״כיום כמעט בכל תיק גירושין עולה הנושא של משמורת משותפת״

 מוגש מטעם DUN'S 100

בשבוע שעבר פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על תושבים ברשויות המונות 50,000 תושבים או יותר לשנת 2018. בין השאר פורסם כי בשנת 2017 נישאו 50,029 איש (באופן מפתיע, מספר אי זוגי), אולם התגרשו לעומת זאת 14,741 איש. כלומר, יחס המתגרשים לשנת 2017 היה כמעט שליש ממספר אלו שבחרו להינשא. עוד פורסם לאחרונה על ידי הלשכה, כי זוגות שיש להם ילדים, מתגרשים בשיעורים גבוהים יותר מאלו שיש להם ילדים.

לאור התפתחויות שונות בתחום דיני המשפחה בישראל, הנושא של משמורת משותפת הפך נושא חם בבתי המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני. שוחחנו עם עו״ד יוסי הרשקוביץ כדי לדעת מה צריך לדעת הורה לילדים בטרם יילך לרקוד על מדרגות הרבנות.

בוחנים משמורת משותפת באופן מהותי, לא מסתפקים בכותרת״. עו״ד יוסי הרשקוביץ.

לפי עו״ד יוסי הרשקוביץ, המייצג רבות בבתי הדין הרבניים ובבית המשפט לענייני משפחה, ככל שהילדים של בני הזוג בוגרים יותר, כך גדלה הנטייה לאשר משמורת משותפת.

עו״ד יוסי הרשקוביץ: ״בשנת 2017 קבע בית המשפט העליון הלכה מכוננת בתחום דיני המשפחה: כאשר הילדים נמצאים במשמורת משותפת בין ההורים הגרושים, ורמת ההשתכרות שלהם דומה, שני ההורים חבים במזונות האחד כלפי השני, מה שבעצם מבטל את החבות במזונות באותם מקרים".

כמה ימים בשבוע צריכים הילדים לשהות אצל ההורה, כדי שנגיד שיש משמורת משותפת?

עו״ד יוסי הרשקוביץ: ״זו שאלה טובה, כי בית המשפט בעצם עושה בחינה מהותית של הנושא. כלומר, לפני שבית המשפט או בית הדין פוסק בנושא של מזונות, הוא בודק האם ״הכותרת משקפת את המהות״. למה הכוונה? לפעמים נקבע למשל כי האם היא ההורה המטפל העיקרי, אולם בפועל הסדרי שהות הם כאלה שהילדים שוהים את אותו משך הזמן אצל האב. במקרה הזה, מבחינה מהותית קיימת "משמורת משותפת", למרות שהוחלט כביכול כי האם היא ההורה העיקרי. כאשר בית המשפט רואה כי בפועל יש משמורת משותפת, הדבר ישפיע עליו בקביעת דמי המזונות, יותר מאשר הכותרת של ההחלטה או הבקשה שבפניו״.

״ההורים המשותפים לא נפרדים - גם בגירושין״

עו״ד יוסי הרשקוביץ מתמחה בנושא דיני משפחה ומעמד אישי, ועוסק שנים רבות בתחום. לדבריו, גם כאשר ההורים מתגרשים, ואפילו אם ישנה משמורת משותפת ואין חבות במזונות, עדיין ישנם נושאים שדורשים את הסכמתם של שני הצדדים.

עו"ד יוסי הרשקוביץ

יוסי הרשקוביץ: ״ישנן החלטות אשר דורשות את הסכמתם של שני ההורים. מדובר בהחלטות הנוגעות לדברים חשובים במיוחד. למשל: החינוך של הילד. אם הורה מסוים רוצה להעביר את הילד למסגרת חינוך דתית, או לחילופין, להעביר ילד דתי לחינוך חילוני, עליו לקבל לשם כך את הסכמתו של ההורה השני. אם אין הסכמה כזאת, בעצם אותו הורה צריך לפנות בבקשה לבית המשפט, כדי ששופט שיורה על ההחלטה המתאימה מבחינתו, תוך שימת דגש על טובת הילד. הוא הדין גם להחלטות רפואיות חשובות הנוגעות לבריאותו של הילד, החלטה על מקום המגורים של הילד ועוד.

אני אתן לך דוגמה: אנחנו ניהלנו במשרדנו תיק משמורת בעניינו של ילד בן עשרה חודשים, שאמא שלו החליטה בצעד חד צדדי לעבור עם הילד ממגורים באיזור המרכז למגורים באיזור הדרום. בעצם, האם באותו מקרה עשתה דין לעצמה, וניסתה ליצור בפועל ניתוק בין האב לבין הילד שלו. לעובדה שלאמא הייתה משמורת בלעדית על הילד (מתוקף חזקת הגיל הרך), לא היה תפקיד לאור המהלך החד צדדי שביצעה האם.

הגשנו בשם האב בקשה דחופה להשבת הילדים למקום מגוריהם, בית המשפט הורה לאם לשוב תוך כמה ימים לחזור ולהתגורר באיזור המרכז. עוד הוסיף בית המשפט, כי אם לא תעשה כן האמא, האב יקבל משמורת בלעדית על הילד ולאחר שהאם לא שבה אכן המשמורת הועברה לאב".

״למעשה״, אומר עו״ד יוסי הרשקוביץ, ״אנו רואים שהנושא של משמורת משותפת קשור בקשר הדוק גם לנושא של ״ניכור הורי״: כאשר אחד ההורים לוקח החלטה חד צדדית של הגירה פנימית לחלק בארץ שאינו נגיש עבור ההורה השני, הוא בעצם יוצר ניכור בין ההורה לבין הצאצא שלו. בתי המשפט מאד לא סבלניים כלפי מהלכים חד צדדיים שכאלה. כדי למנוע מצבים של ניכור הורי, קובעים בתי המשפט משמורת משותפת, או למצער הסדרי ראייה שוויוניים מאד.״

מה אתה חושב שצריך להשתנות בתחום?

עו״ד יוסי הרשקוביץ: ״אני חושב שהגיע הזמן לבטל סוף סוף את חזקת הגיל הרך, שקובעת כי עד גיל 6, ילדים יהיו בלעדית במשמורתה של האם. מדובר למעשה בסרח עודף מן התקופה שבה משפחות התנהלו בחברה פטריאכלית מאד, בהן האבא היה מפרנס את המשפחה והאמא הייתה מגדלת את הילדים. כיום אבות מעורבים הרבה יותר בגידול הילדים מצד אחד, ואמהות מעורבות בפרנסת המשפחה מצד שני. אין הצדקה להותיר את החזקה הזאת על כנה במציאות של היום. מדובר באחד הנושאים שנדונו כאשר הכנסת הייתה פעילה. כשייפתר הפלונטר הפוליטי, אני מאמין שהנושא הזה יחזור לדיונים בוועדות הכנסת. זאת ועוד, לאור העובדה כי כיום ישנן משפחות חד מיניות ברור שחזקת הגיל הרך המעניקה משמורת לאם אינה רלוונטית ודינה להתבטל״.