נכס מסוים לנאמן, על מנת שיחזיק בו לטובת נהנים או מטרה בהתאם להוראותיו.
אמנם חוק הנאמנות הישראלי חוקק בשנת 1979, אך מוסד הנאמנות כבר קיים זה כ-400 שנה. מקורו של מוסד זה הוא בנאמנות האנגלית, שהפכה מקובלת גם במדינות כמו ארה"ב, קנדה וניו-זילנד. בישראל, מוסד הנאמנות הוכר בחקיקה לראשונה בשנת 1924 עם פקודת ההקדשות לצרכי צדקה.
בדצמבר 2019 יצאה לאור המהדורה החמישית של הספר Trusts in Prime Jurisdictions בעריכתי ע"י Globe Law and Business. המהדורה הראשונה של הספר פורסמה בשנת 2000 ועודכנה מאז מדי 4-5 שנים.
בדומה למהדורות הקודמות, בכתיבת הספר השתתפו אנשי מקצוע בתחום הנאמנויות ממדינות שונות, כגון קנדה, קפריסין, גרמניה, אנגליה, יפן, לוקסמבורג, מלטה, ליכטנשטיין, שוויץ, ועוד. המהדורה החמישית הנוכחית כוללת בסה"כ 44 פרקים, כאשר מתוכם 28 פרקים דנים בנאמנויות פי חוקי מדינות שונות, ביניהם 8 פרקים על נאמנויות במשפט הקונטיננטלי, כגון יפן וליכטנשטיין.
מטרת הספר היא להוות מדריך לעולם הנאמנויות ולאפשר לקורא לגשת למידע מקצועי, עדכני ומהימן לגבי המדינות השונות במקום אחד זמין.
1. מה היו ההתפתחויות בעולם הנאמנויות מאז הודפסה המהדורה הרביעית בשנת 2016?
מאז פרסום המהדורה הרביעית, חלו שינויים רבים בעולם המשפט והבנקאות הפרטית. אחד השינויים החשובים נוגע לעניין מיסוי חברות וישויות אחרות המוקמות בטריטוריות הידועות כמקלטי מס. כיום בטריטוריות כמו איי הבתולה הבריטיים וקפריסין, ישנה דרישה שחברות יקיימו נוכחות משמעותית יותר על מנת שיוכלו להיחשב כתושבות אותה טריטוריה וליהנות ממשטר המס האטרקטיבי שלה, ולא די בכך שהחברה התאגדה לפני דיני אותה טריטוריה. נוכחות משמעותית כזאת מושגת באמצעות קיום פעילות עסקית באותה מדינה, לרבות החזקת משרד ועובדים.
2. אילו התפתחויות חשובות בתחום הנאמנויות אתה צופה בישראל?
א. רגולציה של נאמנים בישראל –העיסוק בנאמנויות, ובפרט פעילות כנאמן, תצריך עמידה בתנאים מקצועיים וקבלת רישיון, וזאת בדומה למדינות אחרות בעולם. באופן זה, רשם החברות לא יאשר רישום של חברה עם המילה "נאמנות" בשמה ללא הצגת רישיון בהתאם.
ב. הקמה של מרשם של נהנים סופיים (Ultimate Beneficial Owners) – מדובר במרשם של הנהנים הסופיים בנכסים, שאינם בהכרח הבעלים הרשומים. כיום מדינות רבות החברות ב-OECD אימצו את הדירקטיבות הרביעית והחמישית בנושא איסור הלבנת הון של הארגון, אשר מחייבות הקמת מרשם כזה.
ג. ביטול הפטור מדיווח לעולים חדשים – כיום החוק מאפשר פטור מדיווח ומתשלום מס למשך 10 שנים לעולים חדשים. מר ערן יעקב, ראש רשות המסים אשר דיבר במסגרת כנס STEP ישראל ביוני 2019, הודיע על כוונתו להביא לביטול הפטור מדיווח.
ניתן למצוא פרטים נוספים על הנאמנויות בישראל והשימוש בהן בפרק שכתבתי יחד עם עו"ד ליאת אייל, ובפרק שכתבתי יחד עם עו"ד מיטל ליברמן, העוסקים שניהם בדין ישראל מנקודות מבט שונות.
3. איזה שינויים חשובים צפויים להתרחש בתחום הנאמנויות בשנת 2020 בעולם?
אחד השינויים הצפויים יהיה רגולציה של נאמנים וחברות נאמנות. כך, לאחרונה שוויץ חוקקה חוק מיוחד לרישוי ופיקוח על נאמנים וחברות נאמנות, ואף בימים אלה נידונה שם גם חקיקת חוק נאמנות.
כמו כן, ניתן לצפות כי מדינות שונות שעדיין אין בהן רגולציה של נאמנים (כגון ישראל) יפעלו לחוקק חוקים כאלה, אשר יותאמו גם לחוקים ותקנות שנועדו להתמודד עם הלבנת הון ומימון טרור.
בספר החדש יש פרק מיוחד שנכתב על ידי עורך דין יהודה שפר, אשר היה ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, וכן המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.
4. על איזו מדינה תמליץ לצורך הקמת נאמנות על פי החוקים שלה?
קשה להשיב לשאלה הזאת. חוקי הנאמנות במדינות שונות בנויים אמנם על אותו עקרון, אולם לכל מדינה יש גם מאפיינים ייחודיים משלה. כך, יש לשקול את עלויות ההקמה וההפעלה, מסורת והיסטוריה של חוק ופסיקה משפטית בתחום הנאמנויות, והתמודדות עם תביעות של "ירושה משוריינת" במדינות הקונטיננט כגון צרפת ואיטליה. עוד חשוב לקחת בחשבון את המאפיינים הספציפיים של הלקוח, צרכיו ונכסיו. סוגיה זו היא סוגיה מורכבת, ומומלץ להתייעץ עם איש מקצוע בכל עניין לגופו.
ישנם מספר פרטים בספר הבוחנים את הסוגיות הללו במהדורה החמישית, ובפרט את סוגיית "הירושה המאולצת" בפרקים המתייחסים לברמודה, גרמניה ואיטליה.
ד"ר אלון קפלן קרדיט: יח"צ
5. אילו התפתחויות בתחום המס צפויות לשנת 2020?
רשויות המסים של מדינות שונות משתפות פעולה זו עם זו על מנת להשיג מידע על נישומים בכל העולם. הדוגמאות הטובות ביותר לכך הן הסכמי ה-FATCA ו-CRS, והסכמים נוספים לחילופי מידע אוטומטיים שישראל חברה להן. כך, כיום, ישנה פרקטיקה מקובלת במסגרתה בנקים בעולם מעבירים מידע לישראל אודות תושבי ישראל המחזיקים אצלם חשבונות בנק.
הנאמנויות אינן חריג לתופעה, וקיימות חובות דיווח גם לגביהן, בעיקר אם הן מחזיקות נדל"ן או נכסים פיננסיים. המהדורה החמישית של הספר עוסקת בכך בהרחבה, והפרקים העוסקים במיסוי באנגליה ובארה"ב שופכים אור חשוב על הנושא.
6. לסיום, מה לדעתך יפתיע את הקוראים לגלות לגבי נאמנויות כיום?
א. ישנה סברה מוטעית שנאמנות היא כלי שמטרתו העלמת מסים פסולה. כיום, ישנה רגולציה מקיפה בנושא, חילופי מידע אוטומטיים בין רשויות מסים בעולם, דירקטיבות בנושא איסור הלבנת הון המיושמות בקפדנות במדינות ה-OECD, ועוד, וכיום, הנאמנות היא כלי לגיטימי ויעיל לתכנון נכסים. בספר אף יש פרק מקיף בנושא חובות הגילוי החלות על נאמנויות לפי הדירקטיבות של ה-OECD.
ב. ישנה סברה מוטעית נוספת שתפקיד הנאמן אינו מצריך מיומנות מיוחדת, וכל אדם יכול למלא את התפקיד. למעשה, מדובר בתפקיד המצריך מקצועיות וידע רב בתחום הנאמנויות, אשר כרוך באחריות רבה לא רק כלפי היוצר והנהנים, אלא גם כלפי צדדים שלישיים הבאים במגע עם הנאמנות ונכסיה. באופן מפתיע, קשה למצוא מוסדות להשכלה גבוהה המציעים תואר בתחום הנאמנויות. עם זאת ארגון STEP הבינלאומי – Society of Trusts and Estate Practitioners, הבין לפני זמן רב את הצורך בהכשרה מתאימה לעוסקים בנאמנויות, ובהתאם לך מעביר קורסים במדינות רבות בעולם בנושא בשיתוף עם אוניברסיטת מנצ'סטר, ואף מחייב את המעוניינים להצטרף כחברים בארגון לעבור בחינה בכללי אתיקה מקצועית.
אלון קפלן, עו"ד ונוטריון: ד"ר אלון קפלן, עו"ד ונוטריון, חבר לשכת עורכי דין בישראל (1970), ניו יורק (1990) ופרנקפורט (2010). הוא מייסד ונשיא הסניף הישראלי של Society of Trust and Estate Practitioners (STEP),. אלון הוא מחברם של הספרים "נאמנות בישראל: הלכה למעשה" (2017), ו-Trusts and Estate Planning in Israel (2016). כמו כן, אלון הוא העורך הראשי של המהדורה החמישית של הספר Trusts in Prime Jurisdictions (2019).
